פורום סרטן ורפואה משלימה - יש לך שאלה?

אבי שלום
עברתי על המאמרים הרפואיים שמצוינים. סה"כ מידע מענין לגבי CLL ותה ירוק , למרות המידע החלקי, כיוון שאין תופעות לוואי לטיפול אני בהחלט חושב שמומלץ במצבך.
עבודות גדולות שנעשו עם תה ירוק למניעת סרטן השד הראו בתחילה תרומה שאחר כך לא הוכחה במחקר נוסף. ייתכן ויש תלות בכמות כיוון שבמחקר החיובי המשתתפות שתו מעל 5 כוסות תה ירוק ביום.

אבי שלום
לי אין מושג מה זה EGCG , אשמח לדעת כך שאיני יודע אם הדבר תורם למצבך.
לגבי הטיפול בשוויץ, כידוע לך קימים הרבה מקומות טיפול, כך שלא ברור לי לגמרי למה כוונתך. אם מדובר בבי"ח אנתרופוסופיים הקיימים בשוויץ ניתן לקבל את הטיפול בהרדוף, ללא צורך באשפוז.
למרות שאין קשר ישיר בין לימפומה לתזונה, תזונה משפיעה על מצב הגוף הכללי. כיוון שאינך מתחיל טיפול כימותרפי כעת זה הזמן לנסות שיטת תזונה טיפולית ולראות האם יש השפעה . שיטות כמו אן-ויגמור או שיטת גרזון וקימות עוד.

ריקי שלום
טיפול במנות גבוהות של כימותרפיה והשתלה הוא טיפול מקובל במחלות סרטו מערכת הדם כלומר לוקמיה, לימפומה, מיאלומה. בצורה נדירה נעשה הטיפול בסרטן אשך או בסוגי סרטן של הילדות. בחלק מהמחלות דוגמת לוקמיה או מיאלומה ניתן לבצע השתלה מתורם זר או השתלה עצמית. בשאר המחלות מקובל לבצע השתלה עצמית. הטיפול בהשתלה מתורם כרוך בתופעות לוואי הרבה יותר קשות וסיכון לחיים. תופעת ה-GVH קשורה רק להשתלה מתורם. השתלות אלו מבוצעות במחלות בהן סיכויי ההצלחה של השתלה עצמית להתגבר על המחלה קטנים יותר. במובן זה טיפול זה הוא גם יעיל יותר.

טלי שלום
מהמידע שמסרת כלל לא ניתן להבין את מצב המחלה. אני מניח שמדובר בסרטן מעי גס גרורתי לחלל הצפק. אין הוכחה שטיפול בכימותרפיה לחלל הצפק עדיף על כימותרפיה רגילה, העבודות שנעשו היו קטנות ולא השוואתיות. כמו כן בטיפול זה מוותרים על שילוב הטיפול הביולוגי, כך שאם אין סיבה טובה להעדיף טיפול זה כדאי לקבל את הטיפול המקובל, כאמור המידע שמסרת חלקי מאד.

לפונה שלום
הניתוח לכריתת רחם הנו ניתוח בסדר גודל בינוני ובדרך כלל עובר ללא סיבוכים. לעיתים תתכן חולשה ותשישות לאחר הניתוח, ניתן להעזר בתרופות הומאופטיות לצורך התאושות טובה יותר לאחר הניתוח. כמו כן נעשו מספר עבודות על טיפול ברייקי לפני ואחרי הניתוח שעזרו להתאוששות ממנו.
כיוון שהניתוח הוא על רקע אונקולוגי אני מניח שכבר אינך במחזור ולא צפיות בעיות של כניסה פתאומית לגיל הבלות. יש לציין שלעיתים תכופות יש צורך בטיפול קרינתי לאחר הניתוח אך זאת ניתן להגיד בוודאות רק לאחריו.
בהצלחה

מריאן שלום
אפשריות הטיפול רבות, ככלל הטיפול האונקולוגי ניתן וכעת התקווה שהמחלה תשאר יציבה ולא תתקדם פרק זמן ארוך ככל שניתן. להשקפתי המצב הכללי של החולה משפיע גם על מצב המחלה. ניתן לשנות תזונה לשיטת תזונה טיפולית, קימות מספר דרכים אך כולן דורשות התמסרות מסוימת לנושא. ניתן לתת תוספי תזונה וויטמינם, לאחר טיפולים נוצר חוסר מסוים בגוף. ניתן לטפל בגישה האנתרופוסופית הכוללת טיפול בצמח הדיבקון הלבן, בשילוב עם תרופות הומאופטיות לשיפור המצב הכללי יחד עם תרפיות אומנותיות. כיוון שאני מכיר בעיקר את הרפואה האנתרופוסופית כמובן שאני נוטה לכיוון זה בשילוב עם גישה תזונתית אך קימות דרכים נוספות.

