פורום התמכרות, התמכרויות - יש לך שאלה?

אח שלי מידי פעם הולך למסיבות ועושה סם בשם MD שזה לא אומר לי הרבה. הוא לא בריא נפשית יש לו דיכאונות וחרדות. רציתי לדעת אם זה שהוא ממשיך לקחת את הסם הזה יכול להחמיר את המצב או לעשות נזק יותר רגוע
תודה רבה

פרופסור דנון שלום, אנא קרא דבריי עד הסוף בבקשה ממך:

מטופל שנים בוייפקס XR במינון 150 מ"ג + קלונקס 3 מ"ג בהתאמה אישית של פסיכיאטר בכיר וזה עוזר לי מאוד כנגד חרדה ומניעת התקפי חרדה למרות הקושי להתעורר בבוקר.

בתאריך 30/09/2017 קיבלתי זריקת סטרואידים לישבן
(שם הזריקה DIPROSPAN 2ML)

ערב אחרי, התחילה עצבנות קשה והמצב התדרדר לחרדה ודיכאון משבית וחזרה של התקפי חרדה שלא עוזבים אותי עד היום (חלפו 5 חודשים מאז הזרקת הסטרואיד בשחרור מושהה ואני לא יכול לספור יומיים רצוף שבהם הרגשתי ללא חרדות)

עשיתי בדיקות דם ופרט לכולסטרול גבוה ותפקוד כבד GPT
קצת מוגבר הכל תקין.

לפני כחודשיים חזרתי לפסיכיאטר הבכיר וסיפרתי לו על הרגשתי הרעה כמו גיהנום. הרופא הבכיר אמר שסביר וזה מהסטרואידים שיכולים לגרום לכל מיני תופעות ממושכות כולל אלו שאני מתאר ואין מה לשנות את המינון התרופתי אלא לחכות עד שיתפנו מהגוף ובנתיים לעסוק בדברים אחרים שמפיגים חרדה כמו לעשות ספורט/יוגה/לצאת יותר עם חברים או עם האישה עד שהגוף יתאזן מחדש.
לגבי הקולה שאני שותה כל יום כי אני "מכור" אומר הפסיכיאטר שאין כל בעיה לרדת במינון מ-2 בקבוקים ליום ל-2 בקבוקים בשבוע ולשתות מידי פעם ולא כל יום וטוען שההפחתה לא קשורה להתגברות פיזיולגית של חרדה או להחמרה ומדובר בחרדות שלי שגורמות לחרדה בנוגע להפחתת קולה.

האם בשלב בו אני מצוי תחת התקפי חרדה יום-יומיים זה יהיה זה רעיון גרוע להתחיל ירידה הדרגתית בשתייה קולה אליה אני מכור וכדאי להמתין ולעשות זאת רק כאשר לא אהיה תחת סבל רב של התקפי חרדה, כלומר מאוזן נפשית ? בנתיים להמשיך לשתות קולה כפי שאני רגיל לפרק זמן של עוד 3 חודשים עד שתחלוף ההשפעה/הגמילה מהסטרואידים?

אני מאוד רוצה להפטר כבר מהקולה הזאת שאני מכור אליה ממש כמו סם וגורמת לי לכרס שמנה ופנים נפוחות.

לדעתך יש לגשת לחוות דעת נוספת או להמתין כדבר הפסיכיאטר הקיים עד חודש מאי לביקורת הבאה אצלו בציפייה כי כל זה יהיה מאחוריי?
אני מצר על ריבוי הפניות אך הודות לפורום אני מצליח לקבל כוחות להמשיך להיאבק עד שאנצח ! תודה לך.

