פורום הפרעות דיבור, ליקוי דיבור, גמגום - יש לך שאלה?

רותם שלום
תאורך יכול לאפיין שני מצבים:
1. קושי כלשהו בדיבור הגורם לשינוי עוצמה או טון הדיבור בסוף המשפט
2. סיבה רגשית - התנהגותית שבגללה בתך משתמשת בטון כזה

בשני המקרים המצב יכול להשתנות אך אין דרך לדעת האם זה ישתנה או לא ולכן אני ממליצה לך לבדוק:
אם זה קורה בכל משפט רצוי לפנות לאבחון קלינאית תקשורת שתשלול בעיית דיבור. אם זה קורה רק לפעמים אז יש יותר סיכוי שזה רגשי-התנהגותי ואז אפשר להתייעץ עם פסיכולוג

אבי שלום
חשוב לפנות לקלינאית תקשורת לאבחון, היא תבדוק מה מידת הבעיה ותוכל להמליץ על טיפול ו/או תרגול חשוב.
במקביל יש לבצע בדיקת שמיעה

שלום
הבנתי מהתאור שלך שבנך מחליף ל ב(נ) : היום הוא בן 6 וחשוב בהקדם לפנות לקלינאית תקשורת לאבחון וטיפול בהתאם .
עדיין איני מבינה איזה שיבוש הוא עושה עם ה(ש) : אך כן ניתן לאבחן מה קורה עם הגה זה ולטפל בהתאם

בהצלחה

מיכל שלום
תאורך על שיבושי הדיבור של בנך אינם חריגים. שיבושים רבים בהגייה בגיל זה הינם תקינים לגיל ולכן נפוצים מאוד. ישנו אחוז מסויים של ילדים שאצלם השיבושים יותר נרחבים ופוגעים במובנות הדיבור ואז הם צריכים טיפול.
לגבי השפעות עתידיות זה כמובן מוקדם מדי לחשוב על כך (לאחר קבלת אבחנה וטיפול ניתן לדעת האם מדובר בקושי בלמידה שעלול ללוות את הילד לאורך חייו או בקושי ספציפי).
לגבי ההבנה את מארת כאן משפט שילד בגיל בנך אינו צריך להבין בשל מורכבות המשפט ולא אורכו.
לגבי עידוד ההבעה - בעיקרון חשוב לו לעבוד על הנושא: לא לבקש שיגיד , לא לחלק מילים לחלקים וכן הלאה.
כן מומלץ: לדבר על בנך במשפטים קצרים בקצב איטי ובהגייה ברורה קח שיקבל דגם טוב וכן לחזור על מבעיו בצורה כזו (כחלק מהשיחה ולא כתיקון כדוגמת "תקשיב ככה אומרים...". במקביל אפשר להנות ממשחקי צלילים (ולא מילים). למשל כשמסיעים רכבת אומרים טו - טו - טו, בהמשך אפשר להכיר גם רכבת שעושה טו - טי וכן הלאה. את זה עושים גם רק ע"י חשיפה, זאת אומרת שבזמן משחק את משמיעה צלילים חוזרים לאותו משחק ולא מבקשת מבנך להגיד. בהרבה מקרים הוא יחקה אותך מיוזמתו.
לפני האבחון חשוב לבצע בדיקת שמיעה עדכנית, אם עדיים לא עשיתם כזו.
חשוב לי להדגיש שתפקידכם המרכזי כהורים במצב זה הינו להנות מתוכן הדברים, להבין בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים ואיפה שלא הבנתם להעזר בשיטות אחרות כדי להבין מה הכוונה.
שיטות אחרות_> לשאול שאלות מכוונות (כדוגמת "זה משהו במטבח?) או לבקש מבנכם שיראה למה הוא מתכוון.
בהצלחה

שלום דניאלה
בהנחה שאלו הם השיבושים , ללא קשיים נוספים :

ר: יש לפנות לקלינאית בין גיל ארבע עד ארבע וחצי , במידה ולא תרכוש לבד
ש: לקראת גיל 5 שנים -אם לא תרכוש לבד

בהצלחה

תדוה רבה , עזרת לי מאד.

