פורום ניתוחי ילדים, כירורגית ילדים - יש לך שאלה?

הידרוצל מנתחים מעבר לגיל 4 שנים אלא אם כן קבע כירורג ילדים שיש גם בקע בנוסף. אם ינןתח - הדבר יתבצע בהרדמה כללית.
לגבי הצעיר - ברוב המכריע של המקרים כשיש פין בגודל תקין המערכת תקינה. מיקום האשכים הוא החשוב ואם יש ספק שאמנם הגיעו לשק האשכים - כדאי להיבדק.

פתח בטבור הוא מצב נורמלי שנובע מהקשר בין העובר לשליה. הפתח הולך ונסגר עד גיל 4 שנים. מה שחשוב זה קוטר הפתח ולא כמה גדולה הבליטה. הנוהג הוא לנתח רק מעבר לגיל 4 שנים שכן הרוב המכריע נסגר מאליו.
אם יש לך ספק - אשמח לראותן.

אישית אני ממליץ על ניתוח רק מעבר לגיל 4 שנים ולרוב בבדיקה ודיבור עם הילדה אפשר להבין אם אמנם היא בין המקרים הנדירים שיש כאב בפתח שבטבור.
סטטיסטית - הסיכוי הגדול הוא שהכאבים נובעים מפרזיטים שניתן לזהות בבדיקת צואה והסיכוי המיזערי שהכאבים מהטבור.

מה שאתה מתאר ליד פי הטבעת נקרא אבצסס פריאנלי ולא פילונידלי (האחרון מעל עצם הזנב).
מורסה ליד פי הטבעת נובעת מאחת מחמש בלוטות השימון של קצה מערכת העיכול שנסתמת בגושיש צואה והמוגלה המצטברת מוצאת דרך ליד פי הטבעת. כל אחת מהמורסות היא ספור בפני עצמו. ניקוז חוזר ונשנה היא הדרך הנכונה ורק לאחר 4 חודשים ניתן לאמר שהריפוי הטבעי של הצטלקות הפתח הפנימי לא עלה יפה ומוגדרת פיסטולה. אם היה במקום אחד ונרפא זה לא אומר דבר על המקום השני והספירה מתחילה מחדש. רק להתמיד בניקוז כל ראש מוגלתי.
בגיל כזה נדיר שזה הביטוי למחלת קרוהן ורק העתיד יאמר. סטטיסטית - לא קשור !
אין כלל של גיל שנה אלא זמן מהמורסה הראשונה מעת הניקוז.

בהצלחה

מאיפה העברית התקנית והיפה של "פומית" ?
גם טיפול באנטיביוטיקה והיעלמות המורסה נחשבים כטפול נכון שממנו מתחילים למנות 4 חודשים.
כלל "לחכות עד גיל שנה" אינו מוכר לי ואיני מבין את הלוגיקה הרפואית שלו למעט רצון לגיטימי לדחות ניתוח מעבר לגיל שנה משיקולים הרדמתיים כל זמן שהמקום מנוקז היטב

כריתת טחול חלקית אינה פרוצדורה שכיחה אבל נעשית מדי פעם בכל אחד מהמרכזים הראשיים בארץ. הסכנה היא בדימום בניתוח כשהטחול נחצה וכמובן, דמום ביום יומיים הראשונים לאחר הניתוח. נדיר וניתן לטיפול אם מזוהה בזמן (מה שאומר שצריך מעקב צמוד ביומיים הראשונים לאחר הניתוח).
כמובן שיש לקבל החיסונים הנדרשים כאילו עוברים כריתה מלאה של הטחול למקרה שהנסיון לכריתה חלקית לא עולה יפה ועוברים לכריתה מלאה.
בהצלחה

הקאות הן מטרד סוציאלי, מטרד בצורך לכבס יותר בגדים ונטרד באובדן מזון שלבטח עלה בכסף.
הקאות לכשעצמן אינן הוריה לניתוח אלא רק אם גרמו לדלקות ריאה או דלקת בושט שתוצאתה דמם ואנמיה או הצטלקות והיצרות מוכחת רנטגנית. אם ההקאות כה תכופות שיש חוסר עליה במשקל מתחילים בהזנת לילה רציפה דרך הגסטרוסטומיה כשהילד מוגבה.
למה לא תשאלי את הגסטרואנטרולוג שעוקב אחריו מה הסיבה לנתוח החוזר ? אולי יש נתון שאינך מביחאה פה ?

כל טוב

השאלה הראשונה היא אם בכלל צריך לחזור על הניתוח. האינדיקציות לניתוח זהות לאינדיקציות שלפני הניתוח הראשון ועיקרן מניעת דלקות ריאה חוזרות, מניעת גירוי הושט עד דימום מהרירית שלו, היצרות בו ועוד.
אנחנו תמיד מנסים לבצע שוב את הניתוח בצורה לפרוסקופית ורק אם יש בעיה טכנית (לרוב אין) עוברים לניתוח פתוח.
רק מי שהיה בניתוח הראשון יכול לאמר אם צפויה בעיה טכנית ברורה ואין טעם בנסיון (הקצר !) הלפרוסקופי.