סיבל שלום
הטיפול בדיבקון ניתן בצורה של זריקות תת-עוריות שיכולות להעשות על ידי החולה אך דורשות מעקב רפואי. הטיפול ניתן בתחילה במינונים עולים וקיימים מספר רב של מוצרים וחברות. סקירה בנושא פרסמתי בעיתון הרפואה, לדעתי ניתן להגיע דרך האינטרנט.
תופעות לוואי שיתכנו לטיפול בצורה נדירה רגישות יתר, בצורה שכיחה תגובה חיסונית מקומית שמתבטאת באודם ורגישות באזור ההזרקה, בתלות במינון תתכן עליית חום קלה.
הטיפול יכול להינתן יחד עם טיפול כימותרפי.

תה תה שלום
הסיכון למחלה גרורתית מסרטן השד שהיה לך מאד נמוך אך לא אפס ולכן טבעי שחלק מהברור פונה לכיוון זה. במידה ולא עברת מיפוי עצמות כדאי להשלים. בדיקת ה-MRI היתה בדיקה מאד חשובה ובהחלט אפשר לשמוח שאין שום תהליך נראה בעצם. במידה ואין שיפור עם טיפול אורטופדי ניתן לנסות ולטפל בדיקור סיני או ברפואה אנתרופוסופית.

תודה לך ד"ר גיל בר סלע על תשובתך.
מפוי עצמות עשיתי בפברואר 2007. האם לדעתך צריך שוב?
אני מחכה לבדיקת הct ואז אראה לאן פני מועדות.
שוב תודה

תה תה שלום
במידה ובזמן המיפוי לא היו כאבים אז כדאי לחזור על המיפוי.

הכאב המדובר לא היה בזמן המפוי. אשתמש בהמלצה שלך ,ואבקש מפוי.
תודה

עדינה שלום
בדרך כלל רמת המוגלובין נמוכה לא צרכה למנוע טיפול כימותרפי. תמיד ניתן לתת דם ולאחריו את הטיפול באותו יום או ביום שלאחריו.
מבחינת הרפואה הרגילה כדאי לבדוק רמת ברזל פריטין ויטמיןן B-12 וחומצה פולית הרבה פעמים יש חסרים שכדאי להשלים. כמו כן ניתן לטפל בתכשירי אריתרופואטין שמעלים את רמת ההמוגלובין, תבררי עם הרופא המטפל.
במחקר שערכנו בבי"ח רמב"ם של מתן מיץ נבט חיטה לחולות בזמן טיפול כימותרפי הראנו שירידת ההמוגלובין היתה מתונה יותר בקבוצה ששתתה מיץ בהשוואה לזו שלא קיבלה כך שבהחלט כדאי לנסות

עדינה שלום,

אחוז גבוה של מטופלים בכימותרפיה סובלים מאנמיה.
שמירה על רמות גבוהות של חמצן בדם היא בעלת חשיבות גבוהה. כתגובה לסביבה דלת חמצן תאים סרטניים שולחים סיגנלים של גדילה (GROWTH SIGNALS) והתוצאה היא הגברת האנג'יוג'נזה (התפתחות כלי דם חדשים לגידול). זוהי עובדה מוכחת כי סביבה דלת חמצן (Hypoxia) מעודדת גדילתם של גידולים סרטניים. הדבר הראשון שצריך לעשות כדי למנוע היפוקסיה הוא למנוע (ואם יש צורך לטפל) באנמיה. מעבר לכך, אנמיה תורמת לתמותה גבוהה במטופלי סרטן.

חשוב שההמוגלובין וההמטוקריט של מטופלי סרטן יהיו לא רק בטווח הנורמה, אלא יש לשאוף שיהיו בשליש העליון של טווח הנורמה. זה יכול לגרום לכימותרפיה להיות הרבה יותר אפקטיבית ולהשיג תוצאות טובות יותר.

