פורום הפרעות שמיעה, ליקויי שמיעה, חרשות - יש לך שאלה?

מירב שלום,
אני מניחה מהודעתך שאת מתכוונת לשתל ה- BAHA. בניתוח זה מחדירים שתל טיטאניום לעצם שמאחורי האוזן, אליו מתחבר מעבד דיבור אשר קולט את הצלילים מהסביבה, מגביר אותם ומעביר אותם כוויברציות בעזרת שתל הטיטאניום ישירות לאוזן הפנימית, ובכך עוקף את האוזן התיכונה. כך עוקפים מצבים של דלקות חוזרות או כל פתולוגיה אחרת הקיימת באוזן התיכונה.
לגבי סיכונים - רצוי לשאול בפורום רופאי אא"ג, ואת יכולה לפנות לרופא המנתח שהמליץ לך על הניתוח, על מנת שיפנה אותך ללקוחות קודמים שכבר עברו את הניתוח.
רצוי גם לוודא עם הרופא כי לניתוח זה הוא התכוון.

בברכה

לרן בוקר טוב!
מאחר ולא ברורה לך הסיבה לאטימות הפתאומית באוזן,עליך לפנות בהקדם האפשרי לרופא א.א.ג. על מנת לבדוק את הנושא.אל תחכה,מאחר ולפעמים מדובר בווירוס,ואם לא מטפלים מיידית,עלולות להיות השלחכות להמשך.בברכה

לגליה שלום!ליקוי שמיעה-אפילו קל-עשוי להשפיע על יכולות הילד לפתח כישורי שפה,דיבור,כישורים חברתיים ורגשיים.לכן יש לפעול בכל דרך ע"מ לאפשר לו התפתחות תקינה.בנוזלים ניתן לטפל-אך בהחלט חשוב לוודא,כי הליקוי הקל שנמצא באוזן הטובה הוא אכן הולכתי(עקב נוזלים)ולא עיצבי.חשוב לבצע בדיקת ברה דרך הולכת העצם ואז ניתן לקבל תמונה של תפקוד העצב.אם תפקוד העצב תקין גם באוזן הפגועה,ניתן להתאים לבנך מכשיר שמיעה,המעביר קולות דרך העצם לעצב (BONE).תוכלי לפנות למרכז מיח"א הקרוב לביתך ולקבל יעוץ מקצועי ואמין.בברכה

דוד שלום.

אני גם סובל מטנטון וירידה בשמיעה כבר 3 שנים.
הטנטון שלי בתדרים גבוהים ולא ניתן למיסוך עקב עוצמתו החזקה.
הרופא המטפל המליץ על נטילת גאבאפנטין(תרופה שנותנים לחולי אפילפסיה) וכדורי שינה מסוג קלונקס.
קשה לומר עם יש תוצעות עקב הטיפול כיוון שהטנטון אינו הפסיק ואין תחושה שיש ירידה בעוצמה שלו. אך כן ישנה הסתגלות מסויימת לרעש המטריד.
טופלתי גם בביופידבק ששם גם היה ניסיון לגרום לי לחיות עם הטנטון והלהוריד את רמת החרדה ממנו.
גם לי היו חששות מנטילת התרופות שהמינון שלהם הלך וגדל מדי מספר חודשים, וכן ראיתי שינויים בבדיקות דם (היו חריגות מהנורמה בדברים מסויימים ).
.(קלונקס גורם להתמכרות ונדודי שינה עם אתה מפספס כדור או שניים לפני השינה)

בשורה התחתונה אני עדיין חיי עם הטנטון שום טיפול מאלא שעברתי לא גרמו להעלמותו. רופא אא"ג המטפל שלי עדיין חושב שהטיפול מונע הדרדרות והחמרה.
חשוב לציין שרוב הרופאים שפניתי עליהם טענו שטנטון לא ניתן לטיפול, ולכן הרופא הנוכחי נותן לי תקווה שמצבי ישתפר.

