היום השני

לפני חודש וחצי עשיתי עסקה עם בתי הגדולה(בת 10) שאם היא תעמוד באיזשהי מטרה שדיברנו עליה , אזי אני אפסיק לעשן מיידית. היא אמנם לא עמדה ביעד אבל הייתה קרובה מאוד וראיתי שהיא מאוד מאוד התאמצה ולו רק בגלל שהיא רצתה שאפסיק לעשן. יש לציין שהמטרה שלה הייתה אמורה לעשות לה גם טוב אבל זה לא היה חשוב מבחינתה. הגעתי אתמול בבוקר להחלטה ובאמת זרקתי את כל הסיגריות שהיו בבית וביקשתי גם מאישתי שתזרוק (היא מעשנת אולי קופסא בשבועיים אבל לא רציתי את זה זמין לידי). היום הראשון היה קשה ומלווה בהרבה משברים, אם להיות ישר עם עצמי אז אני יודע שאם הייתה לי סיגריה זמינה אתמול בערב אז בטוח שהייתי מעשן. אני לא מפחד משעות היום, הבעיה שלי מתחילה אחר הצהריים ונמשכת עד השינה, אלו השעות שבהן אני פחות עסוק ויותר משועמם. אני גם מפחד מהמפגש הראשון בבית קפה עם מישהו שישלוף אחת. אני מקווה שבכל יום שעובר אני אתחזק יותר ויותר, בינתיים אני פה מבלבל לכם את המוח וכך העברתי עוד 5 דקות. אעדכן אתכם כל יום איך אני מתקדם, בשאיפה...להצלחה. יום טוב ונקי .