עזרה לחבר שלי שמנסה להיגמל

ראשית ברכותי על הרצון הכנה לעזור !!!
כדי להתחיל תהליך כל שהוא, יש לוודא שהאדם אכן מעוניין לעבור אותו.
אני מאוד הייתי שמחה לעזור לחבר שלך, חשוב שהעזרה תהיה ישירה ואישית לו.

אנא מימך תעודדי אותו לכתוב לנו, אני אשמח לשמוע את החוויה בגוף ראשון וכך אוכל
לייעץ באופן האפקטיבי ביותר.

אני בטוחה שעם כל כך הרבה רצון טוב מצידך,
נוכל לאחד כוחות ולעזור !!!

בהצלחה

קום כל תודה על התגובה המהירה. כפי שחברתי תיארה בהודעה הקודמת הקושי העיקרי שלי בגמילה מתבטא בכך שבתקופת הגמילה (יכול להימשך עד שבוע) אני סובל בעיקר מהתפרצויות עצבים ללא סיבה ומתח. כל אלה לא ניתן לשפר באמצעות הסחות דעת, מחשבות חיוביות וחשיבה מלאכותית כזו או אחרת (שכנוע עצמי לא עובד). אשמח לכיווני פתרון אפשריים. נ.ב אני סטודנט - אין תקציב להרצאות ולא לתחליפים. בתודה מראש.

שלום רב,
עיקר הבעיה שלנו כשאנחנו מפסיקים לעשן, היא התמודדות עם כל מיני תפיסות שמנהלות אותנו ומפריעות לנו להיות להיות מבסוטים מזה שניפטרנו מרעה חולה הנקראת עישון סיגריות.

למה אני מתכוונת? אילו תפיסות?
למשל שאנחנו אמורים לעבור תקופה קשה כשנפסיק, שיחסר לנו משהו, שנהיה עצבניים, שניפול לבולימיה וכו... (הרי ברור שפיזית לא כואב לנו כלום כשאנחנו מפסיקים, והרוב המאוד גדול של תחושותינו נובע ממחשבותינו).

חשוב להסתכל על כל אותן תפיסות מהצד, ולהבין שהן מלכודת,
ברור הרי שלהפסיק לעשן היא ההחלטה הכי חכמה שיכולת לקחת.
ועכשיו הבחירה היא חדשה,
האם להתבאס מזה או להיות מבסוט. וזוהי בחירה עמוקה.
תסתכל על העניין מהצד או מהזווית של חברות הסיגריות
(שכל עניינן הוא שתחשוב שקשה, שתמשיך לפרנס אותם ולהתעשר על חשבון הבריאות הפיזית והמנטאלית שלך)
תזכור שאתה בוחר !!!
תחושת הבחירה תשחרר אותך מכבלי היסורים שמקורן בדרך החשיבה.

מקווה שעזרתי, בהצלחה,
אשמח לשמוע איך אתה מרגיש
חנוכה שמח

מסכים עם כל מילה שנאמרה אך הבעיה היא כזאת: אני מסכים בצורה מלאה ומודע לכך באופן מוחלט למה שנאמר כאן ואף הרבה מעבר לכך. הבעיה היא שההבנה הזו נמצאת בראשי כל עוד הסיגריה דולקת. מהרגע (או לאחר זמן די קצר) שאני מפסיק את העישון כל המודעות והחשיבה השקולה והאובייקטיבית הנ"ל מתפוגגת לחלוטין ואת מקומה תופס הקריז. כאשר זה קורה כל ההבנה והמסקנות שאליהן הגעתי תוך כדי עישון נעלמות כלא היו וזאת בדיוק הבעיה ואינני מסוגל לתפקד בצורה תקינה וחיי פשוט סובבים סביב הקריז. לא משנה כמה זמן אני אקדיש בתכנון ובניתוח מעמיק של הנזקים מול התועלות והרצון העמוק והכנה להפסיק לעשן, ברגע שהתהליך מתחיל הכל נעלם ולאחר תקופה די קצרה (בין יום ל10 ימים) אני נשבר במאבק מול הרצון לעשן והגמילה נשברת (כמובן שאני מנסה להיזכר במסקנות שהגעתי אליהן והחלטות שקיבלתי על עצמי כאשר הסיגריה הייתה דלוקה בזמן תקופת הגמילה אך הדבר אינו עוזר ואני נשבר) השאלה שלי יותר ספציפית והיא מהן דרכי ההתמודדדות עם הקריז? האם הפתרונות היחידים הם תרופתיים (תרופות מיוחדות, תחליפים כמו מסטיקים עם ניקוטין ומדבקות) או שיש דרכים אחרות? כי לצערי אין לי את האפשרות לבודד את עצמי מהסביבה לתקופה ממושכת עד שיחלוף הקריז סופית. (כמובן אין צורך לדבר על דברים שהם לחלוטין אינם עוזרים לי וחסרי כל טעם כגון קיסמי שיניים, העסקת ידיים עם סיגרית דמה למינהן וכו')