בראש וראשונה צריך להשתדל לההעשיר את התזונה במזונות העשירים בברזל.
מסכים לחלוטין עם ד"ר בר סלע בנושא צריכה של מיץ עשב חיטה. מקורות טובים נוספים לברזל הם:
טימין (קורנית) טרי קצוץ (עשיר ביותר), סלק (ואפילו יותר עשירים בברזל הם עלי הסלק), שומשום מלא ושומשום שחור יפני, ירקות ירוקים, מולסה ועוד. אפשר גם לקחת תוסף נוזלי הנקרא פלורדיקס.

אם כל אלה לא מספיקים, כדאי לשוחח עם האונקולוג המטפל על זריקות פרוקריט (Procrit).
פרוקריט הוא אריטרופואיטין טבעי הממריץ את יצור הכדוריות האדומות. גם אם הוא אינו בסל הבריאות, שווה לדעתי להשקיע בו.

בברכה,
גובי

גובי שלום
המחשבה שככל שרמת ההמוגלובין גבוהה יותר הטיפול האונקולוגי יעיל יותר נמצאה כלא נכונה במחקרים שנעשו עם אריתרופואטין. כמו כן העלאת רמת ההמוגלובין מעל המינמום של הנורמה-ערך 12 בעזרת תכשירי אריתרופואטין הביאה להגברה בתמותה, ככל הנראה כיוון שיש קולטנים לאריתרופואטין על גבי תאי הסרטן.
לגבי ברזל והמוגלובין בחולי סרטן, ברוב הפעמים הבעיה אינה של חוסר ברזל אלא בחוסר יכולת של חלבוני הדם לשאת אותו מהמחסנים לרקמות (ריוויון נמוך של טרנספרין) בנוסף לכך ספיגת הברזל דרך מערכת העיכול יחסית נמוכה בחולי סרטן. לכן תוספי התזונה שציינת הם בהחלט במקום ומבורכים אך כדאי לבדוק רמת ברזל פריטין , טרנספרין, B12 וחומצה פולית לכל חולה עם סרטן ואנמיה ולטפל בהתאם. לפעמים יש צורך במתן ברזל דרך הוריד יחד עם תכשירי אריתרופואטין על מנת להשיג שיפור ברמת ההמוגלובין.

אני מודע למחלוקת לגבי אפואיטין, למחקרי BEST ו- HEAD AND NECK ואחרים בחומר.
אני גם מיודע לגבי הנחיות ה-FDA שיצאו בנושא.
חלק מהארועים השליליים המיוחסים לאריטרופואיטין משויכים לארועים טרומבואמבוליים (14 ארועים כאלה בזרוע האפואיטין לעומת 4 בקבוצה שלא קיבלה אותו).
זה דבר שניתן לפתרון די בקלות באמצעות קרדוקסין (שבנוסף תעזור גם במניעת MDR) או המדלל דם טבעי כמו: Nattokinase.

לגבי ההיפוטזה כי אריטרופואיטין משמש כגורם שגשוג (cancer promoter) לגידולים סרטניים, זה לא ממש הוכח עדיין. העובדה כי מרבית התמותה במחקר ה-BEST הידוע התרכזה ב-4 חודשים הראשונים לאחר מתן התרופה, די מפריכה את הטענה כי התמותה משויכת לכך שהאפויטין הוא cancer promoter.

כפי שאמרתי, דעתי היא כי יש חשיבות בראש וראשונה לנסות לקבל ברזל ממקורות טבעיים, ורק בלית ברירה לחשוב על אריטרופואיטין. נסיון שלי עם מספר לא קטן של מטופלים מצביע כי המקורות הטבעיים אותם הזכרתי עוזרים בהחלט לשמור על רמות טובות של המוגלובין, גם בסוגי כימותרפיה עם ערך myelosuppressive גבוה. כמובן שיש צורך לבדוק גם ערכים של B12, חומצה פולית (ולתסף בהתאם), ואינדיקטורים למאגרי ברזל בגוף כפי שהזכרת. עם זאת אני נוכח כי הרבה פעמים כי בחולי סרטן כל הנ"ל עדיין נמצאים בטווח הנורמה וההמוגלובין נמוך.

