פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום רחמים,
אינני בקיאה בכתבה עליה אתה מדבר, אך אין להחזיק ארנב מהאזניים. תפיסה זו לא רק שאיננה נעימה לארנב וגורמת לו לסטרס רב, אלא גם עלולה להזיק לו מאוד.
הדרך להרים ולהחזיק ארנב היא בשתי ידיים כאשר יד את תומכת בתחתית גופו והשניה תומכת ברגליו האחוריות. ניתן לגשת לוטרינר או לחנויות מקצועיות ע"מ לקבל הדגמה להרמה והחזקה נאותה.
רק בריאות

יניב שלום

קשה לייחס את ההתנשפויות והקושי לנוע בחופשיות שאתה מתאר בכלבך לטיפול האנטיביוטי, במיוחד בהנחה שאני מבינה מדבריך שמדובר בהמשך טיפול באותה אנטיביוטיקה. תופעות הלואי של טיפול תרופתי כמו המינונים משתנים מתרופה לתרופה ובין סוגי האנטיביוטיקה השונות, לא ציינת את גודל הכדור, ואת סוג האנטיביוטיקה הנוסף ולא את משקל הכלב, כך שקשה להתייחס למינונים המומלצים.
בכל מקרה המלצתי היא לגשת לוטרינירית המטפלת, לבדיקה חוזרת ולנסות לברר את מקור האי נוחות (ובאותה הזדמנות להתיעץ על הטיפול התרופתי)
הרבה בריאות.

ראשית כל, תודה רבה על תגובתך.
אבקש לחדד את הנתונים:
משקל הכלב 9.5 ק"ג, בן 11 ללא היסטוריה אצל וטרינרים ובעיות קודמות.
הוא קיבל סטרואידים (כדור קטן בוקר וערב) + אנטיביוטיקה "אופלודקס" 200 מ"ג (חצי כדור ביום) + צפורל סירופ (בוקר וערב 1.5 מ"ל) + טיפות אזניים "קנורל" בוקר וערב.

השאלה שלנו נוגעת למינונים כרגע:
עבר שבוע והופסק השימוש בסטרואידים.
הכלב מקבל אנטיביוטיקה "צפורל" (250 מ"ג - בוקר וערב), במקום הסירופ + אופלודקס + טיפות אזניים "קנורל".
בעקבות הפסקת השימוש בסטרואידים יש שינוי משמעותי במצבו של הכלב- מתנשף, מתכווץ כאילו יש לו כאב בטן וקשה לו לעלות במדרגות ואנו חוששים שכמות התרופות חזקה מידי עבורו.
אנו שוקלים להפסיק עם האנטיביוטיקה או להפחית במינון. הווטרינרית אומרת להמשיך וכאן טמון הספק שלנו.
השאלה המרכזית שלנו היא אם כמות האנטיביוטיקה לא גדולה מדי עבור הכלב כך שנמשיך עם הטיפות ועם מינון נמוך יותר או שנפסיק עם האנטיביוטיקה.
חוות דעת נוספת חשובה לנו מאוד ואנו נודה מאוד על תגובתך.
בברכה,
יניב

יניב שלום

נשמע כי המינונים שכלבך מקבל מתאימים למישקלו. לא נשמע סביר שהסימנים אותם אתה מתאר הם תוצאה של מינון גבוה של טיפול אנטיביוטי, אם זאת הם נשמעים חמורים מספיק בשביל לגשת בהקדם לבירור נוסף אצל וטרינר ולנסות למצוא את מקור הבעיה שגורם לשינוי ההתנהגותי הדרמטי.
אני לא ממליצה להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ללא התיעצות עם וטרינר.
הרבה בריאות

