פורום נכויות, אחוזי נכות - יש לך שאלה?

אכן לא מגיעה לך גימלה חודשית אבל בהחלט מגיעים לך טיפולים רפואיים. יש לפנות בבקשה לטיפולים כאלה.

אכן עורכי דין המייצגים תובעים שואפים "למקסם" את הנזקים שקרו כתוצאה מהאירוע בגינו מתנהלת התביעה שכן כך הם מייצגים נאמנה את לקוחותיהם, דהיינו משיגים להם את מירב הפיצויים האפשריים. מיותר לציין שזהו תפקידנו.

כמובן שכדאי ללכת לעו"ד העושה כן בתבונה וברגישות ולא "הורס" את לקוחו בדרך לניצחון בתיק. אני מצטערת על כך שאנשים בוחרים, לעיתים בעצת עורכי דין שאני חולקת על דרכם, לתפקד מתחת ליכולתם האמיתית כדי להרויח יותר במשפט. אגב, גם בחישוב כלכלי זה כמעט לעולם לא משתלם ללקוח!

עם זאת, כעו"דית אני מאמינה, שעיקר "הפיתרון" לבעיה שהעלית טמונה בהבנה שההליך המשפטי, הנטען בו ואפילו הראיות המוגשות בו אינם בהכרח המציאות החוץ משפטית (כמובן שאיני מתכוונת חלילה לראיות בדויות וכד'). גם אם פסיכיאטר מטעם בימ"ש או מטעמך קבע לך 100% נכות זה אינו אמור למנוע ממך את הנסיונות והיכולת להשתקם ולתפקד כמיטב יכולתך. זו חוות דעתו. זו אינה בהכרח מציאות חייך.

הבנה והפנמה שיש הפרדה בין ההליך המשפטי לבין המציאות בחיים תשרת את התובע באופן המיטבי גם בביהמ"ש וגם בשיקום בחיים.

בהצלחה

אם הבנתי אותך נכון אתה טוען למחלת מקצוע.

ניתן להגיש תביעת נכות לגבי נכות מעבודה למוסד לביטוח לאומי וניתן להגיש גם תביעה נזיקית נגד המעסיק אם הוא יצר בעבודה תנאים לא ראויים שגרמו לנכות.

כל זאת בהנחה שהפגיעה שנגרמה לך עולה כדי נכות וכן שתצליח להוכיח שעבודתך היא אכן זו שגרמה לנכות.

במידת יכולתך הייתי מציעה לך להשיג חוות דעת מרופא (שעולה כמה אלפי ש"ח) המוכיחה את הדברים הנ"ל. אם לא אז לפחות את כל החומר הרפואי.

בהערת אגב אוסיף שכדאי לשקול לשכור גם את שירותיו של עו"ד שכן בד"כ יותר קשה להוכיח מחלת מקצוע מאשר תאונה חד פעמית וברורה, וקשה מאוד לנהל תביעה נזיקית בבימ"ש ללא עו"ד. להערכתי עורכי דין רבים יסכימו לנהל את התיק כך ששכר הטירחה או לפחות רובו יתקבל באחוזים מתוך סכום הפיצויים והתגמולים שבהם תזכה.

בהצלחה.

כן- ולא רק אתרים אלא גם מועדוני מפגש ומרכזים מיוחדים לכך:
"רעות-דלת פתוחה"
"לבב"
"lovedavka"

אשמח לדעת מה היתה הפציעה של אחיך על מנת שאוכל לכון אותך ביתר דיוק. כמו כן, האם אתה מעוניין בפסיכולוג פרטי (שתעריפו בהתאם) או שאמליץ לך על מקומות מסובסדים?
והאם מדובר בטיפול פרטני או זוגי?

בכל מקרה- חשוב לדעת כי בית החולים איכילוב מקיים קליניקה הפתוחה לכל תושבי תל אביב בחינם!! הבעיה היא כמובן תור ההמתנה הארוך.
בנוסף, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן מקיימות קליניקות לטיפולים פסיכולוגיים לכל המעוניין בתשלום מסובסד ביותר.
בנוסף, כל קופות החולים בעלות הסדר עבור טיפול פסיכולוגי מסובסד.

בהצלחה!
נעה

נועה ,תודה רבה על התיחסותך.
לשאלתך,אחי נפצע לפני כארבע שנים בראשו.הפגיעה היא פיזית ונפשית(לעניות דעתי).
הוא אינו יכול ללכת לבד,צד ימין שלו חלש.אם תופסים אותו ביד שמאל הוא הולך.כמובן בצליעה רצינית.אבל הולך.דיבורו איטי ,חלש ולא ברור.לעיתים קרובות הוא מדבר על דברים רוחניים ועל כך שהוא מרגיש שכל התאונה זה "ניסוי" שעושים עליו(על מנת שישמש דוגמא),הואלעיתים מקבל קריזות של עצבנות ואף באגרופו השמאלי נותן לעצמו מכות חזקות מאוד בראשו.
ברגעי השלווה הוא ממש עלם חמודות ואף שמח ומאושר (לפחות כך הוא אומר).
כמובן ,בשל גילו הצעיר (כעת 21),יש לו התפתחות הורמונלית וכך גם לעיתים הוא זורק הערות שממש אינן במקום.אני מציין שמדובר באדם שאיננו מכירים אותו ככזה.באמת שהוא היה חברמן עדין וחכם מהשורה הראשונה ,אך אין ספק שהפציעה שינתה אותו .
הייתי רוצה לשמוע על כל האופציות הפרטיות והמסובסדות הכי טובות שידוע לך.
כרגע אנו רוצים לעשות הכל על מנת לשפר ולשקם את מצבו של אחי.
בביקורת מסוימת שנעשתה לאחי לאחרונה בבית לווינשטיין נאמר לנו כי יש לאחי את הפוטנציאל הממשי ללכת(לא סיבנו אותנו-חלילה) שכן הוא אדם חזק מאוד ויש לו שרירים בשתי הרגליים ,אך עדיין זה לא יצא לפועל.
לעיתים קרובות הוא מתאמן בעצמו ואף מנסה לעשות מספר צעדים לבד,אך לא מצליח ללכת יותר משישה צעדים.
אשמח לתגובתך.

אתה מתאר היטב את פציעתו של אחיך ומתאורך אני למדה כי מדובר בפציעה בצד שמאל של המח ובחלק הקדמי. סוג זה של פציעה הינו בעל פוטנציאל לקשיים רבים בתחום התקשורת עם הסביבה. יתר על כן, מדובר ב "תסמונת פרונטלית" דהיינו פגיעה בחלקים הקדמיים של המח האחראים על אישיות האדם, השליטה שלו בעצמו והיכולת שלו להבין ולשפוט מצבים חברתיים. אכן, סוג פציעה זו מובילה לרוב לתחושה במשפחה כי האדם אינו אותו אדם שהכרנו, לפחות לא כל הזמן.
חשוב מאד שאתם כמשפחה תלמדו ותקבלו סיוע באשר להתמודדות עם בן משפחה פגוע ראש! הבנה של התסמונת תקל עליכם לסלוח להתנהגויותיו חסרות הבקרה ולהתנהל מולו ביעילות.
אנא פנו ליחידה הנוירופסיכולוגית לטיפול ושיקום ברחוב יד חרוצים 14 בתל אביב. אם אתם בירושלים אזי קיים סניף שלה גם שם.
אם בצפון פנו למכון שפיצר ברחוב יהודה הנשיא 3 בחיפה ואם בדרום- למכון משאבים ברחוב הצורף 13 בבאר שבע.
התפיסה השיקומית במקרה של פגיעות ראש קשות היא תפיסה מערכתית- לא ניתן לעזור לפצוע ללא המשפחה הסובבת כך שהטיפול והייעוץ עבורכם הוא קריטי והכרחי!
בהצלחה! ואשמח לשמוע התייחסותך.
להתראות
נעה

נועה תודה רבה,
אפנה למקורות שנתת לי ואשמח לדווח לך בהמשך.
חזקי ואימצי כי ה' עימך בכל אשר תלכי.
גילי.

שלום! תודה על התשובה....אני מרגיש שאחי נופל בין הכסאות ולא מקבל את הפתרונות הדרושים לו. כמו כן, משפחתי היא משפחה ממוצא תימני ואין אצלה את המודעות לטיפולים וייעוץ משפחתי. כמוכ ן העניין של תמיכה משפחתית. הנטל הנפשי נופל בעיקר על אמא שלי והיא על סף התמוטטות.
לאחרונה, אחי מציע הצעות מגונות לנשים שהוא פוגש, כולל אשתי וזה גורם לחוסר נוחות ורתיעה.
אני מבין שהוא בכל זאת ילד בן 21 עם הורמונים, שמלווה אותו התחושה שבחיים לא יתחתן ויהיה עם אישה. השאלה היא אם יש אופציה כל שהיא בשבילו להתפרק מינית שתהיה טובה לו גם נפשית....?
תודה!

אתם פשוט חייבים לקחת את אמא לטיפו אחרת היא באמת תתמוטט ואז מה???
אחיך צריך להיות בטיפול שיקומי, שם יעזרו לו לשלוט בהתנהגות שלו (הוא לא אשם בכך- האזור במוחו ששולט על התנהגות לא ראויה נפגע!)
קיימים טיפולי סיירוגייט עבור נפגעי ראש- כלומר טיפול מיני המלמד כיצד להתנהג בעת האקט עד ביצוע אקט מיני מלא.
יש מצבים בהם אנשים עם פגיעות ראש נעזרים בשירותי ליווי בכדי "להתפרק", בפרט בגיל צעיר.
מה שיותר דחוף כעת זה להפנות את אחיך ואימך לטיפול שיקומי!
בהצלחה!

החוק מכיר בנכות עקב ירידה בשמיעה אולם לא בשל כל ירידה בשמיעה. אם הירידה בשמיעה הינה דו צדדית הרי שזכויותיך החוקיות מוגנות יותר. בכל מקרה ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי וכחייל, במיוחד אם המצב הוחמר בצבא, כדאי לפנות גם לקצין התגמולים.

למידע מדוייק עליך להתייעץ עם סוכן ביטוח אולם בד"כ חברות ביטוח לא מבטחות מפני סיכון שכבר התממש. כך רוב ביטוחי הבריאות לא מבטחים על הוצאות הנגרמות ממחלה שהיתה לפני ההצטרפות לביטוח.

אני מציעה לך מאוד לפנות לעו"ד או ללשכה לסיוע משפטי כדי שיבדקו את זכאותך לקבל גימלה לילד נכה. אמנם כעיקרון מחלת צליאק אינה נכללת בנכויות או במחלות המזכות בגימלה אולם יש בתקנות העוסקות בילד נכה מקום לשיקול דעת במקרים מיוחדים.

כיוון שלא מדובר על זכאות אוטומטית אני ממליצה לך, במידת האפשר, להיעזר בעו"ד. כאמור גם במקרה זה ההצלחה אינה מובטחת אבל לדעתי שווה מאוד לנסות.

הרבה בריאות ובהצלחה.

אפשר לטפל בכך בכמה צורות:

א. לקחת את הסיכומים שהוא חייב לתת לך בסיום כל ביקור ולהשתמש בהם לצורך התביעה.

ב. ללכת לרופא אחר.

ג. להתלונן על הרופא במוקד פניות הציבור / תלונות הציבור בקופת החולים או בבית החולים שם הוא עובד.

עם זאת חשוב לשים לב כי הרופא חייב לתת לחולה את סיכום הטיפול (הכולל איבחון) אולם אינו חייב לתת "חוות דעת".

לבקש ולקבל סיכומי ביקור (בקופ"ח )מרופא המשפחה ?

בתום כל ביקור.

מי שמוסמך להחליט על טיפול מרפאתי כפוי כמו מי שמוסמך להחליט על אישפוז כפוי זה הפסיכיאטר המחוזי או ממונה מטעמו ואליו יש לפנות (בכל ספר טלפונים יש את הטל' של הפסיכיאטר המחוזי ו/או אפשר לפנות למשרד הבריאות באזור מגורייך ולבדוק איפה נמצא הפסיכיאטר המחוזי הרלוונטי ואיך פונים אליו).

את הטיפול עצמו נותן הצוות הרפואי במרפאה או בביה"ח בו החולה מטופל / מאושפז.

אם בעקבות שיקום מקצועי (או שלא בעקבות שיקום מקצועי) מצאת עבודה שבא אתה מרויח מעל שכר מינימום מסויים אכן קיצבת הנכות מתבטלת. במסגרת השיקום המקצועי המוסד לביטוח לאומי מסייע בהשמה בעבודה וישנן גם עבודות שיקומיות אליהן מופנים ע"י המוסד לביטוח לאומי שבהן מקבלים שכר מסויים וממשיכים לקבל קיצבה חלקית מהמוסד לביטוח לאומי.

איני יודעת מה זו קרן רווחה אולם אני מניחה שפקיד שיקום יוכל להדריך אותך.
בהצלחה.

שאלת על החוק ,ועל מוסדות פסיכיאטריים ודרכי שיקום . השאלה על המוסדות והשיקום היא מאוד כללית ואודה לך אם תפרטי את כוונתך באופן ספציפי יותר. ייתכן גם שד"ר קילצ'ינסקי תדע להרחיב בתשובה לשאלה זו יותר ממני.

מכל מקום, לגבי החוק:

החוק לטיפול בחולי נפש התקבל כבר בשנת 91' והשאלה מה השתנה בעקבותיו היא שאלה למחקרים נרחבים שכן במהלך 16 שנים השתנה לא רק החוק אלא גם תפיסות רפואיות וטיפוליות.

בכל אופן אציין כמה שינויים מובהקים בחוק (לא את כולם):

1. הסמכות לאישפוז כפוי הועברה מביה"ח בו היה מאושפז החולה אל הפסיכיאטר המחוזי ועל כל החלטה נוצרו דרכים פורמליות לערער בוועדות ערר ובביהמ"ש המחוזי. יוער כי רבים מהערעורים הם אפקטיביים ומבחניו של ביהמ"ש לאישפוז כפוי מחמירים למדי.

2. הותר אישפוז כפוי רק במצב של סיכון מיידי לחולה או לסביבה הנובע מהמחלה.

3. לראשונה יכול פסיכיאטר לחייב חולה בטיפול מרפאתי כפוי, גם במרפאה בתוך הקהילה, ללא צורך באישפוז. סעיף זה הינו סעיף משמעותי שכן הסטטיסטיקות מראות שמאז קבלת החוק בכל שנה יש פחות אישפוזים כפויים ויותר טיפולים מרפאתיים כפויים. מין הסתם יש לכך גם קשר לשינויים בגישה הטיפולית שכיום נוטה להעדיף טיפול בקהילה על פני אישפוז אולם בעניין זה החוק בהחלט יצר את השינוי ואת האפשרות לממש אותו.

4. מאז שנת 2004 ישנה זכות ייצוג ע"י עו"ד מטעם המדינה לכל מי שמאושפז בכפיה ומבקש לערער על כך. בתי החולים מודיעים ללשכות לסיוע משפטי על כל אישפוז בכפיה כדי שניתן יהיה לממש את הזכות.

את צודקת ביותר שבני המשפחה סובלים לא פחות ולעיתים אף יותר מהאדם המתמודד עצמו. התפיסה השיקומית המודרנית רואה ביחידה המשפחתית כולה את היחידה המתמודדת והפוקוס הוא עליה ולא רק על האדם שנפגע. בכל אופן, ישנם מרכזי שיקום שמאד מתייחסים גם לבני המשפחה כחלק אינטגרלי מהטיפול ואז יש לבקש שיחות עם אנשי הטיפול במחלקה. כמו כן ניתן לפנות לכל פסיכולוג שיקומי בארץ לטיפול ויעוץ לשם התמודדות מסוג זה
בהצלחה
נעה

במצורף לטפסים כדאי לצרף כל חומר רפואי רלוונטי. בנוסף יש לבוא לוועדה רפואית עם בדיקות ההדמיה שברשותך (ואם אינן ברשותך יש להוציא אותן).

על הרופא מוטלת חובה למלא את הטפסים של המוסד לביטוח לאומי או ליתן לך סיכום רפואי מקביל אולם אין עליו חובה ליתן חוות דעת.

חוות דעת רפואית היכולה לשמש ראיה במוסד לביטוח לאומי ובבית המשפט עולה כמה אלפי ש"ח וניתנת ע"י רופאים מומחים העוסקים בכך. ניתן להציגה בפניי וועדה בביטוח הלאומי או אף לצרפה לטפסים המוגשים אולם אין בכך הכרח.

לעיתים כדאי להשקיע בכך אולם מבחינה זו יש לבדוק כל מקרה לגופו.

אפשר לעבוד, להשתכר ולקבל קצבת נכות, אם בשל מצבך הרפואי אינך יכול להשתכר יותר ממה שאתה משתכר בפועל, ואם הכנסתך החודשית מעבודה (ברוטו) היא אחת מ- 3 האפשרויות הבאות:

1. ההכנסה החודשית שלך מעבודה (ברוטו) היא בסכום של עד 25% מהשכר הממוצע.

2. ההכנסה החודשית שלך מעבודה צומצמה, והיא מחצית או פחות מההכנסה מעבודה שהיתה לך לפני קביעת דרגת הנכות. במקרים אלה הזכאות היא בדרך-כלל לקצבה חלקית.

3. למי שלא עבד לפני קביעת דרגת הנכות או שהכנסתו מעבודה (כשכיר או כעצמאי) היתה נמוכה - ההכנסה מעבודה המותרת לך נקבעת לפי רמת השכלתך והיא:

לאקדמאי - עד 55% מהשכר הממוצע במשק

לבוגרי תיכון - עד 45% מהשכר הממוצע במשק

לבעל השכלה נמוכה מאלה- עד 37.5% מהשכר


בחלק מהמקרים הזכאות היא לקצבה חלקית.

לא מצאתי שכבר התקבל חוק חדש העומד לשנות זאת. באם תתקבל כל הצעת חוק חדשה אקווה שאפרסם זאת פה.