פורום מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה - יש לך שאלה?

הייתי ממליץ כי תשאל את רופא השיניים שלך אם הממצאים בעצמות הלסת מתאימים לתסמונת גרדנר. אם אכן הם מתאימים (או במקרה של ספק) הייתי ממליץ כי תתיעץ עם גסטרואנטרולוג מומחה שבנוסף לבדיקה שלך יקח ממך גם היסטוריה משפחתית לגבי פוליפים/גידולים/ניתוחי מעי גס בגיל צעיר.

קיימת אפשרות של ריסוק האבנים באמצעות גלי-קול ואם פתח מוצא דרכי המרה למעי הדק עבר חיתוך (ספינקטרוטומיה או פפילוטומיה) בעבר אזי הפירורים יעברו למעי. קיימות גם אפשרויות מורכבות יותר של ריסוק האבנים באופן ישיר אמצעות אולטראסאונד המוחדר מקומית לדרכי המרה, אולם לרוב נידרשת הרחבת דרכי המרה במקרים אלה.

האולטראסאונד הינו כלי טוב להדמיית כיס-המרה. לכן, סביר שמקור התלונות אינו קשור לכיס-המרה. דופן דק הינו תקין ודופן מעובה מצביע על בעיה. עליך לפנות לגסטרואנטרולוג מומחה ליעוץ. הייתי חושב לבצע בדיקת CT של המעי הדק להמשך בירור התלונות.

שלום ענת,

שמי דוברת, בת 30. עברתי גסטרוסקופיה שבוע שעבר ובחנו גם אצלי את ה-SMA. צריכה לעשות סיטי ולאבחן סופית. מה התסמינים אצלך?א ני תמיד מרגישה לחץ בקיבה, בחילות וחור תאבון. ירדתי גם במשקל. כיצד את מטפלת בעניין? האם אמרו לך שניתן להיפטר מזה?

תודה ותרגישי טוב

מדובר בתסמונת המתרחשת בעיקר באנשים שירדו במשקל בצורה דרסטית. עקב הירידה בכמות השומן בחלל הבטן עורק ה- SMA משנה את מנחו וגורם לחץ על התרסריון. זו יכולה להיות סיבה להקאות. יש להדגיש כי לא כל המומחים מסכימים שאכן קיימת תסמונת כזו כסיבה להקאות. היעוץ והטיפול הינם בשטח הגסטרואנטרולוגיה והכירוגיה הכללית.
NUTCKRAKER הינו מונח שקשור להפרעה בתנועתיות הושט עם מראה הושט בצילום המזכיר "חולץ פקקים". התסמונת גורמת כאב בחזה והפרעות בליעה.
לא קיים קשר בין שתי התסמונות.

לפעמים עדיף לא לענות לאנשים שנמצאים כאן במצוקה. מפצח האגוזים והקשר בינו לבין SMA הוא הדוק וברור כפי שהתייחסה לכך הרדיולוגית. והתשובה היא שוריד הכלייה השמאלית והתריסריון שניהם עוברים ברווח של העורק הראשי ועורק נוסף שנקרא SMA. כאשר קיים מרווח צר בינהם או זוית חדה התרסריון נלחץ וזו תסמונת SMA וכך גם וריד בכלייה שעובר שם וזה נקרא NUTCRACKER

עשיתי גם בדיקות דם- hcv 32 mcv 96 rbc 4.80 בילורבין ישיר 0.19 השאר תקין כולל בלוטת התריס

האם אתה מאושפז בבית-חולים? באם אינך מאושפז עליך להגיע בהקדם לגסטרואנטרולוג מומחה.
אם התופעות התחילו לאחר טיפול אנטיביוטי הייתי ראשית ממליץ להפסיק כל טיפול כזה באם אינו משמש לטיפול בזיהום מסוכן.
באם עדיין קיים שלשול והטוקסין חיובי ניתן לטפל בתכשיר בשם ונקומיצין. במקביל הייתי מבצע בירור שיתחיל מקולונוסקופיה.

רופא המשפחה שלי טוען שבמיון לא יתיחסו אלי.

באם אינך מאושפז עליך להגיע בהקדם לגסטרואנטרולוג מומחה.

בבדיקת צואה לא אותרו טפילים. התלונות המתוארות אינן מוסברות על-ידי זיהום בתולעים. לבירור עליך לפנות לגסטרואנטרולוג מומחה.

הטיפול בהליקובקטר פילורי שהוא חיידק הקיבה שעלול לגרום ליצירת כיבים בקיבה ובתרסריון כולל תרופות מורידות חומציות הקיבה כגון לוסק בשילוב מינונים גבוהים של אנטיביוטיקה כפי שהומלץ לך. הטיפול עלול להיות כרוך בתופעות לוואי של הרגשה רעה, בחילה ועוד. אין קשר בין נוכחות החיידק למחלת רפלוקס (החזר). באם סבורים שרפלוקס של חומצה מהקיבה לושט מחמיר את קוצר הנשימה הטיפול הינו בהורדת חומצה על ידי תרופות מקבוצת הלוסק במינון גבוה פעמיים ביום לפחות ל- 3 חודשים.