שלום פרופסור דנון. אני מטופל תרופתית כנגד חרדה מתמשכת אצל פסיכיאטר שמכיר אותי כבר 10 שנים.
התמודדות שלי עם החרדות הייתה באמצעות שתייה מרובה של קולה. כאשר שהסוכר הרב והקפאין היה מספק לי כמה שעות של שלווה. כמובן שאני שותה את המשקה כל יום גם לצד הטיפול התרופתי בקלונקס ונוגד דיכאון וחרדה (ויפאקס).
בחצי שנה האחרונה התרחשו 2 שינויים:
א. קיבלתי זריקת סטרואידים בשחרור מושהה DIPROSPAN 2 ML
ב. בהדרגתיות הפסקתי לחלוטין את צריכת הקולה.
הייתי ללא קולה משך 10 שבועות.
בתקופה זו הופיע סבל רב מאוד מאוד בצורת התגברות של חרדה עד כדי התקפי חרדה ושגרמו לתשישות רבה ודיכאון.
גוללתי בפגישתי עם הפסיכיאטר את הדברים והוא אמר שזה כנראה נובע מהסטרואידים שידועים כמעוררים ולדעתו אין קשר לקולה בכלל וזה לא תסמיני גמילה.
יחד עם זאת אמר שעצם ההפסקה המוחלטת של הקולה היא שגיאה כי זהו משקה שהמוח התרגל פסיכולוגית לראות בו כהנאה ויש להמשיך לשלבו בתפריט היומי רק להפחית משמעותית בכמות כי זה לא בריא לגוף (במקום בקבוק 1/2 ליטר כל יום לשתות פעמיים בשבוע). אבקש לשמוע חוות דעתך בהקדם. סליחה על ריבוי הפניות, אני פשוט מחפש חיזוקים עד "יעבור זעם". תודה על סבלנותך הרבה ! חג שמח ושבת שלום.

שלום. האם כאשר מפחיתים כמות של קולה (נניח
עוברים לשתיית בקבוק אחד במקום 2 בקבוקים ביום) לא צפויות תופעות גמילה כמו של הפסקה מוחלטת של שתיית קולה
שנצרכת שנים רבות על בסיס יום-יומי? תודה ופורים שמח !

היי. אני בן 24 וסובל מדיכאון בינוני -מטופל בתרופות.
בנוסף אני שותה כל יום 2 פחיות קולה וכוס קפה אחד בבוקר.
אם אפסיק לגמרי עם הקולה או שאשתה רק פעם עד פעמיים בשבוע צפויה לי "תקופת גמילה"? (את הקפה בבוקר לא אפסיק כך שעדיין גופי יקבל קופאין במידה מסוימת). תודה רבה.

אחרי שנים ארוכות של הסנפות יומיומיות, כיום אני כמה חודשים שפסקתי עם ההרגל

אני לא מצליחה לנשות דרך האף כבר הרבה מאוד זמן, חשבתי שאם אפסיק אצליח מעט לנשום, אבל אני מאוד סובלת. האף שלי סתום כל הזמן ושום דבר לא עוזר לי
האם יכול שנגרם נזק בלתי הפיך?
מה אני יכולה לעשות? אני רק רוצה לנשום

האם ניתן לעשות משהו בכלל?

היי,
אני בן 31 עובד בעבודה מאד מצליחה, מתאמן, אוכל נכון וחי בגדול חיים מאד בוגרים ויציבים,. הכרתי לפני מספר חודשים את בן זוגי, בחור בגילי, בן אדם מדהים ויפה מבפנים ומבחוץ שהגיע ממשפחה טובה אבל עם המון משקעים מהעבר. הרגישות שלו והכנות והמצב רוח הטוב שקיים לרוב גרמו לי להתאהב בו בחזרה.
הבעיה היא שכבר בתחילת הקשר הוא סיפר לי שב10 שנים האחרונות הוא נאבק בבעיית השתייה שלו. עבר גמילה במכון סגור ולא שתה 3 שנים, לאחר מכן חזר לשתות רק בירות, והיום הוא שוב קונה כל יום או יומיים בקבוק וודקה ומסיים כשאני לא איתו.
כשאנחנו יחד אין לו צורך בזה והוא יכול להיות פיכח שבועות, אבל כשיש לו רגע של לבד הוא הולך וקונה בקבוק.
חשוב לי להגיד שהוא מודע לבעיה ואנחנו קבענו תור לרופא ובנוסף רוצים שיתחיל פגישות שוב פעם בA.A
הוא יכול לדבר בצורה מאד בוגרת במהלך היום לגבי המודעות שלו לבעיה, ולגבי החיים שהוא רוצה כשזה ייפתר, ואז כשהוא לבד בערב הוא פתאום קונה בקבוק, ומלא בריגשות אשם.
הוא לא אלים ולא קולני, הוא פשוט אלכוהליסט. מצד אלד אני חושב שאולי כדאי לא להכניס את עצמי עמוק יותר לסיפור הזה, ומצד שני אולי בגלל זה הבעיה שלו ממשיכה- כי תמיד עזבו אותו בגלל זה? הוא יפה בצורה בלתי רגילה ועדיין צנוע וקשוב. יש בי אהבה גדולה אליו אבל השאלה שלי היא האם יש תקווה? האם קיימים סיפורי הצלחה בניסיונות גמילה משתיית אלכוהול כבדה? אני ממש אובד עצות.