אני אישית הייתי חושש מעט ממתן זריקות ברזל. ברזל שאינו ממקורות טבעיים יכול אכן להיות גורם שגשוג לגידולים סרטניים. בנוסף בזריקות ברזל יש לצפות שרוב הברזל יתרכז בכבד.

בברכה,
גובי

ליאורה שלום
ההימנעות מעישון וחומרים מסרטנים בסביבת עבודה, כולל עישון פסיבי הם הגורמים העיקריים והחשובים ביותר מבחינת מניעה.
לגבי גילוי מוקדם קיימת בדיקת CT ספירלי (פחות קרינה) אשר עוזרת באיבחון מוקדם מעבר לצילום חזה, הוכח במעשנים שהביאה ליותר גילוי מוקדם. כיוון שהמחקרים שנעשו היו קטנים ולא הוכחה השפעה על תמותה הבדיקה אינה בסל הבריאות.
חשוב לציין שויטמנים אנטי אוקסדנטים העלו את שיעור הסרטן ולא הפחיתו כך שממש לא מומלץ.

ד.נ.
תודה, אבל אילו ויטמינים אנטי אוקסידנטים מעלים את הסיכון למות מסרטן? והאם תוצאה זאת מתקבלת גם כשנוטלים אותם במינונים המומלצים? היכן ניתן לעיין בממצאים אלה? תודה.

ליאורה שלום
ויטמינם אנטיאוקסידנטים פועלים בסביבה עשירה בחמצן כאוקסידנטים על פי מידע ממחקר בסיסי ולכן ההנחה היא שבסביבה עשירה בחמצן הם יכולים להגביר את הנזק האוקסידנטי. שני מחקרים גדולים שבדקו את הנושא הראו קשר שלילי לויטמין A ונגזרותיו בצורה ברורה ויתכן גם לויטמין E במידה ונלקח בשילוב עם A.
המקורות: The ATBC cancer prevention study group. Ann Epidemiol 4:1-10 1994
Omenn et al, J Natl Cancer Inst 88;1550-9 1996

ד"ר בר סלע הנכבד,
ראשית, המאמר שציינת התייחס לנטילת נוגדי חמצון ע"י אנשים הנמצאים בסיכון גבוה - מעשנים וכן עובדים בסביבת אסבסט, ומצא שלהם - ורק להם - היא לא מועילה. אין בו שום ממצאים על השפעת נוגדי חמצון על אנשים שאינם בסיכון כנ"ל. שנית, לא ענית לשאלתי באשר למינונים המגבירים, כביכול, נזק חמצוני. שלישית, לא ברור ההיגיון של הטענה המוזרה לפיה נוגדי חמצון מגבירים, ולא מפחיתים, נזק אוקסידנטי. רביעית, אילו הוכח שנוגדי חמצון עושים זאת, האם הוכחות כאלה היו יכולות להיעלם מעיניהם ומתשומת לבם של כל המומחים הרציניים העוסקים בתחום (לדוגמה, פרופ. אנדרו וייל)? והאם "הוכחות" כאלה היו יכולות לעבור בשקט - ללא אישוש - בכל הספרות המדעית במשך 10 השנים שחלפו? ליאורה

ליאורה שלום
לסיכום נושא ויטמינים למינעת סרטן ראשוני או שניוני כדאי לך לקרוא מאמר שהתפרסם לא מזמן בעיתון JAMA המקור Bjelakovic et al JAMA 2007;297:842-57
מאמר זה מסכם מעל 200,000 משתתפים במחקרים שונים עם ויטמנים. סה"כ לא היתה תרומה מניעתית לויטמינים. אם מבודדים את המחקרים באיכות טובה יותר הרי התמותה הכללית עלתה בנטילת ויטמיני A E ונגזרות של A . לגבי C וסלניום לא היתה עליה בתמותה.
גם ויטמין C במנות גבוהות גורם לנזק אוקיסדטיבי ההשערה דרך קישור למתכות או דרך השפעה על הסביבה החוץ תאית.
המאמר לגבי סרטן ריאה ווטמין A נעשה בכוונה בחולים בסיכון גבוה לפיתוח סרטן ריאה, לדעתי ניתן בהחלט להסיק ממנו גם לגבי כלל האוכלוסיה.
אני מקווה שהמידע היה לך לתועלת. בבקשה תקראי את המאמרים, ההחלטה כמובן בידייך.

