נראה שהגעתי הביתה ...

ליבי איתך על תחושת התיסכול הנוראית אשר מלווה אותך כל כך הרבה שנים!
אם יש מסקנה אחת, שכבר לא נתווכח עליה כמעשנים, היא שהחיים לימדו אותנו שאין לנו שליטה או בחירה כשזה מגיע לסיגריה. המסקנה כתובה בגוף ההודעה שלך. אני אקח אותך צעד קדימה ואומר שחוסר השליטה הינו החלק האכזרי ביותר במלכודת העישון. אני אוסיף ואומר שאתה נמצא בחלק הכי נמוך של המלכודת הנוראית ביותר שניתן להעלות על הדעת.
...עכשיו אני אקפוץ ישר "לסוף סיפור חיי העישון שלך" ואומר לך שאין שום דבר בזוי בך!!!! ברגע שתבין לחלוטין מהו עישון לא תרגיש שום צורך לדחוף את הדבר הזה לפה! אפשר לסגור את העניין הזה בכמה שעות. זה לא אתה זו היא.

ברוך שובך הביתה נתן!

כניראה שיש משהו בסיגריות שגומר את נפש האדם. ואז כל מילה טובה מחזקת אותו. תודה לך על המילה. אני מרגיש יותר טוב. הפסקתי לעשן ( אבל תזכרו שאני מפסיק סידרתי ) וניראה לי שהפעם אני אפילו יותר נחוש. ימים יגידו. שוב תודה. אשתדל לעדכן.

אני פונה לעזרה מסוג אחר מהאנשים שפונים פה בפורום. אני עישנתי והפסקתי לפני 7 שנים בכוחות עצמי. עכשיו בעלי מנסה להגמל בכוחות עצמו והמתח בבית נוראי ורבנו ריב נוראי ואני מבקשת עזרה איך לעזור לו ולעצמי כיצד לעבור את התקופה הקשה הזו.

ברכות לבעלך על האומץ להפסיק לעשן!
כל הכבוד לך על שמצאת את הדרך החוצה ממלכודת העישון בכוחות עצמך!

כאחת שהפסיקה בכוחות עצמה את בוודאי מבינה את הקושי העצום שבעלך חווה. כאשר מעשן מפסיק לעשן בכוחות עצמו הוא צריך במיקרים רבים לעבור דרך הרצופה בקשיים אשר הופכים אותו לאדם מאד קצר רוח. תביני שבמצב כזה היכולת להתמודד עם קשיים, אפילו זניחים, הופכת בילתי אפשרית.
דמייני אדם שיש לו ילד בן 5 והילד הזה צמוד לו לרגל מהבוקר עד שהוא הולך לישון. בנוסף בכל אותן שעות הילד מושך לאביו בחולצה ללא הפסקה כי הוא רוצה עכשין משהו. לילד אפשר להגיד "די" אחרי 10 שניות אבל בעלך צריך להמשיך להסתובב עם הילד הדימיוני המושך לו בחולצה ללא שום אפשרות לעצור אותו. גיבור ישראל מי שיכול לתפקד בצורה כזו.

זה רק מסביר את הבעיה אבל לא באמת נותן את הפתרון אליו את משוועת. אני מציע פרויקט משותף לשנייכם: תיקנו את ספרו של אלן קאר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" וקיראו אותו שנייכם!!!

בהצלחה רבה! אשמח לשמוע איך הולך לכם בהמשך.

שוב הפסקתי לעשן. כבר יומים. שוב כל המשפחה עברה את הסיוט של אבא הוא פצצת עצבים מהלכת. אני פשוט מתבייש בעצמי. עכשיו אני מרגיש יותר טוב. זה לא החלק הקשה. החלק הקשה שלי מתחיל אחרי שבועיים. אז מתחיל רצון מטורף לברוח מהמציאות. רצון חסר רחמים. בסוף אני תמיד נשבר.

חייבים לעשות סדר בחדר הזה!
החלק הקשה ביותר בהפסקת עישון הוא הימים בימים הראשונים. כפי ששמת לב כבר יומיים אחרי אתה מרגיש יותר טוב. שיהיה לך ברור: החלק הקשה בהפסקת העישון מאחורייך!! מה שיקרה בעוד שבועיים יכול להתקיים רק בדימיון כי "עוד שבועיים" זה בעתיד. הרצון לברוח מהמציאות לא קשור לסיגריה! אם סגריה היתה סם שגורם לניתוק מהמציאות אז היה לנו במה לדון, אבל היא לא!!
כל מה שיקרה בעוד שבועיים לא יהיה קשור לרצון שלך לעשן (אני מזכיר לך שאתה מת להפסיק)אלא רק לאמונה שהסיגריה תפתור את הבעיה שטרם הגיעה. רק מפאת הדאגה לגבי מה שיקרה בעוד שבועיים אפשר להשתגע. יש פתרון קל לעניין! תיקרא קצת מהשאלות והתשובות בפורום ותגלה שכל המעשנים סובלים מדברים דומים. התשובה לבעיית העישון היא אחת: הבנת המלכודת!

מאחל לך הפסקת עישון קלה!