שלום
השיקול לגבי התאמה לבית ספר כולל התיחסות ליכולות שפתיות , מוטוריות ותפיסתיות וכן שיקולים לגבי נושאי קשב וריכוז, יכולות חברתיות ועוד.
לרוב כאשר יש התלבטות פסיכולוגית הגן מבצעת אבחון מוכנות ואז יכולה להמליץ. אני מניחה שההמלצה לעלות את בנך התקבלה לאחר אבחון כזה. אם את עדיין מתלבטת כדאי להתייעץ עם הפסיכולוגית מה השיקולים שהביאו להמלצתה לעלות לכיתה א'

מריוס שלום
מתאורך נראה שאתה מתכוון לגמגום. גמגום מטופל ע"י קלינאיות תקשורת ולכן מומלץ לך לפנות דרך הצבא לקבלת טיפול.

במקביל אתה מתאר דברים רבים שאינך עושה בשל חששך מבעית הדיבור וביישנות ולשם כך מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג שיעזור לך להעיז ולהגשים את יכולותיך למרות הקושי בדיבור

במקרים רבים טיפול משולב יכול להביא לשיפור רב.
תחילה עליך לפנות לאבחון קלינאית תקשורת ויעוץ פסיכולוגי ואז לאחר האבחון יוכלו לאתר את הבעיה ולהמליץ על טיפול

שלום
בנוסף לנאמר ,הנני מציעה להיכנס לאתר הגמגום בישארל "אמבי" - תוכל למצוא מאמרים ודברים שיענינו אותך

בהצלחה

איילת שלום
מתאורך אתם קושרים את כל הקשיים בנושא השמיעה אך הדבר אינו בהכרח כך - ישנם ילדים רבים עם בעיות שמיעה שהתפתחותם השפתית תקינה ולהפך ילדים עם שמיעה תקינה וליקוי התפתחותי. אני ממליצה לך לפנות לקלינאית תקשורת ולעבור אבחון וטיפול במידת הצורך.
מתאורך ילדך מפסיד הרבה בשל הקשיים שלו ולכן מומלץ להתיעץ עם רופא התפתחותי גם בנושא ההשתתפות בגן.
לרוב כשמציעים סייעת השיקול הוא טובת הילד כדי שיתאפשר לקדם אותו ככל האפשר.
התיוג אינו משמעותי מאחר ומה שחשוב זה כיצד ילדך יגיע למסגרת הבאה - אם הוא יגיע מאחר ולא משתתף יחושו בבעיה ואם הוא יגיע עם רקע של סייעת אך משתלב היטב התיוג יעלם במהירות.
לסיכום - מטרתכם צריכה להיות לנקוט בכל האמצעים לקדם את ילדיכם לנצל את הפוטנציאל שלו. את זה מומלץ לבצע ע"י טיפול בבעיות האוזנים והשמיעה, פניה לאבחון שפתי ואבחון התפתחותי ועזרה בגן במידת הצורך

בהצלחה

שלומית שלום,
כמו שאמרת, אמנם תאומים, אך לכל אחד אישיות משלו ותחומי חוזק וחולשה וחשוב להתייחס באופן זה לכל אחד מהם בנפרד.
כדי לדעת אם לדאוג או לא לגבי הדיבור של הבן - חשוב להשוותו לנורמה מכיוון שטווח הנורמה הוא מאד רחב, וגם אם מאחר ביחס לאחיו, עדיין לא צריך בהכרח לדאוג, אלא לאגור סבלנות עד שגם דיבורו ישתפר. כל אחד בקצב שלו. בגיל זה אנו מצפים למחסן מילים הולך וגדל, כשעד לגיל שנתיים נצפה לצירוף של 2-3 מילים לקראת בניית משפטים. גם אם יש מילים אך הדיבור אינו מובן כי אינו מבטא כראוי את הצלילים, זה עדיין בסדר לגילו. אם אתם חוששים לעיכוב משמעותי בהתפתחות דיבורו, יש לפנות לרופא המשפחה ומשם לאבחון של קלינאי/ת תקשורת.
בהצלחה.