לדוד שלום! כדאי להפנות את שאלתך לפורום רופאי א.א.ג. עליך לקחת בחשבון,כי ניסיונם של אחרים בתרופות אלו הינו אישי ולאו דוקא מנבה את תגובתך לטיפול.

למרות שרעש מתחבר לנו טבעית לאוזן ,מרופאי אאג לא תיוושעו ,ניסיתי. נכון שהבעיה מאד אישית ,אבל אהבל ,עצם ההמלצה על רופא שהשכלתו לא כוללת תיקון ללא סכין לא סבירה ומוטעית . מי שלא למד תזונה לעומק ,כספית מבחינתו זה משהוא בתוך מדחום , רעלים בגוף לא משנים ולא ניתן להזיז אותם אם הם כן ,וסתימות אמלגם זה בכלל בפה ,לא באוזן לא יכול לעזור לכם וגם לא להסביר לכם אמת. אני מציע לסובלי טנטון ליצור איתי קשר . יש שאלון ידוע המכוון לאיתור הסיבות האישיות לטינטון . הרפואה מערבית מטפלת בתוצאות ולא בגורמים .איננה יכולה להגיע לאותו מקום בו מיוצר הרעש ,שהוא שונה אצל כל אחד .לכן אין שום תרופת פלאים שתתאים לכולם וגם לא רופא פלאים . רק חיפוש ושינויים אישיים ,כמו למשל הרחקת סתימות "שחורות "מהפה על ידי מומחה בלבד ,אחרת הנזק רק יוגדל ,יכולים לקדם ריפוי. תודה למי שהצליח להגיע עד הסוף מושון. ויסלחו לי רופאי ומתפרנסי הטינטון.

אני בקופת חולים הכללית ונתנו לי תור רק ל 13/1/09 לבנתיים אני עם הציפצופים מודאגת חוששת ומותרדת אין לי אפשרות לממן רופא פרטי אתמול בשעות הלילה הציפצופים עלו בווליום מה שהפך אותי לעצבנית וחסרת סבלנות - יש קולות שלא באים לי טוב באוזן שלא נדבר אני לא מסוגלת לשמע מוזיקה וטלויזיה האים הסיפטום שיש לי עובר או שאני אצתרך לחיות עם זה כל חיי? אני מדיכאון נוראי ,usv

כדאי לך לברר בקופה באיזו דרך ניתן להקדים תור, אולי לקבוע לרופא אחר פנוי יותר, או דרך רופא המשפחה להוציא הפנייה דחופה (לכל קופ"ח יש את הנהלים שלה לגבי תורים דחופים)
קשה לענות על השאלה האם הצפצוף יעבור או ייחלש, ללא בדיקה של מצב האוזן, בדיקת שמיעה וברורים נוספים.
בברכה

לעפרה שלום!רגישות לעוצמה גבוהה של קולות הינה אישית ומשתנה מאדם לאדם. לרב בגילאים צעירים אנו נהנים מגירוים חזקים-אם קוליים או חזותיים.עם עליה בגיל מתפתחת רגישות אישית לעוצמת הגירוי ואז צריך להפעיל שיקול דעת אישי מה מתאים לנו וממה מתרחקים או נמנעים.רגישות לעוצמה חזקה של קולות מאפיינת גם את תחילתה של ירידה בשמיעה.ניתן להעזר במקומות רועשים כמו מועדונים או חתונות באטמי אזניים סטנדרטיים טו מותאמים אישית על מנת להפחית את כמות הרעש אליה נחשפים.חשוב לציין,כי חשיפה חוזרת ונשנית לרעש חזק עלולה לגרום להופעת נזק למערכת השמיעה.על מנת לקרוא על הנושא פני לאינטרנט בנושאים:HYPERACUSIS ו-HYPERSENSITIVITY OF HEARING.