נטלי שלום,
ראשית חשוב להבין שאכן מדובר בעוויתות: האם ההתקפים כללו פרכוסים וחוסר שליטה על מתן צרחים? האם היו לה חסרים עצביים נוספים (שינוי במצב המנטאלי, עיוורון זמני וכו')?
כיוון שיש תופעות אשר עלולות להדמות לעויתות כגון "סינקופי" , עילפון על רקע מחלת לב...
במידה ואכן מדובר בעויתות, הגורמים לתופעה רבים ומגוונים החל בהרעלות, מחלת כבד, תת סוכר בדם (היפוגליצמיה), חוסר מאזן של אלקטרוליטים ומחלת כליה וכלה במחלה במערכת העצבים המרכזית כגון גידול/דלקת/שבץ/טראומה וכו'. רק לאחר שלילת כל הגורמים הללו ניתן לקבוע כי החתולה סובלת מאפילפסיה ראשונית. חשוב לדעת שמחלת האפילפסיה הראשונית לרוב מופיעה עד גיל 5 והיא נפוצה יותר בכלבים לעומת חתולים. בחתולים, בניגוד לכלבים, לרוב יש גורם רקע לעויתות ולכן מומלץ לחפש אותו ולטפל בו. היסטוריה מפורטת של החתולה בשילוב עם בדיקות דם כלליות מאפשרות שלילה של מירב הגורמים למעט מחלה פעילה במוח שמאובחנת לרוב ע"י CT ודגימת נוזל חוט שדרה. ולכן חשוב יש מספר שאלות חשובות שחשוב לענות עליהן?
האם החתולה מעוקרת? האם היא חיה בבית בלבד או גם בחוץ ? האם יש טראומה בהיסטוריה הקרובה (נפלה/נדרסה וכ')? האם ריססת את הבית או את החתולה בימים האחרונים? האם ייתכן והיא נחשפה לחומר רעל ? האם ישנם סימנים נוספים , כהקאות ושלשולים, חוסר תאבון אשר מאפיינים מחלות כבד, כליה? האם החתולה התעוותה שוב מאז? האם נעשו בדיקות דם לחתולה?
טיפול בעויתות כולל תרופות נוגדות עוויתות ( ואליום במצב אקוטי ולרוב פנוברביטל לטווח הרחוק) בשילוב עם טיפול ספציפי בגורם הרקע במידה והוא נמצא.
לסיכום מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לאבחון הגורם לעוויתות ובהתאם לממצאים לטפל.
בהצלחה
ורק בריאות

החתולה מעוקרת,פעם בשנה היא מקבלת חיסון משולש, היה לנו ריסוס בבית וגם היה לנו שיפוצים . היא התחילה לאכול היום קצת, אך היא רזתה וחסרת כוח ומאוד חלשה . היא לא יכולה להיתרומם , וכאשר היא מנסה ההתקפים מתחילים שוב .
אתמול , בבוקר , היא התחילה ללכת מעט כאשר הרגליים האחוריות שלה כפופות , והיא נפלה מהמדרגות אך נחתה על הספה , כנראה היא לא קיבלה מכה . בעבר לא ידוע לי על מקרים של התעללות , או טראומות . אך כך פגשתי אותה לראשונה :עברתי ברחוב וראינו שילדים מתעללים בחתולים אך בחתולה שלי לא נגעו. לקחנו את כל החתולים לוטרינר , בינהם החתולה שלי , דיברנו עם הוטרינר , והוא אמר שלא נפגעה כלל . בזמן הריסוס , לקחתי את החתולה שלי אל השכנה שיש לה כלב בבית . המרחק בין הכלב לחתלה היה בערך מטר . נשארתי איתה אצל השכנה , ורק אחרי שלוש שעות הכנסנו אותה לבית ( והיה נאמר שעה אחרי הריסוס לנקות , ואחרי שעה רק להכניס את החתולה ). אך הריסוס היה לפני שלושה שבועות .
איזה בדיקות צריך לעשות לחתולה ? : בדיקות דם, שתן , בדיקות כלליות? האם יש לך להמליץ על וטרינר שיכול לבוא עד לבית באזור רמלה, לוד , רחובות, יהוד ..

