פורום התפתחות תינוקות - יש לך שאלה?

הי מורן
זה הגיל לחרדת נטישה.
יש תאוריות רבות להתמודדות עם חרדת הנטישה אצל ילדים והן מתחום הפסיכולוגיה.
אני יכולה להציע מספר דברים שעשויים להועיל בהתמודדות-
* חפץ מעבר- יכול לסייע לילד במעברים חדים- במעבר לגן, בהליכה לישון או בהשארות עם מטפל (אבא , סבתא). יש להרגיל את הילד לא לפתח תלות בחפץ המעבר ולהציב גבולות גם כאן.
* לא להעלם. להכין את הילד לפרידה הקרבה (בכמה מילים ) ולהפרד תוך אמירה שתחזרי .
* לא לייחס לבכי משמעויות דרמתיות. הבכי הוא כלי לתקשורת. זו דרכו של בנך להביע מחאה. בדרך כלל הבכי חולף לאחר מספר דקות (או פחות מזה...

הי מורן.
שאלתך קשורה לתחום פסיכולוגיית הילדים .
אם זאת מניסיוני כמלווה התפתחותית- ( גם בגני ילדים ופעוטנים) משיכת שיער זאת תופעה מוכרת ושכיחה.
אם זאת- התופעה תפסק אם תציבו גבול ברור - בשיתוף עם הגן. אין צורך להביע כעס- תינוקך רק לומד את המושגים מותר ואסור- אך אפשר להגיב בצורה חד משמעית וברורה- כי זה אסור.
בהצלחה!

הי רונית
נשמע לי שהכל טוב(-:
גם מוטורית וגם קוגניטיבית, תהנו ושימשיך ככה.

בברכה
דבי גרוס דולב

שלום אפרת וחג שמח! הפורום שלנו עוסק בהתפתחות סנסו מוטורית. כדאי שתפני שאלתך לפורום תזונת תינוקות. כמו כן למיטב ידיעתי לכל מבוטחי קופת חולים ניתנת פגישת ייעוץ עם תזונאית שתוכל לתת לך המלצות תזונה לטווח ארוך. בהצלחה!!!

הי רבקה
זו אמנם אינה שאלה שקשורה להתפתחות מוטורית אבל מנסיוני אני יודעת שלוקח מספר חודשים עד שהראש חוזר למצבו הרגיל. לתינוקות רבים שהירבו לשכב על הגב יש את התופעה הזו ועד כמה שאני יודעת, לא כך זה נראה תמיד. בכל מקרה את יכולה להתיעץ גם עם רופא ילדים כדי להיות שקטה יותר.

בברכה
דבי גרוס דולב

שלום ורד. לכולנו יש צד מועדף שנוח לנו יותר לישון עליו. שימי לב כשאת לוקחת את בנך לידייך תמיד תקחי אל הצד המועדף שלך באופן בלתי מודע. עם זאת יש חשיבות לסימטריה תנועתית. אם הרופא שלל א סימטריה אני מציעה שבזמן עירות תוודאי שבנך יודע גם להרים ראש וגם לסובב את הראש לשני הצדדים. הניחי אותו על הבטן. שבי מאחוריו והציעי לו צעצוע או גירוי קולי מהצד- גם ימין וגם שמאל כדי לגרותו להפניה של הראש. תוכלי גם להפוך את הצד של מיקום הראש במיטה. כלומר- אם כעת ראשו לכיוון הקיר השכיבה אותו כשראשו בצידה השני של המיטה. ואני חייבת להזכיר לך שהוראות משרד הבריאות ממליצות על שינה על הגב באופן חד משמעי.

הי נירה ותודה על תגובתך. אני אנסה ליישם את ההמלצות שלך.
לגבי ההשכבה על הבטן, מדובר בשינה ביום בהשגחה שלי. מה שכן, אני מוכרחה להודות שזה לא באמת עזר בלגרום לו להיות יותר נינוח במשחק על הבטן. הוא מחזיק מקסימום 20 דקות ומתחיל מאוד להתעצבן.
שוב תודה וחג שמח

עשרים דקות רצופות זה המון זמן. נסי לשכב על הבטן במשך עשרים דקות ולהושיט ידיים קדימה ולצדדים-זה לא קל בכלל. אכן-שינה על הבטן אינה מסיעת ליכולת לשכב על הבטן בזמן עיירות. זאת מכיוון שבזמן עירות נדרשת עבודת שרירים מאומצת.