שלום פרופסור דנון. לאחר 11 שבועות "נקיים" מקולה אני סובל מאוד ממה שחשבנו שהם תסמיני גמילה: דיכדוך, כבדות ותשישות, חוסר מצב רוח.
אני יכול בבטחה כעת לזהות שלא מדובר בתסמיני גמילה אלא אלו פשוט תופעות הלוואי של הקלונקס במינון 3 מ"ג שאותו אני לוקח וכל עוד צרכתי קולה הייתה "מאוזן" כי המשקה מעורר והקלונקס במינון גבוה זה מרדים כך שההרגשה הייתה סבירה. כאשר הוסר הגורם המעורר ונשאר רק הגורם המכביד לא נותר אלא להרגיש כך כל עוד לא תעשה ירידה במינון הקלונקס.
האם ממינון 3 מ"ג ניתן לרדת ל-2.5 מ"ג ב"מכה אחת" ? אשמח לתשובתך ולחוות דעתך על המסקנות שהגעתי אליהן. תודה לך.

שלום רב. אני צורך משקאות ממותקים רבים.ידוע לי שיש בהם כמויות אדירות של סוכר.החלטתי להתחיל לשתות רק מים ותה עם כפית סוכר.עברו שלושה שבועות בהן אני ללא משקאות ממתוקים ומרגיש דיכאוני מאוד.אני יודע שסוכר הוא ממכר מאוד את המוח.איך יוצאים מזה?צריך לפנות למכון מסוים?יש תרופה שיכולה לעזור?
הסבל הוא בלתי נסבל.תודה לך.

לאחר 10 חודשים בהם אינני "נוגע" בקולה לאחר ששנים הורגלתי
יום-יום לצרוך כ-1 ליטר קבוע ביום, אני עדיין חווה מן תופעות גמילה של חרדות ודיכאון.
הפסיכיאטר המטפל בי שנים בגלל הפרעת חרדה טוען שאינני צריך לעשות שום גמילה אלא להוריד כמות ותדירות משמעותית.
יועץ פסיכיאטר נוסף שפניתי אומר של פסיכולוג או פסיכיאטר מתחיל יגיד לי שלקחת מידי פעם מחומר ממכר זו לא דרך להיגמל ואף סביר שעם המשך הצריכה המקוטעת לאט לאט ארגיש צורך עוד ועוד ובכך אחזור אחורה וכי גמילה עלולה להיות אף כמה חודשים עם עליות ומורדות במצב הרוח ועל כן לא חזור לשתות. אני מבולבל מאוד. מה הגישה הנבונה ?

שלום אני מטופל שנים בכדורים למניעת התקפי חרדה וחרדה כללית והמצב היה טוב עד לפני חודשיים וחצי. אז קיבלתי בפעם השנייה בחיי זריקת סטרואידים דיפרוספאן במינון 2 מ"ל. מאז ועד עכשיו יש לי ממש התקפי חרדה וחרדות לאורך רוב היום. ידוע לי שהזריקה מתפזרת בגוף בשיחרור מושהה. האם יתכן שחודשיים וחצי אחרי הזריקה מתקיימים התקפי חרדה כתופעת לוואי/גמילה ואם כן מתי מתפנים סטרואידים אלו לגמרי מהגוף? אני ממש סובל ומתחרט על הרגע שלקחתי את הזריקה הזו. אודה למענה הרופא.