נטלי שוב שלום,
בכדי לקבוע שאכן מדובר בעווית מומלץ לצלם את המאורע? בנוסף לפני ואחרי עווית לרוב יש סימני התנהגות אופייניים כובדן אוריינטציה,עיוורון, חוסר מנוחה וכו׳.האם היא מראה סימנים אלו?
לאור ההיסטוריה בהחלט לא סביר שהעוויתות נובעות מהריסוס שהיה לפני שלושה שבועות שכן כאשר הריסוס הוא הגורם העוויתות מופיעות באופן אקוטי ולרוב יש שיפור עם הזמן...
הבדיקות שיש לעשות הן בדיקה פיזיקלית הכוללת הערכה נוירולוגית על ידי וטרינר בשילוב עם בדיקות דם. במידה ואלו לא הובילו לאבחנה יש להמשיך לct ודגימת נוזל חוט שדרה אצל נוירולוג מומחה.
מומלץ לקחת אותה למרפאה כיוון שלקיחת דם לחתול אינה פשוטה ולרוב הבדיקות דם נעשות מיידית שם...
בהצלחה

ענבל שלום,
לפני כמה זמן התבצע הריסוס?
החומר "פולריס" מכיל זרחנים אורגנים ואכן יכול להוות סכנה בריאותית לחיות. חשיפה לזרחנים אורגנים עלולה להוביל להרעלה בחיות. סימני הרעלה כוללים ריור, דימוע, השתנה, שלשול והקאות בנוסף לרעידות ועויתות. במצבי הרעלה יש לקחת את החיה לוטרינר מטפל באופן מיידי.
במצב הנוכחי מומלץ לשטוף היטב את הגינה המרוצפת מספר ימים עוקבים ולהמנע מהוצאת החיות לגינה בימים הראשונים לאחר הריסוס.
להבא מומלץ להשתמש בחומרי הדברה בטוחים יותר ולהיוועץ עם אנשי מקצוע להדברה. חשוב לדעת שבזמן ההדברה יש להוציא את החיות מהבית וגם כיממה לאחר מכן ואף מומלץ לשטוף את הבית לאחר מכן שכן החיות מלקקות ונמרחות על הרצפה שרוססה ולכן חשופות יותר להרעלה בהשוואה לבני אדם שנחשפים לחומר רק בשאיפה.
בהצלחה
ורק בריאות

ריססתי רק בחוץ לא בתוך הבית אז אני מבינה שעליי לשטוף מס' פעמים וזה מבטל את הריסוס ?????

יתכן שיעילות הריסוס תרד, אם זאת הסיכוי להרעלת כלבך תרד באופן משמעותי.
בכל מקרה אם מופיעים בכלבך הסימנים המופיעים לעיל יש ליצור קשר עם וטרינר.
בהצלחה

חנה שלום
במידה ועברו 10 ימים והחתך עדין אינו סגור או מפריש מומלץ לקחת אותה לוטרינר לבדיקה ולקבל המלצה האם יש צורך בטיפול נוסף. לא מומלץ לתת אנטיביוטיקה ללא בדיקה.
הרבה בריאות

שלום
ההדבקה בקמפילובקטר היא פקו-אוראלית, כלומר יש צורך בבליעת מזון/מים/צואה או כל דבר אחר המזוהם בצואה הנגועה בחיידק. ע"מ שכלב ידבק מכלב אחר יש צורך שיבוא במגע עם צואה מזוהמת (בעקרון שימוש בצעצוע משותף יכול להוות מקור הדבקה אם הצעצוע בא במגע עם צואה המכילה את החיידק).
המחלה אופיינית יותר בצעירים, סימנים קליניים של המחלה מופיעים כ- 3 ימים מההדבקה, נמשכים כשבוע וכוללים בעיקר שלשולים, ירידה בתאבון ויתכנו גם הקאות וחום. יחד עם זאת לעיתים השלשול יכול להעלם ולשוב לפרקים גם מעל שבועיים ובחלק מהכלבים אפילו במשך מספר חודשים. כלבים בוגרים לרב לא יפתחו סימנים קליניים מהחיידק.
האבחון מתבסס על משטח צואה ותרבית, אך בדיקות דם חשובות ע"מ לשלול גורמים אחרים לשלשול והתייבשות.
בנוגע לשאלתך על פראמין - בבני אדם התרופה עלולה לגרום לשלשול, בכלבים וחתולים זוהי לא תופעת לוואי ידועה (אם כי לא בלתי אפשרית) ודווקא עצירות יותר נקשרת כתופעת לוואי בהם.
מקווה שהמידע לעיל יהיה לך לעזר.
רק בריאות!