תודה על המענה, אני שמחה שאין תולעים.. אך מה יכול להיות הרעשים מהקיבה ודימום בצואה מידי פעם?

יש צורך בבירור גסטרואנטרולוג מומחה.

האם אומפרה הוא מקבוצת לוסק?כי זה מה שנתנו לי לקחת

באומפרה אותו חומר פעיל כמו בלוסק.

אלה סימנים להחזר חומצה מהקיבה לושט. הטיפול העיקרי הורדת רמת החומצה בקיבה על-ידי תרופות כגון לוסק.

יש לך עליה קלה באנזימי הכבד. אחת הסיבות השכיחות לעליה כזו היא כבד שומני שמופיע לרוב אצל אנשים בעודף משקל, יתר שומנים בדם, יתר לחץ-דם או סוכרת. אחת הדרכים הפשוטות לעשות אבחנה זו היא באמצעות אולטראסאונד המראה שינויים המתאימים לכבד שומני כאשר כשליש מתאי הכבד אוגרים שומן. יש לזכור כי להפרעה כזו כולל הפרעה באנזימי כבד עם כבד שומני יכולות להיות סיבות אחרות שיש לבררן על-ידי מומחה למחלות כבד או גסטרואנטרולוג מומחה העוסק במחלות כבד. .

יותר הגיוני להיות מוטרד מהדמם שדורש בירור של גסטרואנטרולוג מומחה ופרוקטולוג מומחה לבעיות פי-הטבעת. הרעשים הינם קולות תנועתיות המעי שאתה שם אליהם לב.

כבר מעל ל4 חודשים יש לי רעשים בקיבה, רעשים לא רגילים שאף פעם לא היו לי.
לא רק אני שומעת את הרעשים אלא גם האנשים שנמצאים סביבי, בעבודה או בלימודים. זה יוצר מצב ממש לא נעים. עשיתי בדיקה של החיידק ולא נמצאה כמות מספיקה של החיידק כדי לתת טיפול אנטיביוטי. קיבלתי טיפול של nirvaxal ו famotidine ושום דבר לא עזר והרופא לא יודע מה הבעיה. מה אפשר לעשות בנידון? ירדתי המשקל(כ-4 קילו) למרות שאין שינוי בתאבון והיציאות בסדר.
מה יכולה להיות הבעיה?

אני מתרשם שאת סובלת ממעי רגיש. פני ליעוץ פרטני של גסטרואנטרולוג מומחה.

על-פי-רוב בקע סרעפתי אינו הגורם לכאבים אלא אם מדובר בבקע גדול מאוד או בבקע מסוג פארא-איזופגיאלי (ממצא שניתן לאבחנו בצילום ושט-קיבה עם חומר ניגוד).

מציע להפנות לרופא גסטרו לבדיקה- יתכן הרבה דברים אך ללא בירור לא ניתן להגיע לאבחנה.

יש תרופות חדשות במחקר קליני עם שילוב של הטיפול הנוכחי . חלק של המחקרים גם יהיו בארץ.

ניתן רק לומר שיש עליה קלה באנזימים ויכול להיות זמני וקבוע והרבה מאוד גורמים. בכל אופן לא נראה מאוד מסוכן.
כל מעבדה יש הערכים שלו כתקינים ולכן השינוי.

מצרף מסקנות מספר רפוא באנגלית.


SUMMARY AND RECOMMENDATIONS Chronic hepatitis C and alcoholism are common causes of liver diseases in the United States and in many other countries. (See "Epidemiology of hepatitis C in alcoholic patients" above). Alcohol and HCV appear to act synergistically in promoting progression to cirrhosis and increasing the risk of hepatocellular carcinoma. (See "Effect of alcohol on the natural history of hepatitis C" above). The majority of the available data (in vivo and in vitro) suggest that ongoing but not remote alcohol consumption significantly impairs the efficacy of interferon-based therapy for HCV elimination. (See "Effect of alcohol on treatment of hepatitis C" above). A safe threshold of alcohol consumption has not been established to date. As a result, we suggest total abstinence of alcohol in patients with chronic HCV, particularly before initiation and during therapy (Grade 2C). (See "How much alcohol is too much?" above).

ברשותכם אצתרף לשיחה כל המאמרים שקראתי מתייחסים לשתיה בתדירות גבוהה מאוד מהרגלי השתיה הנורמלים בארץ. המאמרים מתייחסים ללפחות 2 כוסיות ביום, אך מה לגביי כוסית או 2 בשבוע?

אין מידע על כמות אלכוהול "בטוחה" בחולים עם הפטיטיס C.