פרופסור שלום.
4 שבועות מלאים לאחר הפסקה הדרגתית של קוקה קולה שנצרכה שנים כל יום בממוצע 1 ליטר.
בבוקר עדיין שותה כוס נס קפה אחת עם כפית וחצי סוכר.
מאז סובל מהתגברות משמעותית בחרדה וירידה במצב הרוח והאנרגיה מן אי שקט חזק עד כדי התקפי פאניקה.
אין לי כלל תשוקה למשקה.
כאשר אני לקראת שעת הערב מוסיף מידי פעם עוד כוס נס קפה מצבי משתפר למשך כשעתיים.
מתי זה יתאזן? הגיוני שקולה כל כך ממכרת ???

אני מאובחנת מגיל צעיר כבעלת adhd.
בתקופות לימודמם הייתי לוקחץ ריטלין. לפני כשנה החליפו לי את הריטלין לאדרל שהיה מדהים מבחינתי - פחות תןפעות לוואי. הבעיה היתה שכל הרופאיך לא היו בטוחים מה בדיוק המינון ופשוט אמרו לי לנסות
בקצרה ובסופו של דבר קרה שהיו כנראה ימים של מינוני יתר כי לא הבנתי כמה ומה לעשות
הגוף שלי התרגל לכדורים
לקחתי כל יום
וקצת אהבתי את האדרל אז המשכתי למרות שעזבתי את הלימודים
היום המצב הוא שאני כבר שנה אחרי
הגוף שלי התרגל לכדורים (החלפתי חזרה לריטלין כי הרגשתי שהאדרל עושה אותי משוגעת ויותר ממכר...)
אני עייפה כל שניה ביום
כל האכילה שלי השתבשה - אני אוכלת בעיקר בלילה
ועייפה
ומכורה גם לקפה ויין (קפה כל אחהצ, יין כל ערב) שהיו בעבר מעוררים אותי לפחות אבך היום גם הגוף הצרגל אליהם
אני מתאמנת. תמיד התאמנתי ואהבתי את זה ממש. היום אין לי כח ואני נכנסת לסטרס אז אני מנסה להתאמן וכל היום מוקדש לזה (למעשה חצי יום - לא מצליחה לקום לפני 14...)
אני ממש בבלאגן
לא יודעת מה לעשות בכלליות
וגם שאלה ספציפית - במקרים כאלה עדיף להפסיק בבום או בהדרגה?
תודה!!!!

אני מאובחנת מגיל צעיר כבעלת adhd.
בתקופות לימודמם הייתי לוקחץ ריטלין. לפני כשנה החליפו לי את הריטלין לאדרל שהיה מדהים מבחינתי - פחות תןפעות לוואי. הבעיה היתה שכל הרופאיך לא היו בטוחים מה בדיוק המינון ופשוט אמרו לי לנסות
בקצרה ובסופו של דבר קרה שהיו כנראה ימים של מינוני יתר כי לא הבנתי כמה ומה לעשות
הגוף שלי התרגל לכדורים
לקחתי כל יום
וקצת אהבתי את האדרל אז המשכתי למרות שעזבתי את הלימודים
היום המצב הוא שאני כבר שנה אחרי
הגוף שלי התרגל לכדורים (החלפתי חזרה לריטלין כי הרגשתי שהאדרל עושה אותי משוגעת ויותר ממכר...)
אני עייפה כל שניה ביום
כל האכילה שלי השתבשה - אני אוכלת בעיקר בלילה
ועייפה
ומכורה גם לקפה ויין (קפה כל אחהצ, יין כל ערב) שהיו בעבר מעוררים אותי לפחות אבך היום גם הגוף הצרגל אליהם
אני מתאמנת. תמיד התאמנתי ואהבתי את זה ממש. היום אין לי כח ואני נכנסת לסטרס אז אני מנסה להתאמן וכל היום מוקדש לזה (למעשה חצי יום - לא מצליחה לקום לפני 14...)
אני ממש בבלאגן
לא יודעת מה לעשות בכלליות
וגם שאלה ספציפית - במקרים כאלה עדיף להפסיק בבום או בהדרגה?
תודה!!!!

לפני למעלה משנה הצלחתי להגמל מטרמדקס . בימים האחרונים שוב הופיעו תסמיני גמילה כמו צמרמורת , כאבים , דפיקות לב ועוד.
האם זוהי תופעה אפשרית ואם כן האם היא עוברת ?