שמתי לב שאתה נמנע בעקביות מלתת תשובה לשאלתי בעניין המינון. מדוע אתה נמנע?
באשר למאמרו המפורסם של ביילאקוביץ, נא תשומת לבך שברוב המחקרים שאותם הוא סיכם היה מינון נוגדי החמצון גבוה בהרבה מהמומלץ. לפיכך אין פלא שמצא שנטילתם מגבירה תמותה. הרי גם נטילת תרופות במינונים גבוהים מהמומלץ מגבירה תמותה.
בנוסף, במאמרו הוא בדק השפעת נוגדי חמצון על תמותה מצרפית מכל הסיבות, כמיקשה אחת, ולא בדק את השפעתם על תמותה ממחלות ספציפיות, כגון סרטן ריאה.
אגב, מוצע שתקרא את תגובת סולגאר למאמרו של ביילאקוביץ.

ליאורה שלום
סליחה אם לא שמתי לב לדגש שלך על שאלת המינון. ויטמינים במינון נמוך במיחוד באוכלוסיה מבוגרת שלא מקפידה על תזונה נכונה בהחלט יש להם תפקיד לדעתי, עקב חוסרים שנוצרים במהלך החיים, למרות שגם זה לא ממש בוסס מדעית. לגבי סרטן ריאה איני יודע על מחקר שנתן מינונים נמוכים של ויטמינים והראה יעילות בהפחתת תחלואה או תמותה מהמחלה.
איני מכיר את תגובת חברת סולגאר, צריך לזכור שגם זו חברה מסחרית שמתפרנסת ממכירת המוצרים. כפי שציינת ויטמינים הם חומרים כמו כל תרופה, אם הסה"כ לא הראה יעילות במניעת סרטן איני רואה סיבה לקחת אותם לאינדקציה זו, המאמר המצוין אוסף 200000 משתמשים במחקרים שונים כך שזו אוכלוסיה מאד רחבה למחקר. מעבר למה שאמרתי לגבי תרומתם לבריאות כללית, איני רואה תרומה ספציפית במניעת סרטן ריאה.

Chemotherapy-Associated Oxidative Stress: Impact on Chemotherapeutic Effectiveness
Kenneth A. Conklin, MD, PhD
Jonsson Comprehensive Cancer Center, David Geffen School of Medicine, University of California, Los Angeles, [email protected]

Antineoplastic agents induce oxidative stress in biological systems. During cancer chemotherapy, oxidative stress-induced lipid peroxidation generates numerous electrophilic aldehydes that can attack many cellular targets. These products of oxidative stress can slow cell cycle progression of cancer cells and cause cell cycle checkpoint arrest, effects that may interfere with the ability of anticancer drugs to kill cancer cells. The aldehydes may also inhibit drug-induced apoptosis (programmed cell death) by inactivating death receptors and inhibiting caspase activity. These effects would also diminish the efficacy of the treatment. The use of anti-oxidants during chemotherapy may enhance therapy by reducing the generation of oxidative stress-induced aldehydes.

גורן שלום
לא ברורה לי המטרה של האבסטרקט שציטטת. קיימים מחקרי מעבדה רבים לגבי נוגדי חימצון והשפעתם על תאי סרטן וטיפול כימותרפי. הנתונים הם לא חד כיוונים, כך שלא ניתן להסיק מסקנות ברורות. מחקר קנדי שבדק תוספת ויטמנים בזמן טיפול בסרטן ריאה לא הראה פגיעה ביעלות הטיפול ואולי תרומה שלא הגיעה למשמעות סטטיסטית. ככלל לדעתי לא מומלץ להשתמש בנוגדי חימצון בכמיות גדולות בזמן כימותרפיה במיוחד כזו שפועלת על יצירת רדיקלים חופשיים דוגמת משפחת האנטרציקלינים או טיפול קרינתי. ביתר התרופות איני רואה בעיה.

