שבוע אחרי - אני במשבר

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • שבוע אחרי - אני במשבר
    עמית
    04/11/2007

    הפסקתי לעשן לפני שבוע בדיוק.
    קראתי את הספר של אלן קאר מספר פעמים, וניתן לומר שהוא מלווה אותי באופן יומיומי כחיזוק, כל פעם חלק אחר ממנו.
    הבנתי שהניקוטין כבר אמור להיות מחוץ לגוף כמעט לגמרי, והנה דווקא בימים האלו אני מתחילה להרגיש אי שקט, ספק בדרך, חרדה גדולה.
    זה לא שאני מתגעגעת לסיגריה במובן של הנאה כי זמן רב מאוד לא נהניתי ממנה (עישנתי 17 שנה). אני גם יודעת שהלחץ נובע מההתמכרות מה שגורם לי להתרגז על הסיגריות יותר.


    מצד אחד אני שמחה שאני לא מעשנת ומהצד השני יש שדון קטן שמופיע מאחורי הראש ואומר "קחי סיגריה ותרגעי. תפסיקי לסבול. למה לך?" (ודווקא לא סבלתי כל כך עד כה בהשוואה לפעמים קודמות שבהן טיפסתי על קירות). כך נכנסתי לסוג של לופ מחשבתי. אני יודעת שאני לא מוותרת על כלום, ועדיין, השדון שם.
    אני הולכת ומאבדת את הביטחון ונמצאת בחרדה גדולה שלא אצליח, שאכשל, שאחזור לטעם ולריח הנוראיים האלה לתיעוב העצמי, לתלות במשהו שאני שונאת.
    אוף, אני לא רוצה לחשוב על זה יותר. רוצה להרגיש ביטחון בתהליך שמוצע בספר כי הוא באמת נראה לי הגיוני ונכון. הספק המחלחל הזה גומר אותי.

    הניסיון לחשוב מחשבות חיוביות נתקל בקיר של הגמילה. אני לא מצילחה לישון כרגע, איך אני אמורה לחשוב כמה כיף זה שאני לא מעשנת?



    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    שבוע אחרי - אני במשבר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תיקון קטן

    עמית
    04/11/2007

    השדון לא אומר "תפסיקי לסבול "(כי כאמור עד כה לא ממש סבלתי) משהו כמו "בינינו, את יודעת שזה חסר לך. המתח הזה - הוא בגללי."

    אולי זאת השבת הזאת שלא ממש עשינו בה כלום, ולא יצאנו מהבית, אולי זה בגלל שביום שישי סיפרתי למשפחה (למרות שהרגשתי שמוקדם מדי), אולי אני פשוט מתחילה לשכוח (על אף שרשמתי) כמה שנאתי לעשן, אולי זה השבוע הקרוב שמדאיג אותי כי אין לי בו הרבה ימי עבודה (אני עצמאית). לא יודעת.
    אוף.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לעמית

    רחל
    04/11/2007

    תהיה חזק אל תשבר.אני עשנתי 30 שנה והפסקתי כי לא נשאר לי אוור גם לי היה קשה אבל כל יום שעבר היו לצדי המשפחה שעודדו ואני מאמינה שגם המשפחה שלך מעודדת.כבר חצי שנה אני בלי סיגריות יש לי אוור וגם כסף לא עוד שיעול וחנק תאמין לי אתה תרווח .תהיה חזק אתה מסוגל בהצלחה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • רוצה לומר לך

    עמית
    04/11/2007

    תודה לך על המילים החמות.
    אני נוטה להיות מאוד אמוציונאלית ביומיים האחרונים.
    מה שמעודד אותי כרגע זו המחשבה שכמה שקשה לי (בעיקר כי אני אדם חרדתי ונמצאת כרגע בחרדה בעקבות הפסקת העישון [האם זה הניקוטין שעדיין בגוף שמערער אותי או שעל אף כל כמה שנראה לי שאני שונאת את הרעיון של לעשן עדיין משהו לא הוטמע כי השדים עדיין שם?] ) עדיין, כשעישנתי היה לי הרבה יותר רע.
    ממש אין לי חשק לחזור לשם. לשום דבר שקשור בעישון. ישבתי היום בבית קפה וחשבתי "וואלה, אני יכולה לבחור איפה אני רוצה לשבת". זה היה רגע מענג.

    בילבול.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • קשיים

    רמי רומנובסקי
    04/11/2007

    עמית שלום

    מספר נקודות חשובות לימים הקרובים


    1. לא לנסות לא לחשוב על זה – פשוט כשעולה המחשבה תגידי לעצמך "איזה כיף אני כבר לא מעשנת"

    2. להבין שהתחושות שאת חשה הם לא בגלל שהפסקת לעשן אלא בגלל שהתחלת – לא מעשנים לא סובלים מתופעות הגמילה מניקוטין. אם לא תדליקי עוד סיגריה התחושה תעלם במהרה ולא תסבלי ממנה יותר... לעולם!!!

    3. הסירי את הספקות – הספקות גורמים לנו לקושי כאשר אנו שואלים את עצמנו האם עשינו את ההחלטה הנכונה. אם הספק שעולה הוא אם להדליק סיגריה אחת זיכרי שהשאלה האמיתית שאת צריכה לשאול את עצמך היא האם אני רוצה לחזור לעשן כל יום כל היום מבלי שאי פעם תהיה לי אפשרות להפסיק? התשובה הברורה לכך היא לא! מכיוון שלא באמת נהניתי להיות מעשנת.

    4. מחשבה היא רק מחשבה – מה שחשוב זה מה שאנחנו עושים בסופו של דבר. אם כל מחשבה שלי היתה מתקיימת במציאות החיים שלי היו פשוט סיוט.

    5. אל תחכי שמשהו יקרה, פשוט קבלי את הימים הקרובים כתקופת מעבר, לאט לאט זה ישתלב לך בחיים ובלי שתשימי לב המחשבה הזו תעלם ותתחלף בתחושת האושר והשחרור מהעול הנורא.

    אם עדיין תתקשי את תמיד יכולה לפנות למשרדינו וננסה לסייע לך.

    בהצלחה

    רמי



    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו