פורום נכויות, אחוזי נכות - יש לך שאלה?

החוק אינו קובע דבר מפורש ביחס לשאלתך. לפי החוק מחלתך הינה עניינך הפרטי ואין לאיש זכות לדעת עליה שכן עצם הידיעה (אם אינו לרצונך) הינה פגיעה בפרטיותך) עם זאת קובע החוק כי במו"מ לקראת חוזה (ובכלל זה חוזה עבודה, בין שהוא נערך בכתב ובין שבע"פ) על הצדדים לנהוג זה בזה בתום לב ובכלל זה לגלות זה לזה דברים רלוונטיים.

לעניות דעתי זכותך לפרטיות גוברת בפרט כשכאורה לא ברור שלמעסיק נגרם נזק מאי הגילוי שכן בכל מקרה זכותו של עובד להתפטר, למשל.

עם זאת, אוסיף כי כפי שכבר רמזת בשאלתך השאלה המרכזית במקרה זה אינה הפן המשפטי ונראה לי שיש לתת משקל משמועתי יותר לפן הרגשי שאליו התייחסת בשאלתך, לפן הכלכלי, וכד'.

לדעתי האישית זכותך לא לשתף בפרט זה שהוא אינטימי ואישי.
קודם כל ולצערנו, יש עמדות שליליות בציבור כלפי סרטן בעיקר עקב בורות (יש עדיין אנשים שחושבים שסרטן מדבק!!!)
שנית, הרמיסיה יכולה להמשך והסרטן לא חייב לחזור כלל. בפרט אם את מקפידה להבדק הרי שגם אם כן -ניתן לגלותו בעודו קטן ולטפל בו במהירות.
יחד עם זאת- והיה ושואלים אותך מפורשות, או שעליך למלא הצהרת בריאות לא הייתי מעלימה פרט זה.

נמשכת לרוב שבוע שבועיים ולפיכך אינה נחשבת מחלה כרונית.

לעיתים, "סימני המאבק" של הגוף בנגיף ניכרים בחולשה מסויימת במשך מספר חודשים אח"כ, אולם לא בנכות חלילה.

במקרים מסויימים וחריגים, אם חלילה יש סיבוך של המחלה, הרי שייתכן שהתסמין, שהינו תוצר של הסיבוך (כגון פגיעה בטחול) יוכר כנכות.

סביר שאחיך יחווה קושי בלימודיו במשך מספר שבועות ועד מספר חודשים. בסופו של דבר זה בד"כ עובר באופן מוחלט. מעל 90% מהאוכלוסיה נושאת את נגיף המחלה, כך שרובנו התמודדנו עם מחלה זו במהלך חיינו... (אם כי למען ההגינות יש לומר שילדים מתמודדים עם הנגיף בקלות ניכרת בהרבה מאשר מתבגרים ומבוגרים.)

באיחולי רפואה שלמה והצלחה בלימודים לאחיך.

מנסיוני האישי, לאחר מחלת הנשיקה קשה מאד לחזור לחיים רגילים שלפני.
כדאי להתייעץ עם רופאים טבעיים, נטרופתיים, ליטול הרבה ויטמינים מסויימים כמו ויטמין C ועוד.
כדאי כמ שיותר מהר לטפל בבעיה ע"מ להשיב את הכוחות כמיקודם.

בברכת "
והסירותי מחלה מקרבך"
שנה טובה ובריאה

הפניה היא למוסד לביטוח לאומי. יש למלא טופס תביעה שנמצא שם לנכות כללית ואם הטראומה אירעה בהקשר לעבודה אז תביעה לנכות מעבודה. כדאי להגיע עם חומר רפואי רלוונטי.

במוסד לביטוח לאומי, בשעות הקבלה, ניתן לקבל את הטפסים המתאימים ולמיטב ידיעתי אפילו עזרה במילויים.

אם יימצא כי יש לך נכות בשיעור 10% לפחות תהיי זכאית גם לשיקום מקצועי.

בנוסף לכך, ובלי קשר לנכות, את יכולה לפנות לתחנה לבריאות הנפש לשם קבלת עזרה נפשית.

בהצלחה.

על מנת להתמודד טוב יותר עם הטראומה יש לפנות לטיפול ומהר! טיפולים בחינם מציע בית חולים איכילוב לתושבי תל אביב, וטיפולים מוזלים מאד נתן לקבל בקליניקה של אוניברסיטת בר אילן: 5318111

את מתארת מצב של בעיית קשב וריכוז. מפתיע אותי שלא שיתפו אותך בתוצאות של האבחונים- זה לא אתי לא להסביר לך מה יש לך.
בכל אופן , עליך לפנות לנוירופסיכולוג שיקומי שיעבוד עמך על הקשיים שאת מתארת כיון שיש הרבה הרבה מה לעשות בנושא.
את יכולה לפנות ליחידה הנוירופסיכולוגית לטיפול ושיקום. יש להם סניף בתל אביב ובירושלים.

יש לי לפעמים חוסר תשומת לב לדברים אלמנטריים שאני עושה ואז אני מאבדת דברים, שוכחת דברים,לא לומדת דברים וכולי. עשו לי המוני אבחונים בלי לשתף אותי בתוצאות או בלי להגיד לי את הבעיה הזאת אלא רק עם להתיחס לתוצאה של הבעיה הזאת. באמת אי אפשר לשקם את זה?
איזו פעילות אפשר לעשות בשביל לחזק את החולשה הזאת? אנא עני לי מהר.
תודה
הייתי שם מהתיכון עד גיל הרבה יותר מבוגר. הם עשו לי שיחות פסיכולוגיות והמון אבחונים כמו שאמרתי הם לא עלו על זה בדיוק אלא על דברים שהם תוצאה של זה. .הטיפול שלהם לא טיפל בבעיות האלה ועשה לי לא טוב . אני לא משקפת את הבעיות שלי טוב בפגישות פסיכולוגיות.
תמיד אני מתפרשת שלא כהלכה ונפגעת מאוד מהצורך לדבר על דברים אישיים. בדיוק המקום שהפנית אותי אליו לא מתאים לי. יש ריפוי בעיסוק שאני לא קיבלתי כי הפסיכולוגית הפנתה את אמא שלי למקום הזה והכמכתב שנשלח מבית חולים לקופת חולים לא הגיע לאמא שלי. איזו פעילות אפשר לעשות בשביל לחזק את החולשה הזאת?

אולי זאת הפרעת צקשב או שזאת הפרעת ריכוז. לא נולדתי ככה. נפצעתי פעם, וקיבלתי שיקום לא הכי טוב ואמא שלי היא לא הכי סבלנית והיא לא ממש מאבחנת אותי נכון והיא דיברה בשמי בהקבה מקרים וקיבלתי טיפול לא מדוייק ולא טוב. לא היה לי טובג ללכת לטיפול הפסיכולוגי שהוא לדעתי יותר תומך שיקום מאשר שיקום ולא קיבלתי במקומו או יחד איתו שום שיקום פארא רפואי אחר.

למיטב ניסיוני טיפול פסיכולוגי אצל נוירופסיכולוג שיקומי יכול מאד להתאים לך. כמובן שחשוב שתגיעי למטפל/ת שיהיה לך קשר טוב ותחושה של אמון איתו. פסיכולוג כזה יכול גם לאבחן וגם להפנות אותך לשיקום פרא רפואי נוסף. צרי עימי קשר למייל שלי ואפנה אותך לפסיכולוגית ספציפית.

למיטב ניסיוני טיפול פסיכולוגי אצל נוירופסיכולוג שיקומי יכול מאד להתאים לך. כמובן שחשוב שתגיעי למטפל/ת שיהיה לך קשר טוב ותחושה של אמון איתו. פסיכולוג כזה יכול גם לאבחן וגם להפנות אותך לשיקום פרא רפואי נוסף. צרי עימי קשר למייל שלי ואפנה אותך לפסיכולוגית ספציפית. אבל הייתי בעבר ולא הפנו אותי לשיקום פארא רפואי נוסף. נוצרה אצלי תחושה של חוסר אמון בדרך כלל שאולי מישהי מיוחדת תוציא אותי ממנה. מה המייל שלך כדי שאצור עימך קשר?

אין שום חוק בו מוגדר עיוורון צבעים כנכות.

לצבא איבחונים לפי צרכיו וסעיפי הליקוי הנקבעים על ידו אינם נחשבים נכות!
לצבא יש כמובן וועדות הקובעות גם נכויות (קצין תגמולים) אולם לא על עיוורון צבעים.

סעיף 44 לפקודת מס הכנסה קובע כי: "בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל שהוא או בן זוגו שילם בשנת המס בעד החזקתם במוסד מיוחד של ילד, בן זוג או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם, וכן בשל החזקת ילד מפגר במוסד מיוחד, יותר לו זיכוי ממס של 35% מאותו חלק מהסכומים ששילם העולה על 12.5% מהכנסתו החייבת."

ככל הידוע לי נקודות זיכוי יש רק בשל ילד שנכותו קשה.

מכל מקום אם אביך נכה באופן משמעותי, במיוחד אם גילו צעיר מ-65, שווה לעשות בירור ברשויות לגבי הטבות אפשריות כולל במס הכנסה. (במיוחד בביטוח לאומי).

לא הבהרת מה סיבת נכותו ולעיתים מגיעים לנכה פיצויים.

מין הסתם ד"ר וילצ'ינסקי תוכל לענות תשובה מקצועית בהרבה אך הודעתך נגעה ללבי ואני חשה צורך לומר מנסיון אישי כי להרבה מהמומים יש עמותות שמטפלות בילדים וגם תומכות במשפחה (למשל: ית"ד לילדי תסמונת דאון, מיח"א לילדים חרשים ולקויי שמיעה, וכד'). במקומות הללו ניתן למצוא אנשי מקצוע רבי נסיון וגם משפחות נוספות שמתמודדות עם בעיה דומה.

איני יודעת באיזה מום מדובר ולכן איני יודעת אם זה רלוונטי אבל מאחלת לכם התמודדות מחזקת ומקרבת.

בהצלחה רבה,

אלמונית יקרה!
אכן נשמע שהמצב המשפחתי מאד מאד מורכב ועדין וגורם סבל רב לכולכם. בכל הנוגע להתמודדות עם מום , אין ספק שהמערכת המשפחתית ככלל מושפעת ומשפיעה על ההסתגלות.
לא ציינת פרטים כך שאני רק מנחשת שמדובר במום נראה לעין. התינוק בוודאי אינו מבין שיש לו ליקוי כלשהו אך הוא כבר חש את הדחייה מצד אביו . מסיבה זו חשוב ביותר לאפשר יעוץ פסיכולוגי לך ולבעלך בהקדם האפשרי.
ככל שתתפקדו יותר כצוות כך בנכם יגדל באופן יציב ויתמודד טוב יותר עם הליקוי שלו. כמובן שהדבר יקל עליך וישפר את הדינמיקה הזוגית.
חשוב לדבר על נושאים קשים כאשמה, בושה , אכזבה וכעס.
תינוק עם מום כלשהו יכול להוות פגיעה באגו של האב ומתוך פגיעה זו הוא פועל ופוגע בסביבתו. יש לעזור לו להתמודד עם הפגיעה שלו ולצמוח לאב טוב עבור ילדכם.
בהצלחה!
נעה

צר לי מאד לשמוע על תגובתה של אימך..
אנשים עם נכויות אינם שונים מאיש מאיתנו. יתר על כן, לפעמים הם יותר מנוסים, בוגרים ואנושיים, דווקא עקב ההתמודדות שנדרשה מהם. הם עברו משהו משמעותי בחייהם.
אם את אוהבת אותו אל תוותרי וככל שאימך תכיר אותו יותר היא תתגבר אט אט על הדעות הקדומות שלה.
אם יש במשפחתך אדם שקרוב אלייך ושאת סומכת עליו וכן שאמך סומכת עליו ועל דעתו, הצעתי היא שתכירי את החבר שלך לאדם זה. ברגע שהוא יתלהב ממנו, הוא יעביר את המסר לאמך.
אפשר גם להביא לידיעתה כתבות על אנשים ידועים שהיתה להם נכות: פרופ' סטבן הוקינג, כריסטופר ריב ("סופרמן"), הנשיא רוזוולט (פוליו) (, השחקנית חנה מרון (קטיעת רגל) ועוד ועוד..
בהצלחה!!!
נעה

מחלתך נחשבת מחלה כרונית אולם שאלתך אינה בתחום מומחיותי.

נראה כי כדאי להתייעץ עם רופא וגם לרפואה האלטרנטיבית נראה שיש מה להציע במקרה שלך.

אולצר קוליטיס הנה דלקת כרונית במערכת העיכול. אכן זו מחלה שיש לה פוטנציאל להתפרץ במהלך החיים אבל יש הרבה מאד מה לעשות בכדי לצמצם את ההשפעה שלה- תזונה נכונה, טיפול תרופתי ומעקב רפואי הם חשובים ביותר.
אם אתה מתקשה לקבל את עצמך עם האבחנה החדשה אנא גש לפסיכולוג שיקומי שיקל עליך את ההסתגלות ויעזור לך לאהוב את עצמך מחדש ולראות בהתמודדות עם הקוליטיס אתגר ולאוו דווקא סבל.
בהצלחה!
נעה

בעקרון, אם אינך "מפעל מוגן" כהגדרתו בחוק, יש לשלם לכל עובד שכר רגילשלא יפחת משכר המינימום בתוספת לכל התנאים הנלווים ע"פ החוק. אלא שיש אפשרות לפנות בשם מועסק עם מוגבלויות שונות למשרד העבודה והרווחה ולבקש אישור על תשלום מופחת בהתאם לנכותו של המועסק.

בנוסף, ניתן לפנות לנציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות על מנת לקבל מענק מהמדינה לצורך השתתפות בהתאמת העסק, פיסית, לצרכיו של המוגבל, אם נדרשת התאמה כזו (למשל בניית רמפה לנכה על כסא גלגלים וכד'.)

בהצלחה.

בארץ שלנו שיטת הפיצוי התקבלה אד הוק, כלומר עם כל צורך שעלה נחקק חוק תגמול כזה ואחר, בלי קשר לסוג הפציעה ועוצמתה. כך למשל נקבע חוק לפיצוי עבור נפגעי צה"ל. לאחר מכן חוק עבור נפגעי עבודה ונפגעי נכות כללית ותאונות דרכים. כך שעבור אותו סוג פציעה, אם נפגעת כחיל תקבל לאין שיעור יותר מאשר אם נפגעת כעובד או בתאונת דרכים או, חלילה, אם סתם נפלת ברחוב ואתה זכאי רק לדמי נכות כללית.

אכן מייאש לראות אדם אהוב פוגע בעצמו במו ידיו. לפעמים, כשכלו כל הקיצין, עדיף דווקא להניח לו ולאפשר לו לקבל את ההחלטה לבדו בלי תחושה של "לחץ" מהסביבה. תנו לו הרבה תמיכה ואהבה והראו כמה אכפת לכם ממנו. בהרבה מקרים דווקא כשמניחים לאדם לקבל אחריות על חייו וגופו הוא יותר נענה.
בהצלחה
נעה

שלום בת אל,
אכן כאבי פנטום הם כאבים קשים ביותר ויש לגביהם הסברים שונים בספרות כגון קצות העצבים בגדם המשדרים למוח. נמצא גם קשר בין כאבי פנטום להסתגלות פסיכולוגית כך שמאד הייתי ממליצה להפנות את אימך לטיפול נפשי אצל פסיכולוג שיקומי המומחה בתחום. מומלץ לפנות למחלקת השיקום האורטופדי בתל השומר, לדר' דנה מרגלית, הפסיכולוגית השיקומית הראשית.
נעה

במקרה זה כדאי להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון ולבקש בדיקות שמיעה מקצועיות

אם אכן אביך סובל מירידה בשמיעה כתוצאה מהרעש במקום עבודתו הרי שמגיעות לו זכויות ממוניות מהמוסד לביטוח לאומי בשל "מחלת מקצוע". ייתכן שמגיעים לו פיצויים כספיים גם מהמעביד על שלא דאג לאמצעי הגנה מתאימים כנגד הרעש. כמובן שיש לבדוק את הנסיבות לגופן. אם אביך מעוניין במימוש הזכויות הנ"ל מומלץ להתייעץ עם רופא ועו"ד.

עליך להפנות את שאלותיך בנוגע למקור המחלות לרופא נוירולוג ולגבי גובה הקמבאות לעובדת סוציאלית.
אם יהיו לך בהמשך שאלות לגבי ההשלכות הפסיכולוגיות של מחלות אלו - אשמח לעזור
נעה