הי מיקה
אנו מצפים לזחית 6 עד גיל 10 חודשים, כך שביתך מתחילה רק עכישו להיות בהתחלה של עיכוב. יחד עם זאת את מציינת שלאורך ההתפתחות כולה הייתה נטייה לעיכוב ושעד עכשיו יש קושי בשכיבה על הבטן, מזה ניתן להסיק שיש קושי תנועתי או מוטורי שמלווה את ההתפתחות המוטורית שלה וגורם לעיכובים שציינת. אינני יודעת אם קושי זה אובחן או לא אבל חשוב לאבחן אותו באופן ספציפי על מנת להמליץ על תרגול נכון.
התישבות מגיעה רק לאחר עלייה על 6 ועמידה רק לאחר זחילה, בינתיים חשוב ומומלץ לא להושיב את התינוקת לפני שלמדה לעשות זאת בעצמה.
אין קשר ישיר בין עיכוב בהתפתחות המוטורית לבין פיגור ואוטיזם ובכל מקרה אין הדבר רלוונטי בגיל זה.
לגבי ההתפתחות השפתית, אין זה מתחום עיסוקי וכדי להבין יותר כדאי להתיעץ בפורום של קלינאית תקשורת. ובתחום התקשורתי יש עדיין זמן לפתח מחוות של הצבעה וכו.
המלצתי היא לקבל אבחון של מדריכה להתפתחות תינוקות, לאבחן מה מקור העיכוב וללמוד תרגול ביתי מתאים.
עם השפה ועם המחוות אפשר עוד לחכות.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי שירלי
חרדת זרים קלאסית אכן "אמורה" להופיע סביב גיל 10 חודשים אבל ישנם תינוקות רבים רבים בעלי רגישות יתר לאנשים ולמוקומות זרים וחדשים. לא מדובר בתופעה יוצאת דופן או מדאיגה. נטייה זו לרגישות אינה קשורה בד"כ להורים אלא לטמפרמנט ולרגישות. חשוב להמשיך לחשוף את התינוקת למקומות ולאנשים אבל יחד עם זאת להכיל את הרגישות שלה. אפשר למסור אותה לידיים של מישהו אחר אבל מייד לקחת חזרה כשמתחילה מצוקה, לשלב בין הרגישות שלה לרצונות שלך. הדבר לא מצביע בד"כ על נטייה עתידית ועם הזמן והתבגרות התינוק מתחיל הדבר להתאזן.

בברכה
דבי גרוס דולב

שלום שירלי
אמנם פנייתך היא מתחום הפסיכולוגיה ופחות מתחום המוטוריקה אך זהו נושא שמטריד אמהות רבות ואני שמחה לתת לו התייחסות מכיוון הליווי ההתפתחותי.
הגישה שלי היא שהצרכים העיקריים של תינוק בחודשים הראשונים לחייו , פרט לשינה ואוכל הם מגע , תנועה וקול. נשיאה על הידיים אינה מעצבת תינוק מפונק אלא תינוק בעל ביטחון עצמי ומודעות גופנית. הנשיאה בידיים עוזרת להתפתחות תקינה מבחינה ריגשית ומוטורית. עם זאת כדאי גם להניח את התינוק על הרצפה על בטנו ועל גבו.
פעמים רבות יש הבדלי גישה בין האמאהות הצעירות לסבא וסבתא. זו סיטואציה שעשויה לערער את ביטחונך אך את וודאי יודעת שיש הרבה מאד גישות לגידול וחינוך ילדים ובסופו של יום מה שחשוב הוא שהתינוק יגדל מתוך תחושה של אהבה וקבלה.
לגבי הבכי- חרדת נטישה או חרדת זרים היא תופעה פסיכולוגית תקינה שמופיעה בגיל מאוחר יותר- סביב 7 -9 חודשים.
הבכי שאת מתארת נובע לדעתי מכך שבתך באמת חשה מוגנת יותר בידיים שלך.אני מניחה שסבא וסבתא "נעלבים" מהבכי ואז מאשימים אותך בפינוק יתר.
לתת לה לבכות או להביא אותה למקומות הומי אדם לא ייסיעו לה "להתחשל". מה שאני מציעה לעשות הוא לחשוף אותה לחוויות שפחות מוכרות לה מתוך מקום בטוח ומוגן. למשל להזמין את סבתא בסיטואציה רגועה ושקטה- לא כשכל המשפחה מסביב ולתת לבתך להתרגל בהדרגה.
באופן כללי חשוב לחשוף את התינוק למקומות שונים, ריחות שונים , מגע מסוג שונה אבל לעשות זאת כשהוא רגוע ומתוך הבנה לכך שזהוא תהליך שאינו קשור למידה בה התינוקת אוהבת או לא אוהבת את סבא וסבתא. בהצלחה!

