פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

מצב בו יש עליה בשתיה ובהשתנה יכול להעיד על מספר מצבים פתולוגיים בגוף הכלב אותם ניתן לאבחן יחסית בקלות ולטפל בהם. ראשית צריך לאבחן האם מדובר באי שליטה על ההשתנה או מדובר בכמויות רבות של שתן איתם קשה להתאפק. ניתן לאבחן בין השניים ע"י בחינת אופי ההשתנה - האם כורע או מרים רגל כדי להשתין? האם יש שתן במקום בו שכב לאחר שהוא קם משם? מהי כמות השתן בכל השתנה ועוד.
סיבות רבות יכולות לגרום להשתנה מרובה, החל מדלקות שתן, בעיות כליות, בעיה הורמונלית (כגון סכרת, קושינג, אדיסון ועוד)וכלה בגידול הלוחץ על אישור מסויים בשלפוחית.
האבחון יחסית קל והוא כולל בדיקות דם ולעיתים גם אולטראסאונד. טיפול במחלות אלו ישפר את חייו של כלבך וכן את שלך, וימנע הסתבכויות מיותרות עקב אי טיפול.

רק בריאות

עד לקבלת תוצאות הביופסיה לא ניתן לדעת באיזה גידול מדובר, אם בכלל. ניתן לבסס השערות על בסיס סוגי סרטן נפוצים במקום זה.
סרטן אינו נפוץ בגיל 5 ברוב הגזעים, אך אינו בלתי אפשרי. קיימים גזעים בהם הסבירות לגידול סרטני גבוהה יותר.
קיימים סוגים שונים של טיפול, בהתאם לסוג הסרטן שימצא. אני ממליצה לך להתייעץ עם הווטרינר המטפל לאחר קבלת תוצאות הביופסיה לגבי פרוגנוזה והמשך טיפול.

רק בריאות

יכול לנבוע ממספר גורמים, ביניהם חולשת רגליים אחוריות מטעמים אורטופדיים או נוירולוגיים. אורטופדיים- כאב ו/או בעית מפרקים באיזור
נוירולוגיים- החל מבעית סיבים עצב סופיים של חוט השדרה (היינו בעיה בcauda equina ) ועד נוירופאטיות (בעיות שקשורות לעצבים )אחרות
רצוי ומומלץ להוועץ כפי שהמליצו לך- עם נוירולוג בכדי לאשש או לשלול בעיות מהסוג הנ"ל
אם כל אלה נשללים יכול פשוט להיות מצב חולשה בשל בעיה כללית בגוף- שגורמת לרעד ולחולשה ברגליים אחוריות בכלבך וגם כיוון זה צריך להבדק - אם טרם נבדק.

רק בריאות

כמובן שהשתוללות וריצה אינם הדבר הנכון לעשות כאשר יש שבר וגבס. הגבס מקבע את השבר בכדי שלא תהיה תזוזה של העצמות לאחר תיקון ומיקומן הנכון. הליכה והזזת הרגל הינה פעולה נכונה משום שהמקום זקוק לזרימת דם על מנת להחלים. אולם השתוללות עלולה להביא לתזוזת הגבס או אפילו - חלילה - השבר - ואז יכולים להווצר סיבוכים שונים ועיכוב בהחלמה.
לכן עלייך לדאוג לכך שגורך יימצא ככל האפשר במצב רגוע ואם יש צורך להועץ בוטרינר שלך לגבי אמצעי שמירה של רגיעה מסויימת עד להחלמת השבר. אחד האמצעים הוא תיחום אזור המחיה של הגור למקום קטן וללא מיטות או ספות לקפוץ עליהן ויציאה החוצה רק בעזרת רצועה. במקרים קיצוניים ניתן להשתמש גם בתרופות הרגעה.

רק בריאות

שלום בתאל,

לצערנו טיפול רפואי בבעלי חיים עשוי לעיתים להיות דבר יקר. את בהחלט צודקת בכך שטיפול נכון בארנבון וסיפוק כל הצרכים להם הוא נדרש מורידים את הסיכויים שיחלה וידרש לטיפול רפואי.
הזנה המומלצת לארנבונים היא אספסת באופן חופשי, עלים ירוקים- עלי בייבי, העלים של גזר פטרוזילה, עלי סלק ומעט כופתיות לארנבונים.
ירקות הם לא מזון מתאים לארנבונים- אפשר לתת אותם כצ'ופר אבל בכמויות מאוד קטנות וזאת כי הם עשירים בסוכר ויכולים לגרום לשלשול.
את האספסת, המהווה את עיקר המזון, ניתן להשיג בחנויות לבעלי חיים או באורוות סוסים.
חשוב ביותר לעקוב אחרי התאבון של הארנבון ואחרי הצרכים שלו. שלשול הוא מצב חירום בארנבונים וכך גם חוסר אכילה ושתיה, הפרשות מהאף או מהעינים ונשימה מהירה. כל המצבים האלה דורשים טיפול מיידי אצל וטרינר.
אסור בשום אופן לתת לארנבונים תרופות ללא התייעצות עם וטרינר, ואין לטפל בהם באמפולות נגד פרעושים המתאימות לכלבים וחתולים- אלה עלולות לגרום להרעלה ויש להתייעץ עם וטרינר לגבי טיפול מתאים.
אם הארנבון מסרב לאכול כל מזון חוץ מירקות- עליך לפנות לוטרינר!

שיהיה בהצלחה!

קיימים תוספי תזונה הנקראים גלוקוזאמינים שמטרתם הגנה על המפרקים. ניתן להשיג אותם אצל הוטרינר. לרוב בעיות מפרקים מופיעות בכלבים מגזעים גדולים ואם הכלבה שלך לא מראה בכלל סימנים של צליעה או כאב במפרקים היא לא בהכרח זקוקה לתוספים אלה, אולם הדבר נתון לשיקול דעתך, הם בודאי לא מזיקים.

גורים צעירים נוטים פעמים רבות לאכול את הצואה שלהם. זוהי התנהגות שנעלמת בדרך כלל עם התבגרותם.
אם הגור הקיא פעם אחת בלבד וחוץ מזה מרגיש מצוין, אוכל, שותה ושמח- יכול להיות שהוא הקיא עקב אכילת הצואה.
עם זאת, אם הגור הקיא יותר מפעם אחת או אם הוא חלש, חסר תאבון ולא משחק- יתכן שהוא חולה ויש לפנות לבדיקה אצל הוטרינר.
כדי להימנע מאכילת הצואה צריך "לתפוס את הגור על חם"- לנזוף בו ולסלק מיד את הצואה. כמובן שלא תמיד זה ניתן...
לאחר שהכלב יהיה מחוסן יהיה ניתן לטייל איתו מבחוץ ולחנך אותו לעשות צרכים בחוץ ואז סביר להניח שההתנהגות תעלם.

ובנוסך לכך שכחתי להזכיר כי לכלב שלי יש טיקים הוא מזיז את הראש לצדדים כמה פעמים לצד שמאל כמה פעמים וכו' וזה נמשך...
מה עלי לעשות בבקשה...



בראל

לפי התאור שלך נשמע שיתכן שהכלב סובל מבעיה עצבית אקוטית. המצב שאתה מתאר הוא חמור ואני ממליצה לך לגשת מיד לוטרינר (יש וטרינרים זמינים גם בלילה), כדי שמצבו לא יחמיר.

יתכן שעשיית הצרכים בבית היא בעיה התנהגותית אצל הכלבה. נשמע שהכלבה חרדתית ומפוחדת. אני ממליצה לך להתייעץ עם מאלף או וטרינר שמתמחה בבעיות התנהגות בכלבים כדי לנסות לטפל בבעיה.
בינתיים, יש לתת לכלבה הרגשת ביטחון על ידי ליטופים ומשחקים ולנסות להימנע מלהכניס אותה לסטרס. חשוב לעשות טיולים רבים וארוכים ולתת לה חיזוק חיובי כשהיא עושה את הצרכים בחוץ.

בהצלחה!

זה ממש דחוף!! בבקשה עזרה מהר, כל מי שמבין באנטומיה של כלבים או מה שזה לא יהיה, אני חייב לדעת מה זה עלול ליהיות ואם זה מצריך בדיקה בהולה אצל וטרינטר חירום..

זה ממש דחוף!! בבקשה עזרה מהר, כל מי שמבין באנטומיה של כלבים או מה שזה לא יהיה, אני חייב לדעת מה זה עלול ליהיות ואם זה מצריך בדיקה בהולה אצל וטרינטר חירום..

שלום דני,

לא ציינת האם הכלבה מרגישה טוב, האם היא מלקקת או מתעסקת באזור הנפיחות, האם האזור חם או כואב לה.
בכל נפיחות חריגה אני ממליצה לגשת לוטרינר שיבדוק במה מדובר.

בהצלחה!

היא מרגישה מצויין, כך לפחות זה ניראה.. היא משחקת בחוץ ומשתוללת, האיזור אינו חם והיא לא מתעסקת בו, אך הוא נפוח מאוד, עם יד פתוחה תופסים את כל הנפיחות...מה זה יכול ליהיות?

חתולים שלא מנקים את עצמם יכולים לעשות זאת ממספר סיבות. אם החתול מרגיש טוב, אוכל, שותה ועירני, כנראה שהסיבה היא לא מחלה שמונעת ממנו להתנקות. לא ציינת אם החתול שמן. פעמים רבות חתולים שמנים מתקשים לנקות את עצמם.
יתכן שמעבר הדירה עדיין משפיע עליו והוא עדיין נמצא במידה מסויימת של סטרס ולכן לא מתנקה.
כדאי לחכות מספר שבועות, ואם הוא עדיין לא מתנקה, חשוב לסרק אותו ובמידת הצורך גם לשטוף אותו ואף להחליט על תספורת אצל ספר חתולים אם צריך.
אם נראה שהחתול לא מרגיש טוב ולכן לא מתנקה, חשוב ללכת לבדיקה אצל הוטרינר.