"ככלל לדעתי לא מומלץ להשתמש בנוגדי חימצון בכמיות גדולות בזמן כימותרפיה במיוחד כזו שפועלת על יצירת רדיקלים חופשיים דוגמת משפחת האנטרציקלינים"

חשוב להגדיר מינון גבוה.
לא הייתי ממליץ למטופלת לעבור טיפול בדוקסורוביצין (anthracycline) מבלי הגנה ללב באמצעות 100-200 מ"ג של COQ10
COQ10 אגב גם הוא נחשב לאנטי-אוקסידנט.

בעיקרון אני מסכים עם גורן. כמטפל, אני אמנם לא מרבה להשתמש באנטיאוקסידנטים חזקים במהלך טיפולים כימותרפיים, אם כי הספרות המקצועית מצביעה על כך שבהכללה, תוספי מזון, כולל אנטי-אוקסידנטים לא רק שאינם מחבלים בטיפול הכימותרפי, אלא אף מעצימים אותו, ועוזרים להשיג תוצאות טובות יותר.
חשוב לזכור כי כמו בהרבה מצבים אחרים בחיים, גם כאן אלהים נמצא בפרטים הקטנים.
כמה דוגמאות:
1. לא הייתי למשל ממליץ על לקיחה של 1-3 גרם של ויטמין C במהלך טיפולים רעילים. במינונים אלה הויטמין פועל כאנטיאוקסידנט. לעומת זאת, במינונים של 10 גרם ויותר הוא פועל
כפרואוקסידנט, ואז גורם לאפופטוזיס של תאים סרטניים. במינונים הגבוהים הוא עובד יפה עם תרופות כימותרפיות (ראה פרוטוקול Abraham Hoffer- מוזכר בספרי "סרטן אפשר לנצח". ד"ר הופר השתמש בין השאר במינונים גבוהים של ויטמין C דרך הפה עם מטופלים שהיו במהלך טיפולים רעילים ולזכותו נזקפות הצלחות טובות עם חולי סרטן)
2. אם נעשה שימוש בויטמין E הרי שלדעתי חשוב להשתמש רק בויטמין E Succinate (יבש).
הסיבה לכך היא כי נמצא שסוג זה של ויטמין E לא יתרום להתפתחות של עמידות
(Drug Resistance).

בספרי "סרטן אפשר לנצח" אני מייחד פרק שלם לנושא זה כולל הבאה של אזכורים וסימוכין.

בברכה,
שלמה (גובי) גוברמן

ד"ר בר סלע, ממליץ לך מאוד לקרוא את המאמר הבא על anthracyclines, שימוש היתר בהם (גם במצבים ורעילותם.

http://news.yahoo.com/s/ap/20071008/ap_on_he_me/healthbeat_breast___heart

בנוסף ובהקשר לנ"ל ממליץ לקרוא את הבא:

Chemotherapy and heart disease risk.
Jacob Schor, ND
October 10, 2007

Lauran Neergaard, an Associated Press medical writer, wrote an article a few days back, "Chemotherapy boosts heart disease risk." which was published in papers all over the country. Numerous people have emailed asking about it.

Here's a link to it: http://news.yahoo.com/s/ap/20071008/ap_on_he_me/healthbeat_breast___heart

My initial reaction was, 'So, what else in new?' Actually this an interesting turn of events. Before delving into the details of Lauran's article, let me give you some background.

The article is about anthracyclines, a class of chemotherapy drugs. This class of drugs include doxorubicin (Adriamycin) and daunorubicin. These drugs are naturally produced by a fungus called Streptomyces. There are several derivatives synthesized from these starter drugs including epirubicin and idarubicin. Though the article focused on breast cancer, oncologists prescribe these drugs for a range of cancers including leukemia, lymphoma, carcinomas and sarcomas. These drugs are also the foundation of most breast cancer treatment protocols.

All of the anthracyclines drugs cause dose dependent cardiac toxicity. Too much drug and you poison the heart. These drugs cause both acute and chronic cardiotoxicity. Acute poisoning occurs in the first 24 hours and can be seen almost immediately on EKG. These acute changes usually go away. Chronic cardiotoxicity is a much greater concern. Patients develop irreversible damage and congestive heart failure that does not respond to conventional drug treatments. Doxorubicin, the most commonly used of the anthracyclines, is also the most toxic.

Damage to the heart may not be noticeable immediately. Cardiomyopathy can show up in the first month after chemo or any time up to six or months later. There have been reports of delayed toxicity up to 20 years after therapy. Cardiac cells do not grow and divide, though their organelles do regenerate over time.

