פורום הפרעות דיבור, ליקוי דיבור, גמגום - יש לך שאלה?

היי, אני יוצאת עם בחור מגמגם שלא נולד מגמגם והגמגום הולך ןחוזר לתקופה של x שנים. במידה ונתחתן האם הגמגום תורשתי? האם אם נתחתן הסיכוי שילדינו יגמגמו גדול מהממוצע?

בני נתקע במילים והי אצל קלינאית תקשור מספר פעמים וללא הצלחה יש לציין שבגלל זה הוא לא אוהב לדבר בטלפון וגם לא משתתף בכתה אבקש המלצה לעשות בבית

שלום רב, בני בןארבע וחצי אינו מבטא את האות צ ובמקומה אומר ת או תס (לדוגמא פיתה במקום פיצה, תסיפי במקום ציפי) . האם יש לפנות לקלינאית תקשורת? תודה

ביתי בת שנתיים ושבעה חודשים. לעיתים, בעיקר ברגעים של לחץ ו/או התרגשות יש לה חוסר שטף בדיבור. אמרו לי שזה נקרא "בעיות שליפה". כלומר במהלך המשפט פשוט בורחת לה המילה שאותה היא רוצה לומר, והיא צריכה לחזור על המילה האחרונה במשפט מספר פעמים עד שהיא מצליחה להשלים את המשפט במלואו. אני כמובן לא מעירה לה ולא מגיבה, וממשיכה להקשיב לה עד שהיא מסיימת לומר את מה שהיא רוצה. רציתי לדעת עד כמה הדבר טבעי לגיל והאם זה מצריך בדיקה/ טיפול? והאם אני נוהגת נכון? האם זה נחשב לגמגום? ואם לא מה ההבדל בין השניים? חשוב לי לציין שתופעה זו לא קורית כל הזמן, ושבדר"כ היא מדברת שוטף, ברור עם אוצר מילים רחב מאוד לגילה. תודה.

אני בן 14 ואני סובל מגמגום מאוד קשה. וזה ממש ממש מפריע לי כי אני לא יכול לקנות משהו בחנויות וכשאני עונה תשובה בבית ספר תמיד יש אחד שצוחק עלי.. אני כבר היתי אצל מליון מטפלים מגיל 5 וזה לא עזר ומאז שההורים שלי התגרשו זה רק החמיר והיום אני כבר בקושי יכול לדבר.. וחוץ מזה שמאז הגירושים. אני חי עם אמא שלי ואין לה כסף לעוד טיפולים כי זה מאוד יקר ויש לה מלא הוצאות... ואני כבר לא יודע מה לעשות.... אני מרגיש שהחיים עוברים לי ככה מול העינים ואני לא תופס מהם כלום כי אני לא יכול לתקשר עם אנשים.. אז בבקשה תעזרו לי..

