לא מצליח להיגמל מסוכר

קרייבינג הוא צורך עז להביא לידי סיום דרישה פיזיולוגית. הצורך הוא לסיים את הצורך. סוכר מעצים את הצורך בסוכר. לכן נשארים רעבים אליו כל הזמן. אפשר להוריד את הדרישה הפיזית לסוכר די בפשטות. הבעיה רחבה יותר, כי שיש להתמכרות הפיזית בעיקר משמעויות רגשיות, עקב האמונה החזקה ש"סוכר זה החיים." אז למה לי להפסיק עם זה?

סליחה שחף, אני לא בטוח שאתה מבין את משמעות הדברים שאתה אומר.

"קרייבינג הוא צורך עז להביא לידי סיום דרישה פיזיולוגית"

התמכרות, או איך שאתה קורא לזה "קרייבינג" היא דרישה נפשית, לתוצאה שמתקבלת מהשימוש בחומר או בהרגל הממכר.

התחושה הפיזית מפוענחת במוח כצורך ואז המוח שמאמין בצורך מעצים אותו לידי חשק/קרייבינג. במילים פשוטות האמונה שסוכר פותר את ״בא לי משהו מתוק״ מעצימה את ״בא לי מהו מתוק.״ ככה זה.

למה בדרך כלל מחליפים את ההתמכרות לסיגריה וניקוטין בהתמכרות למזון משמין - סוכר, קחת פחמימות פשוטות?

כי אתה אומר שניקווטין וסוכר לא פותרים את "בא לי". כי אולי אין פה "בא לי סוכר ואוכל משמין" כשעד אתמול לא בא לי בכלל. כי מזה באלי? לא בא לי סיגריה, אבל אני מתחרפן בלעדיה. וממש לא בא לי להיות שמן, כשעד לפני חצי שנה נראתי 10.

תראה, אתה יכול להגיד את זה למישהו שעושה דיאטה כל החיים. אבל זה ממש לא קשור להפסקת עישון.

כי הניקוטין נותן משהו וכשזה נשלל עוברים למשהו אחר (סוכר) שנותן בתמורה את אותו משהו.

ואת המשהו הזה צריך למצוא.

ואני עוד לא הבנתי...

איפה מצאת את זה?

הטריק פשוט. הבנה רגשית מלאה שסיגריה היא כלום+שני כלים מאד פשוטים למימוש, מנתקים את ההקשר של סיגריה משלל אירועים בחיים כך שאין דרישה רגשית לאכילה במקום.
כמובן שהרבה פעמים קורה מה שהזכרת ואז כמובן צריך לפתור את זה באמצעות תהליך גמילה פיזי ורגשי מסוכר/אוכל.