שלום רמי

שלום שחר, שאלה מצויינת.

ברור לי שאת תופסת את הסיגריה כדבר מהנה וברור גם ששום שכנוע עצמי או אוטוסוגסטיה לא תעזור. כל המעשנים רוצים להמשיך לעשן וכל המעשנים רוצים להפסיק לעשן, אך כמובן שתמיד עדיף מחר...

רוב המעשנים גם תופסים את העישון כדבר מהנה, זוהי אשליה מחוכמת מאוד שנובעת משילוב של היבטים פיזיולוגים של התמכרות לניקוטין והביטים מנטלים של תפיסה מוטעית.
ברור שלא תוכלי להבין זאת מקריאה או מניסיון לשכנע את עצמך שזה כך את חייבת לראות את התמונה המלאה וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בסדנא.

העישון הוא סוג של מבוך שהרבה דברים בו לא ממש ברורים – למשל אם אני נהנה באמת מ 4 סיגריות ביום למה אני צריך לעשן קופסא? למה הסיגריה שאחרי הארוחה טובה יותר מהסיגריה שלפני (זו אותה סיגריה)? ואיך זה שעישון מפיג שעמום, מה כל כך מעניין בסיגריה?
יש עוד מיתוסים רבים וכולם נובעים מזווית ראיה מוגבלת של הדברים, הסדנא היא הסתכלות רחבה יותר על הדברים ממעוף ציפור, היא ממפה את המבוך הזה ומסבירה גם מה היא הדרך החוצה.

אם אין לך שום רצון להפסיק ולו קל שבקלים חבל על הזמן אל תגיעי – אנחנו לא קוסמים והתהליך שעוברים במהלך הסדנא הוא תהליך רציונאלי מובנה וברור. אם יש בך צד שרוצה להפסיק זה מספיק עבורנו, כפי שציינתי כבר פעמים רבות אין שום צורך להשתמש בכוח רצון ואנו אפילו מתנגדים בתוקף לשימוש בכוח רצון.

בנוגע לכישלון - התסכול האמיתי שמעשנים סובלים ממנו כשהם מנסים להפסיק וחוזרים לעשן הוא לא ההפסד הכספי אלא יותר הדיכאון שיש משהו שאני רוצה לעשות אבל נכשל בו שוב ושוב.
הסיבה שברשת אלן קאר מספקים אחריות והחזר כספי לתקופה של 3 חודשים היא שגילינו מניסיוננו הנרחב עם מיליוני מעשנים ברחבי העולם שזו התקופה הקריטית. אם במהלך תקופה זו תתקלי בקושי נהיה שם לעזור לך ואם לא נוכל לעזור לך נשמח להחזיר לך את כל כספך עם חיוך, אבל אל תבני על זה בכל מרכזי אלן קאר בעולם פחות מ 10% מהמשתתפים מגיעים למצב זה.

לסיום זה לא מעניין להיות לא מעשן מאושר לשבוע, חודש או אפילו שנה כל הרעיון הוא להישאר כך לכל החיים וזוהי בדיוק המטרה.

שחר שלום
גם אני הייתי מאוד סקפטי לגבי נכונותי להפסיק לעשן.
בצורה הכי ספונטנית רכשתי את הספר של אלן קאר וקראתי אותו- יש לציין כי הוא סוחף מאוד.
הפסקת העישון מובטחת .
זו אכן השיטה והדרך הקלה והיחידה

20 שנה עישנתי.
רק להגיד את זה אני נבהל.
בכל ה - 20 שנים הללו, שנאתי את זה. אבל מה ל'שות, הייתי מכור.
מבחינתי זה קונספירציה כל העישון הזה. אני לא מוכן יותר
להיות חלק מה "לקוחות" של חברות הטבק.

ניסיתי להפסיק בהמון שיטות:
מסטיקים, "סיגריות" מפלסטיק, זייבן, כח רצון,
צמחי מרפא, סתם להתחייב ולהפסיק, התערבויות עם חברים,
אפילו ניסיתי לעשן ברודווי 80 ואירופה כדי להגעיל את עצמי.
בכל פעם האכזבה היתה יותר גדולה כשחזרתי לעשן.

למזלי, הזדמן לי הספר של אלן קאר "הדרך הקלה". מאד התחברתי לרעיונות שלו.
אבל זה לא ממש עזר, כנראה שלא הפנמתי.
הסדנה סידרה את העניין המסריח הזה לתמיד (כן, כך זה מרגיש). עכשיו אני חופשי !
מה שמדהים אותי, שאחרי הסדנה בסך הכל היו לי יומיים של חוסר סבלנות וזה עבר.
יותר קל מצינון של סתיו. הפעם ממש קל לי.
זה נראה כל כך מטופש לעשן שזה מביך. ההרגשה של להיות
לא מעשן, חופשי מהצורך הבלתי נשלט הזה, היא הרגשה של נצחון.
ואני פשוט אוהב את זה