אני סבתא לנחדה ראשונה בת שנתיים ושמונה חודשים. טיפלתי בה עד שנה שעברה שבחוש דצמבר נכנסה לגן. אני רוצה לציין שאנו גרים בבית אחד ז"א אני ובעלי, ביתי עם בעלה והילדה, וכמו כן אימי בת 80 , אך הבית גדול מספיק. ביתי וחתני עובדים עד השעות המאוחרות ועל פי רוב אני מקבלת את הילדה שחוזרת מהגן. הילדה מקסימה, אך את המילים הראשונות החלה לומר בגיל שנתיים. מאז היא צברה אוצר מילים רב, אך עדיין לא מקשרת משפתים יותר מ2-3 מילים וגם זה לפעמים בצורה משובשת. עברנו בדיקה אצל קלינאית תקשורת שלא קבע עדיין שום טיפול אלא רק מעקב היות ובדקת השמיעה יצאה תקינה והיא התקדמה מבחינת אוצר המילים מפגישה לפגישה, טיפול שהופסק בזמן אחרון עקב המלחמה כי אנחנו גרים בדרום. מה שקורה זה שנראה לי שהמצב של הילדה הולך ומתדרדר גם מבחינה נפשית. עד המלחמה היא היתה רגילה לישון לבד בחדרה ללא התנגדות ולא היתה מתעוררת בלילות וזאת מגיל 3 חודשים. בתקופת המלחמה ביתי עברה איתה זמנית לרמת גן, שם ישנה איתה במיטה ומאז הילדה לא מסכימה בשום אופן לשאר לבד בחדרה רק אם האם או האב חייבים להיות איתה עד שנרדמת. היא גם מתעוררת הרבה בלילות, בוכה שאין איש בחדר, נצמדת כל הזמן להורים או אלי, לא מוכנה להיות בשום אופן לבד. היא עדיין לא גמולה, אך עד לפני זמן קצר היתה אומרת שיש לה קקי, אך גם זה נפסק, כאילו נכנסה לסוג של רגרסיה.היא רוב הזמן חרדה, עצבנית, צועקת, דוחפת, ולפי מה שנאמר לנו מהגן, שם היא מתנהגת נורמלי וה"טרור" מופעל רק בבית. יחד עם זאת, ביתי בת 38 שזאת הילדה הראשונה שלה, מרגישה חנק, עיפות, מגדירה את הילדה כ"לא נורמלית" וזה מדאיג אותי מאד. אני שומעת הרבה את המוסג ש"נמעס לי, אני לא יכולה לחיות בגללה". הבת שלי לא עברה ילדות קלה, היא בת להורים גרושים בעצמה ואני חוששת שהתיסכולים שלה יעברו לילדה הקטנה ויגרמו לה נזק. אני רוצה לציין גם שהילדה נולדה בניתוח קיסרית כתוצאה ממצוקה ואני גם חוששת שאולי הרגעים הקריטים האלה אולי גרמו לה איזה נזק אך לא יודעת כיצד ניתן לבדוק זאת. אני מאד אוהבת את ביתי וממש מכורה לקטנה, אך לפעמים לא יודעת איך לעזור....שהילדה נמצאת רק איתי אני מנסה לרצות אותה ולא לגרום לה להתקפי זעם, אך ברגע שההורים שלה נמצאים היא רוצה אותם ואז קורה הרבה שביתי עצבנית, דוחה אותה, מרגישה שלא רוצה אותה בסביבתה וזה שהילדה נצמדת אליה רק מעצבן אותה עוד יותר. במצבים כאלה הילדה בוכה רוב הזמן, לא אוכלת טוב, מפגינה משחק כוחות והמטח גובר מידי יום. הייתי כותבת עוד הרבה, כי אני מאד מודאגת ואני רוצה את טובת המשפחה. חשבתי אפילו להציע להם לגור לבד אבל אני י חוששת בתור אמא גם לשלומה הנפשי של ביתי וגם להתפתחותה הנורמלי של הקטנה. אנא עזרו לי........... סבתא מודאגת

שלום, בני בן 3 ושלושה חודשים, נמצא בגן עירייה, יש מספר מילים שהוא מבטה לא נכון כמו למשל במקום להגיד "אני הולך לגן" הוא אומר "אני הולך מגן" וכד'. חוץ מזה הוא ילד שובב וקצת עקשן, קשה לו מאוד עם גבולות, הגננת בגן מתלוננת על כך שבמהלך שעת ריכוז הוא לעתים מסרב לשבת כמו כל הילדים ובמקום זאת מטייל בגן, כמו כן, הוא מרביץ לעתים לילדים אחרים. אני מתלבטת האם לפנות לאבחון או שזה עניין של זמן והדברים יסתדרו. אשמח לקבל את חוות דעתכן. בברכה, מור

שלום! יצא לי לקרוא באתר כלשהו על סדנא חדשנית שמטפלת בגמגום בעזרת פסיכודרמה, הסדנא התקיימת באזור חיפה אך לפני 4 שנים בערך. רציתי לשאול אם ידוע לכן על סדנאות כאלה שמתקיימות גם עכשיו, ורצוי באזור חיפה. תודה