שלום עופרה,
יש לי אותה בעיה עם מוסיקה בקול גבוה, אפילו לא גבוה במיוחד. יש לי רגישות מווליום קצת גבוה. יש לי אותה בעיה עם החברים שלי כאשר מבקש להוריד את הווליום של המוסיקה ברכב. בנוסף אני תמיד בורח מקולות גבוהים.
אני מקווה שבן זוגך יקרא את הכתוב ויבין אותך, ואז הוא יקל עלייך את הסבל.
כדאי להפנות את תשומת לב כי בנוסף לרגישות מווליום גבוה אצלי, זה מזיק לשמיעה שלי כל פעם שאני נחשף לרעשים. אני מקווה שאצלך אין את התופעה הזו.
בברכה

התכוונתי לבדיקת שמיעה ושהאזניים בסדר

רינת שלום,
בבדיקת שמיעה בגיל הזה משמיעים צלילים דרך רמקולים, בעצמה מבוקרת, ומחפשים תגובה של הפניית ראש לכיוון הצליל. בודקים האם התגובה הזו מופיעה בעצמה הנחשבת כמשקפת שמיעה תקינה.
כל זמן שיש חשד לקושי בשמיעה כלשהו רצוי וכדאי לבצע את בדיקת השמיעה, הבדיקה אינה פולשנית ואינה מסוכנת בשום דרך שהיא.
בברכה

יסמין שלום
המלצתי לך לפנות לרופא אף אוזן גרון בעניין הרחשים שאת שומעת באוזן. כמו כן, מומלץ לבצע בדיקת שמיעה באופן תקופתי (אחת לשנה) כדי לוודא את מצב השמיעה.
לשאלתך האם הפרשי לחצים יכולים להשפיע על השמיעה, כאשר הלחץ האטמוספרי משתנה (כמו בעליה למקום גבוה או ירידה למקום נמוך) האוזן אמורה לאזן את עצמה בהתאם ללחץ בסביבה ולהשוות את הלחצים. הדבר נעשה באמצעות תעלה המחברת בין האוזן התיכונה ללוע. אם מסיבה כלשהי השוואת הלחצים לא מתבצעת באופן תקין, זה עשוי לגרום לתחושה של אטימות ואי נוחות וכן לתחושה של ירידה בשמיעה. ניתן לבדוק את תפקוד התעלה באמצעות בדיקה פשוטה שנקראת ETF. בכל מקרה, כפי שהמלצתי קודם, עלייך לגשת לרופא א.א.ג כדי שיבדוק את אוזנייך ויתן לך הפניה לבדיקות הדרושות.

פעם שניה .מציע לך לקרא תגובה במשם הנושא כאן למעלה .כתוספת ,שינוי בעונה גורר שינויים .מזג האוויר נמצא דווקא בשליטה יחסית עם מיזוג בקייץ ומעילים בחורף אנחנוט שומרים על חום גוף רצוי. גם אם אוכלים אותם ירקות פירות כל השנה ,סבעיר שבכל עונה יש כאלו הנמכרים טריים וכאלו שבילו חודשי קירור ללא חמצן לשימור .לכן ועלכן כדאי להתחיל בבדיקה מקיפה של מה נכנס לגוף . אם למשל תרדי מכל סוגי הלחם/פסטה/קמח לשבועיים יתכן ותשמעי יותר טוב .וזה עוד לפני אכילת רימונים אינטנסיבית .

ענת!אני מבינה את הרגשתךהקשה עקב גילוי לקות בשמיעתה של בתך.כל אימא מייחלת לגדל ילדים בריאים.אין ספק כי מחקה לכם דרך לא קלה,אך אני כן יכולה לעודד אותך:תינוקות הסובלים מליקוי שמיעה עמוק עוברים ניתוח שתל השבלול,שבזכותו יכולים לפתח דיבור,שפה,להינות מקולות הסביבה,לפתח תקשורת תקינה עם הסביבה,להתפתח רגשית בצורה תקינה ולהשתלב בחיים נורמליים בחברה שומעת.התהליך אינו פשוט והוא ארוך ודורש תעצומות נפש רבות,אך בסוף התוצאות מדהימות,הסיפוק עצום-כך שבאמת יש אור בקצה המינהרה.ישנם היום אנשי מקצוע נהדרים בארץ,אשר בוודאי יילוו אתכם,יתמכו בכם ויעזרו לכם ולבתכם לגדול לתוך חיים מאושרים ומלאי שמחה. מחזיקה לכם אצבעות.ואל תשכחי-את חייבת להיות חזקה בשביל בתך הקטנה,להקרין אופטימיות ושמחה,כי זאת הדרך היחידה להצליח .בברכה
ענת כוכבא

