אלכוהול וסיגריות

דני שלום,

אין קשר כימי יוצא דופן בין אלכוהול לניקוטין. מה שקורה לך הוא אופייני, הפסקת לעשן ולמיטב הבנתי אתה שבע רצון ממצבך, אך כשאתה יוצא לבלות אתה מסתכל מסביבך ורואה אנשים אחרים מעשנים ושותים ונראה לך שהם נהנים ממשהו שלך אין. לכן בהשפעת האלכוהול ובחוסר שיקול דעת אתה לוקח כמה שאיפות מגלה שזה מגעיל ומכבה.

שים לב שכך אנשים בסופו של דבר חוזרים לעשן. חשוב להבין ולזכור שאתה לא מפסיד שום דבר, כולנו גדלנו לשטיפת מוח תרבותית של חברות הטבק שמקשרת בין עישון לשתייה ובילוי.
הסיבה האמיתי שבגללה אנשים מעשנים בזמן שהם שותים היא שבתור מעשנים הם אינם מסוגלים להינות משום בילוי חברתי אלא אם כן הם מקלים על המצוקה הנפשית שנגרמת כתוצאה מההתמכרות לניקוטין. ברגע שהם מדליקים סיגריה המצוקה פוחתת ולכן הם מפרשים את השיפור הזמני במצבם כהנאה.
אולם לא מעשנים אינם סובלים ממצוקה זו ועל כן הם מסוגלים להינות הרבה יותר מבלי הצורך לחנוק את עצמם תוך כדי.

זכור תמיד איך הרגשת בתקופה שעישנת ושאנשים לרוב חוזרים לעשן בלי כוונה כתוצאה מסיגריה "חד פעמית".

אחלה של תשובה. עזרתי לי לחבר עוד כמה דברים בראש שלי בקשר לעישון. עם ההבנה הזאת אני הולך עוד שלב קדימה בהיותי "לא מעשן תמידי". אבל עדיין קשה לי לקבל את כל התשובה שלך לגמרי , ויש לי דוגמה לכך- כשהפסקתי לעשן בפעם הראשונה,עוד הייתי חייל קרבי בשירות.בחודש הראשון של הפסקת העישון שלי לא שתיתי קפה שחור,מה שהייתי עושה פעם-פעמיים כל יום,בעיקר בזמן משימות מבצעיות בשטח, כי הקפה פשוט לא היה טעים לי בלי הסיגריה איתו.ממש ככה,אני זוכר בדיוק איך זה הרגיש. עכשיו,אתה יכול כמובן להגיד שהקשר בין הסיגריה לקפה הוא כמו הסיגריה לאלכוהול - הקשר אינו כימי, אלא פסיכולוגי ומושתת על הרגל וסוג של אסוטיציה מובנית אצלי. אבל אני לא יכול להתעלם מההרגשה שהקפה היה פשוט לא טעים! הטעם שלו השתנה אצלי בפה. התשובה לכך היא בדיוק אותה תשובה כמו לשאלה הקודמת שלי? ושוב, תודה מראש