אבי שלום,
קרצית הכלב החומה( rhipicephalus sanguineus) עלולה לגרום ל"קדחת הכתמים הים תיכונית", הנגרמת ע"י ריקציה (rickettsia conori) בבני אדם ולמחלות חשובות בכלבים ( קדחת הקרצית שנגרמת ע"י ארליכיה קאניס, בבזיה והפטוזון- אלו לא מחלות שמהוות סכנה בריאותית לאנשים).
בקרב בני אדם , על הקרציה להמצא למעלה מ24 שעות על עורנו בכדי להעביר את גורם המחלה. יש לעקוב אחר סימני מחלה שלרוב מופיעים לאחר תקופת דגירה של 3-7 ימים. סימני מחלה בבני אדם כוללים חום גבוה, כאבי ראש, חולשה, סימני שפעת וכתמים על העור. במידה וסימנים אלו מופיעים יש לגשת לרופא משפחה לקבלת טיפול.
האם יש לך כלב? במידה וכן חשוב ליישם טיפול נגד קצריות ע"י קולר או אמפולה שמעניקה הגנה נגד קרציות ופרעושים (אדוונטיקס). סימני מחלה אצל כלבים כוללים חולשה, חום גבוה, דימומים תת עוריים או מפתחי גוף כמהאף וכו'. במידה ואלו מופיעים יש לגשת לוטרינר מטפל להמשך אבחון וטיפול.
בהצלחה ורק בריאות

לא הבנתי מה זאת מחלה שלא מהווה סיכון בריאותי אצל בני אדם. הכוונה שהיא לא עוברת לבני אדם? או שהיא עוברת אבל לא מזיקה? ואם כן אז לא עדיף להפטר ממנה למרות שלא מזיקה? בינתיים לא הרגשתי כלום רק מגרד לי איפה שהיא נשכה אותי
יש לי כלב, עשיתי לו אמפולות אבל צריך לעשות לו שוב. זה גורם לו לגירודים בגב
שוב תודה

אבי שלום,
גורמי המחלה בכלבים לא עוברים לבני אדם אך כפי שציינתי עלולים לגרום למחלה קשה בכלבים. מומלץ לשים על כלבך קולר נגד קרציות בנוסף לטיפול באמפולה שיותר מקנה הגנה נגד פרעושים. במידה והיתה תגובה מקומית לאמפולה מומלץ לנסות להחליף את סוגה.
המשך לעקוב אחר סימנים שתיארתי אצלך ואצל כלבך
בהצלחה

שלום דנה,
החתול החדש ככל הנראה מוצא שהארגז של החתולה שלך נח/אטרקטיבי יותר או שיש שם ריח שמושך אותו. האם החתולה שלך מעוקרת והחתול מסורס? אם לא, יתכן וזו הסיבה. האם לשני החתולים יש את אותו סוג חול? אותו גודל ארגז? האם את מנקה את שני הארגזים באותה תדירות? אם את משתמשת בחול מסוג שונה, תנסי לעבור לאותו סוג חול לשני החתולים. יתכן שבארגז של החתול הישן יש ריח חריף שמונע ממנו מלהכנס, תנסי לנקות את הארגז היטב עם מים וסבון, לאוורר אותו ולייבש אותו לחלוטין. אם זה לא עוזר אולי תשקלי לקנות לו ארגז חול חדש. את יכולה גם לנסות לשים את הארגזים בחדרים שונים.
בהצלחה ורק בריאות!

מומלץ לקחת את העורב לרופא וטרינר לחיות אקזוטיות ע"מ שיבדוק אותו ויטפל בהתאם.
בהצלחה ורק בריאות!