הי טליה
כשיש עיכוב התפתחותי בולט כגון זה שאת מתארת לא מזרזים תהליכים אלא עושים אבחון לבדיקת סיבת העיכוב. בגיל זה, אם לוקחים בחשבון את שבוע הלידה, אמור התינוק להתהפך באופן חופשי לשני הצדדים ולגלות סימני זחילה מוקדמים. לישיבה יש עוד קצת זמן. על מנת לאפשר התפתחות מוטורית טובה ונינוחה ועל מנת למנוע קשיים גם בהמשך ההתפתחות חשוב מאוד לקבל אבחון טוב, להבין מה מקור הקושי וללמוד תרגות ביתי מתאים. אשמח לעזור.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי עדי
לגבי המלמול אין בעיה שכן תהליך התפתחות הדיבור עלול לקחת זמן ממושך ובכל מקרה זהו לא גיל בו בוחנים את השפה עדיין.
לגבי הישיבה- בהתפתחות מוטורית נכונה אמורים שלבי ההתפתחות להתרחש על פי שלבים וללא דילוג על אף שלב. ישיבה אמורה לקרות אחרי העלייה על 6 ולפני העמידה.
כשתינוק מתחיל לעמוד לפני שהוא מתישב, עלול הדבר לנבוע מתוך קושי תנועתי כלשהו שמקשה על התינוק להתישב אך מזרז עמידה מוקדמת. בד"כ מדובר בקושי מסוים בכפיפת הגב לצורך ההתישבות אך מעודד עמידה שאינה דורשת כפיפה אלא זקיפה.
מדובר בהערכה בלבד ולכן כדאי לבדוק אם זהו מקור הקושי וללמוד כיצד לתרגל על מנת להתגבר על קושי זה. אשמח לעזור.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי אמא שלה
השבועות הראשונים של הזחילה יכולים להיות לא מאורגנים מכיוון שלתינוק לוקח קצת זמן לתרגל ובצע תנועה נכונה של יד ורגל נגדית. אני מציעה לחכות עוד קצת ולראות אם יש שיפור, בינתיים המשיכי לגרות שימוש ביד הפאסיבית יותר ע"י הצגת צעצוע בגובה ורוחב הכתף של היד המתקשה.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי מיכל
את מעלה פה דילמה מוכרת- תינוקות אכן נוטים לישון טוב יותר על הבטן, שם הם מרגישים מכונסים יותר וחשים תחושה גדולה יותר של בטחון. לעומת זאת קיימת ההזהרה של משרד הבריאות. מדובר בהחלטה משפחתית, אני לא אוכל להמליץ מה עליכם לעשות לצערי..
לגבי האכלת הלילה, ישנם אנשי מקצוע שטוענים שעד גיל מסוים יש להעיר לצורך האכלת לילה ויש כאלה שטוענים שאם התינוק עולה טוב במשקל ומתפתח באופן משביע רצון, אין צורך להעירו לאכילת לילה. אני שייכת לקבוצה השנייה.
חשוב שהתינוק ירגיש נינוח גם בשכיבה על הגב ולכן כדאי לתרגל מספר תרגילים:
1. בשכיבה על הגב להרים את רגלי התינוק לכיוון הראש יחד עם הטוסיק ,הלוך חזור מספר פעמים ביום.
2. לעשות סיבובי אגן גדולים ואיטיים.
3. להרבות בהשכבות על הצד.
4. להקפיץ בעדינות את הטוסיק כנגד הרצפה לצורך הרפיית בית החזה.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי דן
אנו מצפים להתהפכויות סדירות עד גיל חצי שנה ולכן בינך נמצא בעיכוב קטן, אין צורך לדאוג אבל כן כדאי לתת את הדעת, לתרגל ולראות אם יש שיפור. כשתינוק אינו מממש את שלבי ההתפתחות בזמנם הרי שיש סיכוי לקושי תנועתי שמונע זאת ממנו ולכן חשוב לטפל בעניין.
להלן מספר תרגילים לעידוד ההתהפכות מהבטן לגב:
1. בשכיבה על הבטן לקרב מרפקים לרוחב הכתפיים ולעשות העברות משקל קטנות ממרפק למרפק, בתנועה הולכת וגדלה עד להיפוך מלא.
2. להכניס את המרפק של התינוק עמוק מתחת לבית החזה, לכופף ברך של רגל נגדית ולהפוך בזהירות לבטן.