מדבר אלא רק הברות זבריש יש מקום לדאגה? האם אני צרכה קלנאית תיקשרת לילד? תודה מיקי

ביתי בת שלוש וחצי אך היא לא מצליחה לבטא צ' או ת' ובמקום הצלילים האלו היא משמיעה צליל של ק'. בנוסף היא צרודה כמעט תמיד. בקופת חולים אמרו לנו שאין עדיין מקום לטיפול וצריך להגיע רק אם הבעיה נמשכת אחרי גיל 5. האם לקבל המלצה זו, להתעקש יותר עם הקופה, או לפנות לקלינאי תקשורת באופן עצמאי?

אני בן 20 ויש ליגמגום קל מגיל קטן ושגדלתי שמתי לב שרק שאני חושש מהתגובה של אותו בן אדם אז אני מגמגם הבעיה שברוב השיחות יש לי את הפחד הזה ניסיתי כל מיני טכניקות של הסחת דעת אבל ברגעי אמת זה לא כ"כ עוזר האם יש עצה בלי ללכת לטיפול ואם כן צריך טיפול אני מסתפק בין קלינאי תקשורת לפסיכולות אודה לכם מאוד אבי

שלום רב, בני גמגם בהיותו בן שנתיים ןחצי למשך כ- 4 חודשים והעניין נפסק. כיום הוא בן ארבע, אך לפני כ- 5 חודשים הוא החל לגמגמם בשנית.(וזאת לאחר הפוגה של שנה בערך). מדוע זה שב בשנית?האם יש צורך לפנות לקלינאית?איך מוגדר מצב שכזה? תודה רבה, ויק

שלום, בתי בת 7, בכיתה ב'. כבר בכתה א' דיווחה לי המורה שהיא לא משתתפת בכלל בכיתה וגם אם היא פונה אליה בשאלה, היא בוחרת לא לענות. כיום בכיתה ב' היא לא משתתפת בשיח מיוזמתה, אך עונה בקצרה אם פונים אליה. בשיעורי הבית אני חשה בקושי בהבנת בעיות מילוליות, בקושי לענות לכל שאלה שמצריכה תשובה מילולית כלשהי (מה הרגשת? מה לדעתך? וכו'). נאמר לי ש"תרפיה בתנועה ודיבור" יכול לעזור, מה דעתכם? האם זה דורש התערבות בכלל? אודה על כל הדרכה. תודה לימור.

שלום האם ניתן לטפל לבד בבית בהחלפת האות ק' במקום ט' והאות ד' במקום ג' או שחייבים לפנות לקלינאית תקשורת לטיפול תודה

שלום לך ז'קלין, בני בן שלוש שנים, התחיל לומר כמה מילים בחצי השנה האחרונה. כיום הוא מסוגל לומר שתי מילים ולפעמים שלוש או ארבע אך ללא מילות קישור או מילות יחס. אוצר המילים שלו אינו רחב, אינו הוגה חלק מהמילים במלואן( משמיט עיצורים או שהוגה אותם לא ברור}. כבר מגיל שנה וחצי פנינו לרופא הילדים ורופא א.א.ג ואמרו שאין נוזלים באוזניים ואין בעיה בשמיעה ושיש לחכות. אותו סיפור בגיל שנתיים ושנתיים וחצי ועכשו בגיל שלוש ולאור בדיקת האחות והרופא המליצו לפנות לקלינאית תקשורת. הנני מודאגת מאד , כי גם התור הינו רק בעוד מס' חודשים (כך זה הנוהל). יש לציין שעדיין בני מתקשה להחגמל מחיתולים , מצליח לפעמים לעשות פיפי בשירותים , אך יציאה זה רק בחיתול או בבגדיו, מסרב לחלוטין לעשות קקי באסלה . ברצוני לדעת מהן השלכות הדבר לעתיד ועל מה זה יכול להעיד אודותיו ,למרות היותו ילד חברתי,חכם ומפותח בשאר התחומים . ותודה לך מראש