מעשנת

איריס שלום,

נראה שהפסקת עקב לחץ מבחוץ וגם שבזמן שהפסקת הרגשת שאת מוותרת על משהו בעל ערך בחייך. כל התופעות שאת מתארת הן פועל יוצא של התפיסה שלך לגבי הסיגריה כחברה וההתמכרות הנפשית.
זו אחת הבעיות כשלא מבינים איך בנוי מנגנון התמכרות ועל כן יש תחושת ויתור שמלווה את המעשן לשעבר לאורך זמן רב.

ראשית אני מציע שתנסי להזכר איך באמת הרגשת כשעישנת, קחי בחשבון שאם את מדליקה אפילו סיגריה אחת את תחזרי לעשן את אותה כמות שעישנת לפני שהפסקת. איך זה הרגיש לעשן קופסא ביום? (פחות או יותר בהתאם לכמה שעישנת)
האם את באמת מתגעגעת לעייפות התמידית, לסרחון מהפה, השיער והבגדים, לקוצר הנשימה, לתלות התמידית בסיגריה בכל דבר שאת עושה?

אני מציע לך גם לקרוא את ספרו של אלן קאר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" את תביני שלא ויתרת על כלום :) ותהיה לא מעשנת מאושרת.

מקווה שיעזור
כל טוב