חשוב לפנות לאבחון קלינאית תקשורת שתוכל לוודא שמדובר בגמגום ולהציע לכם טיפול מתאים. בינתיים חשוב להתייחס לזה מעט ככל האפשר, כמובן אם בנך יוזם שיחה בנושא אז לענות אך נסו אתם להנות מתוכן דבריו מבלי להתיחס לצורה. המנעו ממתן עצות (כגון דבר לאט) כי זה לרוב רק מחמיר את המצב. חשוב להיות סבלניים כאשר הוא מדבר ולתת לו את הזמן שהוא זקוק לו.

נויה שלום
בת כמה ביתך? האם היא מדברת חופשי עם אנשים מוכרים או רק כשהיא לבד?
במקרים כאלו אם ביתך מתקשה לדבר רק במקומות מאוד מסוימים המלחיצים אותה אז יש לפנות תחילה לפסיכולוג. אם מדובר בבעיה יותר גורפת ורק במצב מסויים הדיבור שוטף אז שווה לפנות גם לפסיכולוג וגם לקלינאית תקשורת שיוכלו להבחין האם מדובר בבעית דיבור בעיקר או בבעיה רגשית בעיקר ולהציע טיפול מתאים.

שלום לך
התקשתי לקרוא באיזה צליל הבעיה, אך בדרך כלל אפשר להגיע להגייה נכונה של כל ההגאים עם עזרה.
אם לא רכשת בעצמך את ההגה עד היום זה לא יקרה לבד ולכן עליך לנות לקלינאית תקשורת לאבחון. טיפולים יכולים לעזור בכל גיל בתנאי שתשקיעי בכך.
בהצלחה

סרור שלום
האם הית לבנך בעית דיבור קודם? במידה והדיבור היה תקין קודם ללא גמגום זה שינוי מאוד האם גם בגן הוא נמצא במצב הזה? בידקו איך הוא עם ילדים אחרים כי לפעמים דוקא בחברת ילדים המצב טוב יותר. גן יכול להיות גם מקום מרגיע והפסקת השליחה במצב כזה יכולה להתפרש לבנכם גם כמבהילה ולכן חישבו ביחד עם הגננת מה דעתה.
בבית חשוב לתת לו את הזמן שלו, להשתדל להמנע משאלות ובעיקר מכאלו הדורשות תשובה ארוכה.
נסו להתיעץ גם עם הפסיכולוגית המלווה את הגן מטעם העירייה כדי לאתר האם היה גורם רגשי כלשהו לשינוי הדרסטי.

מאיה שלום
לא ברור לי האם את מתיחסת לדו לשוניות או לחוג אנגלית וכדומה. בגדול תשובותי תתיחס לדו לשוניות (כלומר שאחד או שני ההורים מדברים באופן קבוע בשפה שאינה עברית).

דו לשוניות הינה תופעה נפוצה בארץ ובעולם בכלל. לעיתים ישנו איחור קל בתחילת רכישת הדיבור אך בהמשך לא נצפה לראות איחור כלשהו
כמה נקודות חשובות בנושא:
מומלץ להורים לדבר עם הילד בשפה הקלה להם (אין טעם לחשוף ילד לשפה שאינה רהוטה ושגורה היטב בפי ההורה)
חשוב שתהיה הפרדה בין השפות - כלומר שאם את מדברת עם ביתך ברוסית למשל , תעשי זאת באופן סדיר ואל תערבבי עברית במהלך השיחה כדי לא ללמד שיבושים וערבובים
מומלץ לאפשר לילדכם לענות בשפה הנוחה לו (אלחא אם כן אתם אינכם מבינים שפה זו) אין זה חשוב אם הוא עונה בשפה שונה מזו שבה פניתם אליו .

בהצלחה

שלום לך וחג עצמאות שמח!
ביתך המקסימה אינה הוגה "ר", וזה עדיין תקין לגילה. ההגה "ר" נרכש מאוחר יחסית בהתפתחות הנורמלית, ולכן ישנו סיכוי רב שירכש באופן עצמאי וטבעי בשנה הקרובה ללא צורך בהתערבות טיפולית. לקראת גיל 4 ש', אם עדיין אינה מפיקה "ר" - מומלץ לפנות לקלינאי/ת תקשורת.
בברכת חג שמח.