שבוע טוב והחלמה מהירה

ההגדרה עצירות אינה ברורה מאליה.
תינוק יונק יכול להעביר באופן נורמלי יציאה כל 10 ימים אם כי הנורמה היא יציאה בכל יניקה.
השאלה העיקרית היא אם הצואה (כשסוף סוף נותן היא קשה או רכה והאם יש אי נוחות קשה לפני מתן יציאות והאם יש בכי של כאב בזמן היציאות. כמובן שתפיחות בטן חריגה מטרידה אף היא.

ולנרות לא מתרגלים.

שמן קנולה לא עוזר !! הוא סתם משמין. מים לא מקלים.
אם כבר הייתי מוסיף לו עגבניה מגורדת אם אינו אלרגי לעגבניות.

אם יש לך ספק - אשמח לבדוק אותו. לא נראה לי שיש בכלל בעיה הדורשת טיפול לפי תאורך

אין קשר שאני מכיר

את מתכוונת לניתוח טורקוסקופי ולמיטב ידיעתי יש מעט מאד נסיון בארץ בניתוח כזה אם בכלל.
בילדים ההבדל לא כזה דרמטי למעט הצלקת שהיא יותר קטנה.

בהצלחה

אין שום סיבה להחזיר את הבקע למעט אם הוא מקטר והמקום רגיש
כל טוב

אם הגוש רך ולהערכתכם חדש יש סיכוי גבוה שזה תוצאת חבלה ויחלוף. ייתכן ולא שמתם לב וזו לימפאנגיומה (אזור עם צבירת נוזל לימפטי) שרק תגדל, לא מסוכנת ויום אחד יהיה צורך בהזרקת חומר לתוכה לטיפול. אם בעוד שבועיים שלושה אין שינוי - השלב הבא לדעתי הוא חזרה על US ושקול אם לעשות MRI.
כל זה במגבלה שלא בדקתי בעצמי. לא נשמע מדאיג לפי התאור.

כל טוב

למה בכלל תרופות ולא הזנה למעי הדק באותו צנור ? אם אמנם זה דבר קבוע ניתן בכלל לבצע ניתוח לתקון ששמו פילורופלסטיה.
ברוב המקרים הפנוי האיטי הוא זמני וניתן לעבור את התקופה על ידי צינור משולב שיש בו גסטרוסטום לניקוז הקיבה וצינור דק לידו למעי הדק להזנה.
במקרים נדירים יש ניתוח להשמת קצבן אלקטרוני לקיבה אבל פה נראה לי שאני נסחף בתאור האפשרויות.
גסטרואנטרולוג ילדים מנוסה יעזור בדילמה זו.
כל טוב

טמירות אשכים היא דבר שכיח.
נהוג לנתח סביב גיל שנה ולא יותר מגיל שנה וחצי.
בידיים מיומנות של כירורג ילדים מנוסה ומרדים ילדים מנוסה כאשר הילד בריא בכניסה לחדר ניתוח הסיכון מיזערי
אין ניתוחים בילדים בהרדמה מקומית. זה מסוכן !! תמיד הרדמה כללית בידיים מיומנות.
אם בגיל שנה האשכים לא נמצאים ללא מתח בשק האשכים - חובה לנתח אחרת בין השאר יש פגיעה בפוריות

כל טוב

עדיין יש סיכוי שהולך וקטן.
תל השומר - דר ביליק
איכילוב - פרופ וינוגרד, דר חגית נגר
שניידר - פרופ פרויד

ויש עוד הרבה אחרים

כל שנאמר די נכון אם כי לעיתים הדרך מעט קצרה יותר.
אם המקום מנוקז היטב ניתן לדחות את הטיפול אך בעצם רק מתקרבים למועדי בגרויות וכד.

כל כירורג כללי מנוסה יכול לטפל בבעיה כזו.

בהצלחה

מנוקז היטב פרושו שאין כרגע אבצסס = מורסה = מוגלה לכודה ולא מנוקזת.

אין לי מושג לגבי שמות של מנתחים בכירורגיה כללית במרכז אבל הניתוח לא מסובך. מציע שתשאלי את רופא המשפחה למי היה מפנה את בנו.

מי שבדק לבטח רואה מול עיניו יותר טוב את היקף הבעיה ולכן כנראה הוא צודק.
לצערי איני מכיר באזור השפלה את מנתחי המבוגרים העוסקים בנושא.
כל טוב והחלמה מהירה

באבחנה זו ובגיל 16 שנים הטיפול הטוב הוא על ידי כירורג מבוכרים שזה לחם חוקו

אם בכל זאת כירורג ילדים: בין השאר: פרופ פרויד משניידר, פרופ סרור מוולפסון, ד"ר חגית נגר מדנה, ד"ר גדי לוטן מאסף הרופא, ד"ר בוריס אורקין מקפלן ועוד ועוד