שלום אלדד,
האם הכלב גם מתגרד? האם יש נשירת שיער מוגברת? קרחות? קשקשים? עור אדמומי? האם הוא סובל מדלקות אזניים או הפרשות מוגברות מהאזניים?
באופן כללי המופע שאתה מתאר מתאים למצב בו יש עודף הפרשה מבלוטות החלב בעור ונקרא סבוריאה. סבוריאה יכולה להיות ראשונית (כלומר שאין גורם כלשהו שמוביל לכך מלבד נטייה גנטית) אך היא יכולה להיות גם משנית לגורמים אחרים כגון אלרגיות, פרזיטים, דלקות עור, תת פעילות של בלוטת התריס, תזונה לא מאוזנת ועוד. לכן המלצתי היא לגשת לוטרינר ע"מ לבדוק שאין גורם רקע שהוביל לסבוריאה ולטפל בהתאם לממצאים. במידה וכל גורמי הרקע ישללו והסבוריאה היא ראשונית הטיפול הינו סימפטומטי בלבד וכולל שימוש בשמפו רפואי אותו יש להתאים למצב העור ותזונה מאוזנת.
רפואה שלמה רק בריאות!

אנא צרף מייל או מס' טלפון

סופי שלום,
בשל מצבו החמור של הגוזל מומלץ לקחת אותו לוטרינר של חיות אקזוטיות בהקדם האפשרי שכן לצד בדיקות שיעזרו באבחון הגורם למצבו ייתכן והוא זקוק לטיפול אינטנסיבי .
בהצלחה

נועה שלום,
האם ברצונכם להרביע את הכלבה?
לכלבים מגזע קטן אכן יש סבירות גבוהה יותר להראות קשיים בהמלטה (דיסטוקיה) שדורשת התערבות וטרינרית. הסיבה לכך נובעת ממאגרים דלים של אנרגיה וכיוון שההמלטה דורשת מאמץ רב, יש להן נטייה גבוהה יותר להכנס למאזן אנרגיה שלילי (היפוגלצמיה). בנוסף מספר גורים נמוך ומבנה אנטומי צר של תעלת ההמלטה בקרב גזעים מניאטורים עלולים להוביל לקשיים בהמלטה. לאחר ההמלטה הגזעים הקטנים נמצאים בסכנת אקלמפסיה, זהו מצב של רמת סידן נמוכה באם המניקה עקב צריכת סידן גבוהה בחלב. זהו מצב מסכן חיים הדורש התערבות וטרינרית.
בנוסף לאלו לעיקור יש יתרונות בריאותיים נוספים בעיקר הורדת הסיכון לגידולי עטין (הגידול השכיח ביותר בכלבות) ולחלות בדלקות רחם (פיומטרה) אשר גם כן מהווה מצב מסכן חיים שעלול להסתיים בניתוח.
עיקור לא בהכרח מביא לשיפור בהתנהגות אגרסיבית בקרב כלבות שכן לעיתים הרקע הוא התנהגותי ולא הורמונאלי.
בהצלחה
ורק בריאות

היי נועה,

כדאי לך גם לחשוב על עשרות אלפי הכלבים המומתים מדי שנה רק כי הם ננטשו ואין להם מקום בהסגר (כי כל הזמן מגיעים כלבים חדשים).

ואל תדאגי, אני בטוחה שאכפת לך מבע"ח, אבל אין לך מושג וודאי מה יקרה עם הגורים. לא חסר גורים וכלבים גזעיים שננטשים, ופי כמה וכמה לא גזעיים. הייתי לוקחת זאת לתשומת ליבך כשאת שוקלת את ההחלטה שלך.

שלום משה,
בעקרון מומלץ לתת 3 מ"ל laxastat פעם ביום למשך 3 ימים ואז הפסקה של שבוע. שכן מתן מינון גבוה עלול למנוע ספיגה של מרכיבי המזון וויטמינים. כאשר הבעיה חמורה ניתן להגדיל את המינון ל-3 מ"ל, 3 פעמים ביום למשך 3 ימים ואז הפסקה לשבוע. אופציה נוספת שניתן לשקול אם הבעיה חמורה היא תספורת פעמיים בשנה.
למרות כל האמור לעיל המלצתי היא שתקח את החתול לוטרינר ע"מ לשלול בעיה אחרת שגורמת לנסיונות הקאה אלה (כגון מחלה סיסטמית או גוף זר).
רק בריאות!

