סבל, עצבים, בכי

רויטל שלום,

לפי מה שאת אומרת למרות שקראת את הספר זה לא קל עבורך, כנראה שזה לא עבד, ולפי תיאורך את משתמשת בכוח רצון. כשהשיטה עובדת אז זה אמור להיות ממש קל מהרגע הראשון.

הקושי בגמילה בכוח רצון הוא לא תסמיני הגמילה מניקוטין אלא הרצון לעשן והחשיבה על הסיגריות.

זה נורמלי לחשוב על סיגריות ובהתחלה אפילו לחשוב הרבה, אבל ההבדל המהותי הוא מה חושבים עליהם. אם את חושבת לעצמך "אני רוצה לעשן אבל אני לא יכולה" זה מתסכל וגורם לעצבנות, אם את מנסה לא לחשוב עליהם אז זה לא יעבוד רק תחשבי עליהם יותר.
אם לעומת זאת את שלמה עם ההפסקה ואת לא מרגישה שאת מוותרת על משהו אז אין בעיה לחשוב על זה ואפילו להיות מאושר.

אם זו אינה תחושתך ההמלצה הכי חמה שאני יכול לתת לך היא לקרוא את הספר מהתחלה ובבת אחת ולראות אם משהו משתנה.

בהצלחה

ווידאתי כי אני מבינה ומפנימה כל עקרון והסבר בשיטת הדרך הקלה. אני גם מקפידה לצפות בסרט על בסיס יומיומי לחיזוק ולהטמעה. אדגיש כי אני שמחה מאוד מאוד על החלטתי להפסיק לעשן, וכעת אני מבינה איך נשאבתי לזה, ולמה דבקתי בזה, וכי כל התירוצים לעישון אינם מחזיקים מים. כ"כ החשש שלי מהשמנה הופרך - שכן מצאתי שאינני מנשנשת בין הארוחות, משום שאני מבינה כי את התחושה הריקנית לא אוכל למלא באמצעות אוכל.

התחושות שלי אינן געגוע לסיגריה, כי כל פעעם שאני חושבת עליהן - ברציונל אינני רוצה בהן בכלל!!! אולם הגוף מגיב אחרת... אני עצבנית וקצרה מאוד, ללא יכולת ריכוז.

אני מניחה בעצם שאני אומרת שככל הנראה הגוף של כל אחד מגיב בעוצמות אחרות. אין לי תחושת חסך רציונאלית, ואני מבינה שהגוף שלי כמה לרעל, אבל זה לא משנה את העובדה שפיזית הגוף שלי ממש דוחק בי לקחת את הרעל הזה.

אצלי, התסמינים הפיזיים קשים מאוד. וברור לי שאין מדובר בתלות מנטאלית.
אולי תוכל לומר לי - מתי בערך מתרחש השיא של התסמינים הפיזיים? מתי אוכל לצפות להקלה?
אודה על התייחסותך.