אני מאוד מודה לך על כל מילה ומילה שכתבת , זה טוב לשמוע שיש אור בקצה המנהרה ,אני באמת חייבת להיות חזקה בשבילה ,זה לא קל מאחר ויש לי עוד שני ילדים בבית שצריכים צומת לב וצריכים אותי חזקה ,אחד הדברים שממסים אותי מרוב כאב זה כשהיא רעבה היא לא בוכה ולא משמיעה כול לפעמים בלילות אני מרגישה את הנשימות שלה ואז יודעת שהיא צריכה לאכול זה מאוד קשה לראות פעוט סובל מה יכולתי לעשות כדי למנוע את המצב הזה ,במשפחה לא שלי ולא של בעלי לא היו מקרים של חרשות הרופא אומר שיכול להיות הדבר נגרם מוירוס בתקופת ההריון אבל לאורך כל התקופה לא חליתי והבדיקות שלי היו תקינותי ,הרבה אשמה עצמית אני מפילה עלי כאשר אני מסתכל לאחור למרות שהתזונה שלי מאוד בריאה ,אני לא מעשנת ולא שותה .

ענת!ליבי איתך,אך עליך להפםיק ולהאשים את עצמך-הרי לא גרמת לכך ולפעמים קורים לנו דברים,שאין לנו שליטה עליהם.כל ילד נולד עם יכולות ומגבלות-אף אחד אינו מושלם.קבלי את בתך עם חיוך ללא דמעות ובכך תשלבי אותה בחיי משפחתך.אל תהססי לפנות בכל שאלה בהמשך ואשמח לעזור כמיטב יכולתי.חג שמח! ענת כוכבא

יש לי אחות בת 31 שהיא חרשת אפילו צלילים היא לא שומעת אך אני יכולה להגיד לך בתור אחות קטנה שגדלה עם אחות חרשת שלא חסר להם, אחותי למרות המגבלה שלה היא לא מייחסת לזה כלל חשיבות כי היא לא מכירה אחרת זה עצוב שהיא לא מכירה אחרת אבל תאמיני לי היא נשואה+3 בנות מדהימות ואין מאושרת ממנה היא האדם הכי שמח ובעל שמחת חיים שאני מכירה לתינוקת שלך יהיו חלומת כמו כל ילד והיא תגדל בחברה אוהבת תומכת והיא תצליח כמו כל אחד.. את עוד תראי מקווה שעזרתי.

לשני שלום!כניסה חופשית של מיים לתעלת האוזן,כמו בבריכה, בים,במקלחת,לא יכולה לגרום לקרע בעור התוף.קרע נגרם מאירועים טראומטים, כמו הזרמת מיים בלחץ חזק אל תוך האוזן,מכה חזקה על פני האוזן או גל הדף הנוצר בעת פיצוץ.הרכב מיים,כל עוד אלה מיים ולא חומצה,לא יכול לגרום לקריעת עור תוף.חשוב לציין,כי במידה וכבר קיים קרע,אסור לחשוף את האוזן לנוזל כלשהו,כולל מיים.במצב כזה חובה להשתמש באטמי אוזניים,רצוי מותאמים אישית.