יעל, שלום רב!
ראשית כל הכבוד על ההחלטה, וזאת למרות פחדייך.
לכלבים שונים, אופי שוני ובהחלט מומלץ להתאים את אופי הכלב לבעליו ולתנאי המחיה אליהם הוא מגיע (האם יחיה בבית, בחצר, כמה פעילות גופנית יוכל לבצע ואיזה סוג של פעילות, ועוד). לבית בו ישנם ילדים קטנים יתאים יותר כלב בעל אופי רגוע ושליו, ועדיף מגזע גדול ע"מ שלא יפגע מהילד (יש לזכור שילדים נוטים למשוך, יכולים להשליך חפצים ויכולים ללא כוונה לפגוע בכלב קטן). יש יתרון לקחת כלב בוגר מחונך שניתן לעמוד את אופייו ותכונותיו, מצד שני עברו הרפואי וההתנהגותי של כלב כזה לא תמיד ידוע. אפשרות נוספת היא לקחת גור מגזע הידוע בתכונותיו הנעימות כגון לברדור/גולדן רטריוור ועוד אך יש לזכור שגורים עצם היותם גורים הם פעילים יותר ודורשים יותר תשומת לב, ולא ניתן לחזות מראש את אופיים כבוגרים אך מצד שני תוכלו לחנך גור ולאלף אותו כך שתחיו בהרמוניה טובה.
לשאלתך השניה - ישנן מספר מחלות המועברות מחיו מחמד לבני אדם, אך הסיכוי שכלב המחוסן ומתולע באופן סדיר ומטופל כראוי ע"י וטרינר יעביר מחלות הוא נמוך ביותר.
בהצלחה!

ד"ר סמדר, תודה רבה על התשובה

אכן קנינו כלב, שי-צו בן 7 חודשים. הוא רגוע ומבוית, מחונך לצרכים ומאוד אוהב את הילדים (גם שמושכים לו בשיער..:)). שק הדמעות שלו יצא החוצה אך הבנו מהוטרינר שניתן לטפל בגיל שנה.האם ניתן לטפל קודם? בכוונה בחרתי כלב שאין לו ריח כלבי. בכל זאת, לעיתים יש לו ריח בשיער מסביב לפה- כיצד ניתן למנוע ריח זה? האם ניתן לקלח אותו במים כל יומיים- שלושה?

תודה,
יעל

שלום יעל,
מזל טוב על בן המשפחה החדש!
ככל הידוע לי, אם הגור בריא, אין שום מניעה להחזיר את בלוטת הדמעות כבר עכשיו ואין צורך לחכות עד גיל שנה. אמנם יש צורך בהרדמה מלאה, אך מדובר בפרוצדורה קצרה יחסית ואף מומלץ לבצע את הניתוח כמה שיותר מהר ע"מ למנוע פגיעה בבלוטה ודלקות. ההמלצה היא להחזיר את שק הדמעות למקומו ולא להסיר אותו לחלוטין, בייחוד בשיצ'ו, ע"מ למנוע סיבוכים בעתיד של עין יבשה.
כמו כן חשוב שתדעו כי בהרבה מקרים התופעה יכולה להתרחש גם בעין השניה.
בנוגע לשאלתך השניה - יתכן כי הריח נובע מהמזון שהוא אוכל? האם יש רטיבות באזור הפה? מומלץ להאכיל את הכלב במזון מאוזן מחברה טובה (כגון יוקנובה, סיינס-דיאט, רויאל-קאנין ופרו-פלאן). כמו כן כדאי שתתחילו להרגילו לצחצוח שיניים שכן הגזעים הקטנים נוטים לאבן שן ובעיות חניכיים הגורמות גם לריח רע מהפה. השיטה הטובה ביותר היא באמצעות חיזוק חיובי - בהתחלה רק להכניס את האצבע לפה שלו ע"מ להרגיל אותו למגע, בהמשך "לשחק" עם השיניים והחניכיים בתנועת מברשת השיניים יש להתחיל במס' שניות ולהעלות את זמן ההתעסקות בהדרגה.לאחר כל התעסקות בפה יש לתת לו צ'ופר כגון ליטוף/ממתק. בסופו של דבר ניתן לעבור להשתמש במברשת שיניים ובמשחה המיועדות לכלבים.
בהצלחה ורק בריאות!