בהצלחה!

בנוסף יש לציין שבתקופה האחרונה החתולה שלנו הקיאה לא מעט, למרות שכשמגישים לה אוכל רטוב (וטעים) היא זוללת ואף פעם לא נשארת אדישה.

הקאות וירידה במשקל יכולות להעיד על מחלות שונות, כולל בעיות במערכת העיכול או באיברים אחרים כגון כליות, כבד ועוד.
גשו לוטרינר בהקדם.

בהחלט נשמע מתיאורך שהחתולה סובלת מבעיה רפואית. ירידה במשקל, חולשה, "טיקים"- כל אלו מעידים על בעיה רפואית שיש לטפל בה.
יש לגשת לוטרינר שתחילה יבדוק את החתולה בדיקה כללית. יתכן שכבר במהלך הבדיקה ימצא ממצאים לא נורמאלים שיכוונו אותו לאיבחון הבעיה. בהמשך, יתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות כגון בדיקות דם וצילומים.
חשוב לציין שחתולים שמנים שמפסיקים לאכול מכל סיבה שהיא, הם בעלי נטייה למצב מסכן חיים שנקרא "כבד שומני" ולכן חשוב מאד שהחתולה תאכל.
גשו לוטרינר בהקדם.

שלום טל,

מתן צרכים מחוץ לארגז יכול להיות תוצאה של בעיות רפואיות או של בעיות התנהגותיות. הבעיות הרפואיות כוללות דלקות או אבנים בדרכי השתן, בעיה במערכת העיכול, בעיות מפרקים שמונעות מהחתול להיכנס לארגז ועוד. בשב ראשון צריך לשלול את כל הבעית הללו, ובמיוחד בחתול מבוגר שמעולם לא נתן צרכים מחוץ לארגז בעבר. לשם כך יש לגשת לטרינר שיבדוק את החתול ויבצע בדיקת שתן ולעיתים בדיקות דם וצילומים.
במידה ונשללה בעיה רפואית, מדובר ככל הנראה בבעיה התנהגותית שיש לאבחן ולטפל בה.

בהצלחה!

הינה מחלה של דרכי הנשימה התחתונות - בסימפונות (ברונכים). כאשר הברונכים נחסמים או מוצרים, התוצאה הסופית הינה פגיעה ביכולת להעביר חמצן אל הריאות ומהן לשאר הגוף.
המחלה נובעת בד"כ מרגישות יתר של מערכת החיסון לגורמים נשאפים.
הסימנים של המחלה אינם ספציפיים ויכולים גם להצביע על מחלה אחרת כגון כשל לב, דלקת ריאות, גידול בדרכי הנשימה ועוד. על כן, אם החתול מראה סימנים של קשיי נשימה חשוב לבצע אבחון מקיף הכולל בדיקות דם, צילומי רנטגן של בית החזה ולעיתים גם נטילת דגימת תאים מקנה הנשימה והברונכים, בדיקתם תחת מיקרוסקופ וניסיון לבודד מהם את גורם המחלה.
לאחר אבחון המחלה הטיפול בה כולל:
1. הפחתה למינימום את חשיפת החתול לעשן, אבק ותרסיסים למיניהם.
2. הפחתת משקל בחתולים בעלי משקל עודף.
3. טיפול תרופתי: מרחיבי ברונכים (כגון "ונטולין") וסטרואידים, המסייעים בהקטנת התגובה הדלקתית. כיום קיימים משאפים מיוחדים לחתולים אשר מאפשרים טיפול בסטרואידים תוך הקטנה למינימום של תופעות הלוואי.
כאשר מדובר בצורה האקוטית של המחלה והגורם הראשוני זוהה, הסיכוי להחלמה הינו מצוין. כאשר נגרם נזק קבוע לדרכי האוויר, המחלה איננה ניתנת לריפוי, אולם ניתן למתן את הסימנים הקליניים ולהאט את הנזק על ידי טיפול תרופתי מתאים.
הטיפול אותו נתנה הווטרינרית מתאים לחתול במידה ואובחן אצלו אסטמה. זוהי לא שרלטנות.

רק בריאות

גורים שהופרדו מאימם בגיל צעיר הם אכן בעלי סיכויי שרידות נמוכים יחסית לגורים שינקו חלב אם. אני ממליצה לך לגשת לוטרינר שיתן לגורים תילוע (זהו טיפול לא יקר במיוחד).
בהצלחה!