למשה שלום!אין בסמכותי כקלינאית תקשורת להתיחס לדרך הטיפול הרפואי בבעיתך.הסמכות הינה של רופא א.א.ג. או אחר,המרכז את הטיפול בבעיתך.יחד עם זאת חשוב לציין,כי עליך לעבור במסגרת בירור אודיולוגי בדיקת ABR ,הבודקת את תקינות עצב השמיעה.גם לאחר סיום הבירור לסיבת הופעת הליקוי עליך להישאר במעקב שמיעתי.אם בסופו של דבר תסבול מלקוי שמיעה קבוע,יהיה עליך לשקול דרכי שיפור,כמו מכשירי שמיעה.אבל לפני הכל -אני מאחלת לך החלמה מלאה!
בברכה

ממה שכתבת אתה בדקה ה90 שלפני אכילת צפצופים לשארית ימיך .כל הבדיקות חשובות כדי לשלול סיבות שהרפואה מכירה . אם לא ימצאו סיבה שניתן לשנות או לבטל מהשורש -הצטרפת למועדון שכולם רוצים לצאת ממנו . תתחיל לחפש סיבות ,לקרא ולהתיעץ ,אבל אל תסמוך על אחרים בכלל ואאג בפרט .זו לא בעיית שמיעה או לא בלבד .האוזן ניזונה מבפנים ,אם הפנים הזה מזייף ,תתחיל ממנו. מושון

לאלונה שלום!הנושא, עליו את שואלת ,הינו רחב ויכול לספק תוכן למספר קורסים.בכל אופן אנסה לתמצת עבורך במספר משפטים.
1.ליקוי בשמיעה אצל ילדים יכול להיות על רקע מולד(תורשתי או כתוצאה ממהלך הריון ו\או לידה)
2.ישנם ליקויים, אשר מופיעים לאחר לידה ,על רקע מחלות וירליות וכד'
3.ילדים,הסובלים מדלקות אוזניים מתמשכות,סובלים למעשה מחסך שמיעתי
4.מאחר ורכישת שפה ודיבור תקינים תלויה ביכולתנו לשמוע את כל קולות הסביבה,ליקוי שמיעה מתמשך יכול לגרום להתפתחות איטית יותר או לקויה של שפה ודיבור.גם ליקוי בשמיעה,שאינו מוגדר כחמור,עלול לעקב התפתחות תקינה.
5.אסור לשכוח,כי שמיעה תקינה מאפשרת לא רק התפתחות תקינה של שפה ודיבור, אלא גם התפתחות ריגשית וחברתית.
בברכה
ענת כוכבא

דרור שלום!
למעשה תינוק שומע כבר בשלב העוברי. כיום בודקים שמיעה כבר אצל יילודים בחלק מבתי החולים באמצעות בדיקת סינון מיוחדת אשר אינה מצריכה שיתוף פעולה או תגובה מיוחדת מצד התינוק אלא מתבצעת כאשר הוא ישן ורגוע. במידה ומתעורר צורך לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית באחד ממכוני השמיעה (למשל אם תינוק נכשל בבדיקת הסינון בבי"ח) אזי ישנן נורמות על פי הן מחליטים האודיולוגים מתי תגובה מסוימת הינה תואמת גיל ומתי לא. . עד גיל 4 חודשים מחפשים אצל תינוק תגובות של הקשבה, הפסקת פעילות, מצמוץ ופקיחת עיניים לעצמות יחסית גבוהות (סביב ה - 50דציבל). בהמשך מחפשים תגובות ברורות יותר של חיפוש מקור הצליל והפניית ראש לכיוון הקול בעצמות חלשות יותר. הנורמות למעשה מתייחסות לרמת התגובתיות וסוג התגובות של הילד שמשתנים ומשתכללים עם הגיל.

למאיה שלום!מאחר וחרשות או ליקויי שמיעה עשוים להופיע עקב המון סיבות,עליך להתמקד במקור הבעיה ,אשר הביאה לחרשות אצל בנך ולחפש לפי הנושא הנבחר .אינני מכירה ספר,עליו אוכל להמליץ-עדיף לחפש באינטרנט.תוכלי גם לפנות למוסדות "מיח"א"-אולי להם יש משהו,שעשוי לעזור. לגבי שיטת AV-מומלץ פשוט לפנות ישירות אל אחד המרכזים שלהם.