פריטין: פענוח בדיקות / תוצאות בדיקות רפואיות מעבדה

בדיקת פריטין מודדת את כמות הפריטין, שהוא תרכובת של ברזל וחלבון, בדם.

בדיקת פריטין (בדיקת דם Ferritin) בודקת את כמות הפריטין בדם ולמעשה בודקת את יכולת הגוף לאגור ברזל. בדיקת פריטין נערכת לעתים יחד עם בדיקות ברזל שונות כגון בדיקת ברזל בצום, בדיקת TIBC (כושר קשירת ברזל) ועוד כדי לזהות את כמות הברזל בגוף ולגלות האם קיים חוסר בברזל או עודף. בדיקת פריטין מתבצעת בדרך כלל גם במסגרת ספירת דם שגרתית וגם במקרים בהם ישנו חשד לכמות ברזל לא תקינה. לעתים יש צורך בבדיקות ברזל לאחר שבדיקת ספירת דם שגרתית מראה שלאדם מסוים ישנן רמות נמוכות של המוגלובין (בדיקת דם HB והמטוקריט (בדיקת דם HCT) ושכדוריות הדם האדומות שלו קטנות יותר וחיוורות יותר מהמצב הנורמאלי. בדרך כלל, בשלב הראשוני של חוסר ברזל, עדיין לא ניכרים הסימפטומים לכך.

בדיקת פריטין היא בדרך כלל חלק מבדיקת ספירת דם. לפני בדיקת ספירת דם אין צורך בהכנה מיוחדת. אין צורך לצום לפני בדיקת ספירת דם משום שמזון אינו משפיע על הדם באופן מיידי. עם זאת, מומלץ להימנע מארוחה שומנית מאוד לפני הבדיקה שיכולה להשפיע מעט על התוצאות. כמו כן, לכמות הנוזלים של האדם בגוף ישנה השפעה קטנה - התייבשות יכולה גם היא להשפיע מעט על התוצאות ועל כן יש להקפיד לשתות כהלכה לפני הבדיקה.

בבדיקת ספירת דם, נטילת הדם מהאדם אורכת מספר דקות. הדם נשלח למעבדה והתוצאות מתקבלות בדרך כלל בתוך כשעה עד 24 שעות, בהתאם לזמינות המעבדה והמרכז הרפואי.

בדיקת פריטין היא בדרך כלל חלק מבדיקת ספירת דם. בדיקת ספירת דם היא בדיקה לא מסוכנת כלל. עם זאת, בכל בדיקת דם ישנו סיכון קטן מאוד. ראשית, יתכן כי יהיה קשה לאדם הנוטל את הדם למצוא את הווריד המתאים אצל הנבדק. ורידים ועורקים משתנים בגודלם מאדם אחד למשנהו ומצד אחד של הגוף למשנהו. לקיחת דם מאנשים מסוימים עשויה להיות קשה יותר מאשר לאחרים. לאחר נטילת הדם קיימים סיכויים קלושים להתרחשות אחד מהבאים: דימום יתר מהנקב, התעלפות או תחושת סחרחורת, המטומה (דם שהצטבר מתחת לעור) וזיהום (שמהווה סיכון קל בכל מקרה של פצעים פתוחים).

בדיקת ספירת דם מומלצת באופן שגרתי לנשים בהריון ולאחר לידה, לאנשים לפני ניתוח ולאנשים אצלם ישנו חשד למחלות דם או אנמיה. לעתים רופא המשפחה ממליץ לבצע בדיקת ספירת דם כחלק מ"הבדיקות השגרתיות" בהתאם לגיל האדם.

גבולות הנורמה של בדיקת פריטין הם: גברים: 12-300 ננוגרם למיליליטר. נשים: 150- 12 ננוגרם למיליליטר. ילדים: 7-140 ננוגרם למיליליטר. תוצאה נמוכה בבדיקת פריטין מצביעה על מחסור בברזל. מחסור בברזל עלול לגרום לאנמיה, מצב בו הגוף אינו מקבל מספיק חמצן ולכן כל פעילותו משתבשת. בדרך כלל, כאשר אדם מתחיל לסבול מחוסר ברזל, הוא עדיין לא סובל משום סימפטומים. אולם כאשר אדם סובל מחוסר ברזל מתקדם הוא בעצם סובל מ"אנמיה מחוסר ברזל" שהתסמינים שלה הם: עייפות, חולשה, סחרחורת וכאבי ראש. ככל שמאגרי הברזל ממשיכים להיות מדולדלים, ייתכנו קוצר נשימה, צלצולים באוזניים (טינטון), נמנום ועצבנות. אם האנמיה כבר חמורה האדם יסבול מכאבים בחזה, כאבי ראש, כאבים ברגליים, הלם ואפילו אי ספיקת לב. ילדים עלולים לפתח בעיות למידה. סימפטומים נוספים האופייניים במיוחד לחוסר בברזל הם תחושת צריבה בלשון או לשון חלקה, פצעים בזוויות הפה ועוד. תוצאה גבוהה מדי של בדיקת פריטין מצביעה על עודף בברזל. עודף של ברזל אינו מופרש מן הגוף. הוא מצטבר ברקמות ועלול להגיע לרמות רעילות לגוף. לגוף יש מעט דרכים להיפטר מברזל בלתי נחוץ, לכן הוא מצטבר באיברים, כגון: כבד, לב, בלוטת יותרת המוח, בלוטת התריס, לבלב ונוזלי הפרקים (הנוזל הסינוביאלי) וברבות הזמן גורם להם נזק. עודף ברזל הוא מחלה הנקראת המוכרומטוסיס בה הגוף סופג ומאכסן יותר מדי ברזל. אדם הסובל מעודף ברזל בתחילה יסבול מעייפות ומכאבי פרקים ובהמשך מאפטיה, מירידה במשקל, מסוכרת, מירידה בחשק המיני, מהפרעות בקצב הלב ועוד.