The earliest and most prominent sign of anthracycline cardiotoxicity is damage to the mitochondria inside the heart cells. This damage only occurs in the heart mitochondria and not in the mitochondria of other tissues. Though the AP story title makes the link between these drugs sound like a new discovery, the process is well understood.

Anthracycline cardiotoxicity is due to oxidative stress from the generation of reactive oxygen species (ROS) like hydrogen peroxide. These ROS chemicals generate lipid peroxides, or in simpler words, make fats in the tissues go rancid. This is why these drugs are good at killing cancer cells. Anthracycline induced oxidative stress is ten times higher in the heart than in other tissue.

Why the heart?
The mitochondria inside heart cells are built differently than mitochondria in other cells. There is not a simple way to say this. Cardiac mitochondria have an NADH dehydrogenase enzyme on the outer surface of their inner membranes along with another copy of this enzyme facing the inner matrix. In the mitochondria of cells other than cardiac cells, the anthracyclines cannot get all the way in to the inner core of the mitochondria. These drugs are hydrophilic, water loving, and they move across the inner mitochondrial membranes which are made of fat. In mitochondria of cardiac cells, this enzyme, NADH dehydrogenase, makes anthracycline cardiotoxic. This enzyme reduces anthracyclines to its semiquinone that self oxidizes to dihydroquinone (note: if I've lost you, don't worry, it will make sense in a second) which then forms a doxorubicin aglycone. These aglycones are lipophilic and can easily move across the inner membrane to the inside of the organelle.

These aglycones knock a chemical called coenzyme Q-10 off the inner membrane where it normally acts as an antioxidant. Now it starts getting complicated. Let me skip to the end of the story. When the Co Q-10 gets displaced in the cardiac mitochondria, the anthracycline metabolites go to work injuring the inside of the mitochondria through oxidative damage. Remember that mitochondria are almost separate entities living with in our cells. They have their own DNA, passed down from your mother. The cardiac mitochondria cannot keep up with the DNA damage caused by the drug metabolites.

Co Q (ubiquinone) is part of the energy generating systems of all animals, plants, and most aerobic organisms. The number "10" refers to the number of isoprene units attach

Most mammals have 10 units, thus we usually call ubiquinone, Co Q-10. The concentration of Co Q-10 in the heart is 5 times that of the liver and 10 tines that of the kidney, pancreas and spleen.

It turns out that administering Co Q-10 prior to treatment with anthracyclines prevents the damage to cardiac mitochondria. Giving Co Q-10 after chemotherapy does not reverse the damage. These anthracycline drugs create irreversible damage to the cardiac mitochondria. In rat experiments, administering moderate doses of Co Q-10 for several days prior to doxorubicin administration delayed death from heart failure. In rabbit experiments, doxorubicin causes similar heart damage as in humans. Giving the bunnies Co Q-10 before the chemo, protected their hearts from damage.

In humans with lung cancer being treated with doxorubicin, Co Q-10 started a few days prior, appeared quite protective against cardiac toxicity.

There are a number of studies along this vein, but I'm getting distracted here. Suffice to say, the mitochondria inside cardiac cells are built differently and this makes them more susceptible to damage from anthracycline drugs. Co Q-10, a chemical that normally is protective, is inactivated by the drugs. Supplemental Co Q-10 appears protective. L-carnitine may be even more protective. Some research suggests using both Co Q-10 and carnitine combined.

Now back to this week's AP story.
Dennis Slamon from UCLA has taken a controversial position saying that anthracyclines are only useful in women with breast cancer that are Her-2 positive. These women account for only about one fifth of all breast cancer cases. Slamon gets even more specific saying that only Her-2 positive women with an overactive Topo-II gene will benefit from taking anthracyclines. Only about 8 percent of breast cancer patients have this particular hand of cards.

If these drugs are really only effective for 8% of breast cancers, why give them to the other 92%? Especially when we know how toxic they are. Estimates put cardiac toxicity at anywhere between 10-50% of people who are treated with these drugs.