חשוב לראות אם יש שכיבה נינוחה על הבטן, אם התינוק לא מרבה לשהות בתמוחת "אווירון" כבסיס להתהפכות טובה מבטן לגב.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי חגית
לצערי לא אוכל לעזור שכן פורום זה עוסק בהתפתחות מוטורית בלבד, אנא נסי להתיעץ עם רופא הילדים.

בברכה
דבי גרוס דולב

שלום טל30 .
אם תציצי בשאלות קודמות תראי שרבים מאד התינוקות שלא אוהבים לשכב על הבטן. הסיבה לכך היא הרגל של הגוף הנובע משכיבה מרובה על הגב.
תארי לך שיבקשו ממך ללכת לעשר דקות ( רק עשר דקות! ) בהליכת צפרדע. ברור שיהיה לך מאד קשה ולא נוח. לעומת זאת - אם תתאמני במשך חודש בכל יום בעזרת הנחייה- יהיה לך קל יותר עם הזמן.
אני מבינה מדברייך שבהחלט השקעת בעבודה . כל הכבוד שאת עושה זאת- זה לא מובן מאליו. המצב שאת מתארת מצביע על כך שיש מקום נוסף לעבודה ואולי להתאים את התרגילים לגילה הנוכחי של בתך.
לגבי הצעצועים- אני מסכימה שריבוי צעצועים יכול לתסכל. הרי אפשר לשחק עם צעצוע אחד בכל פעם. גם אם נראה לך שילדתך משתעממת מצעצוע ובגלל זה לא מושיטה אליו ידיים- בדרך כלל אי הושטה נובעת מהקושי המוטורי ולא משעמום- תינוקות הרי מסוגלים להתעסק שעות בבקבוק המיים המינרלים או בתווית האוניברסיטה. אבל כן הייתי מצמצמת לצעצוע אחד.
לגבי החזקת הידיים- בגישה ההתפתחותית אנחנו מאמינים במודעות מתוך תנועה- כלומר כדי שהגוף ילמד תנועה עליו לבצע אותה בעצמו. אם את תחזירי את הידיים לאמצע לא תהיה למידה כי זו תנועה פאסיבית. רק כששרירי הבטן יהיו ארוכים ורפויים דיים התנועה תהיה קלה יותר והשכיבה על הבטן - קלה יותר.
לשיטתנו- כשתינוק בוכה הוא אינו פנוי ללמידה. אין כל טעם להכריח אותה לשכב על הבטן- זה לא יגרום לה לאבהוב את זה יותר.
אני מציעה להמשיך בתרגילים שניתנו לך, את יכולה לצפות בסרטוני "צעד ראשון" המכוונים לנושא הזה , או לגשת למפגש בו תוכלי ללמוד תרגילים נוספים שבקלות רבה יכולים לסייע.
בהצלחה!!