There is a good reason why Neergaard's article is creating a stir. The rest of the article is devoted to quotes from various authorities, saying the standard lines, like "not enough data yet." Still, this information may change the way many of us look at using anthracyclines and researchers will be looking for tests to predict the efficacy of using these drugs in other cancers. This is all good and is moving the practice of oncology forward, though Neegaard found a few practitioners to quote in her article that are not eager to change the way they see things.

Her-2 positive women should still use doxorubicin and take co Q-10 and carnitine along with it. For the majority of women with breast cancer who arenot Her-2 positive, other chemotherapy drugs may be more appropriate and not come with the risk.

יריב שלום
צר לי לשמוע על מצבו של אביך. למיטב ידיעתי אין טיפול ברפואה משלימה שיכול להביא לשינוי מצבו של אביך לאחר כשלון הטיפולים המקובלים.
הרפואה המשלימה מתייחסת בעיקר לשיפור מצבו הכללי של החולה ודרך זה לשיפור של מצב המחלה, אלו תהליכים שלוקחים זמן. כאשר המחלה סוערת קשה לעזור בדרך זו.

יריב שלום
צר לי לשמוע על מצבו של אביך. למיטב ידיעתי אין טיפול ברפואה משלימה שיכול להביא לשינוי מצבו של אביך לאחר כשלון הטיפולים המקובלים.
הרפואה המשלימה מתייחסת בעיקר לשיפור מצבו הכללי של החולה ודרך זה לשיפור של מצב המחלה, אלו תהליכים שלוקחים זמן. כאשר המחלה סוערת קשה לעזור בדרך זו.

לכותב שלום
התאוששות התפקוד הכבדי לוקחת זמן. מבחינת תזונה מומלץ להוריד אוכל שמן, בשר, מטוגן וכו. ניתן גם בתמיכה רפואית לעבור לתזונת מיצים של פירות וירקות למספר ימים.
תרופתית ניתן להעזר בתרופה הפטודורון של חברת וולדה המורכבת משלושה צמחים המאזנים את תפקוד הכבד. לתרופות טבעיות ספצפיות צריך יעוץ רפואי. ניתן לנסות לקחת מיצוי או תה מצמח שן הארי.

סיבל שלום
מתוך התאור שנתת כדאי להעריך את מצב המחלה אצל דודתך. ייתכן שקיימת החמרה שמחייבת שינוי טיפולי. טיפול רציף במשך שנתיים, אם אכן כך ניתן הוא גם לא דבר שיגרתי.
יש צורך בתמיכה תזונתית כפי שציינת שהחלה בה. טיפול במיצוי צמח דיבקון לבן יכול לעזור למצב של זיהומים חוזרים ותשישות, אך איני יודע אם טיפול זה זמין בתורכיה.

מורן שלום
רפואה משלימה אינה מייצגת זרם מדעי אחד, דוגמת הרפואה המערבית-קונבנציונאלית. גם בתפיסה המדעית הרגילה יש הרבה תאוריות על היווצרות מחלת הסרטן בגוף.
לתוך המכלול של רפואה משלימה נכנסים אמצעי טיפול שונים שאין בהכרח מאחוריהם פילוסופיה טיפולית מאידך יש כאלו שאכן מגיעים מתוך זרם פילוסופי כמו הרפואה הסינית, ההודית וכדומה.
קיים דמיון לתפיסה המקובלת של היווצרות תאים סרטניים כל הזמן בגוף, אך האדם יודע לזהות אותם ולסלקם. כאשר תהליכים בגוף משתבשים, תאים אלו יוצאים ממערך הבקרה של הגוף, גדלים ומתפתח תהליך סרטני. הסיבות להפרת האיזונים בגוף שונות בין הגישות השונות.
לגבי התפיסה של הרפואה האנתרופוסופית ניתן להגיע למאמר שכתבתי בנושא דרך אתר מרפאת הרדוף או האתר האנתרופוסופי .

ליאל שלום
מתוך המידע שמסרת הממצא שאת מתארת במפשעה בהחלט מחייב ברור רפואי. אין שום בושה ללכת לרופא ולהיבדק, במידה ולא נעים לך מהרופא ביחידה תפני לרופא אחר.
לאחר בדיקה יהיה צורך בבדיקות הדמיה, יותר מזה לא ניתן להגיד למרות המידע המפורט שכתבת. לכן פשוט תפני להיבדק ולהתחיל ברור מסודר כמה שיותר מוקדם.