פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום רוני,
צר לי לשמוע על מצבו של כלבך האהוב.
מתוך דברייך אני מבינה כי הוא אובחן עם גידול בעצם וככל הנראה גרורות בריאות. (מה הכוונה בריאה מלאה?)
הדרך לאבחן גידולי עצם היא אכן ע"י צילום בשלב ראשוני ולאחר מכן ע"י אספירציה (לקיחת דגימה ע"י מחט) מונחית אולטראסאונד מאזור ליטי בעצם (אזור שעבר נמק ופירוק). ניתן גם לבצע ביופסיה אם כי לא תמיד יש בכך צורך ואספירציה מספיקה ואף יותר אינפורמטיבית במקרים אלה.
המטרה של ההליך האבחוני היא ע"מ לדעת האם מדובר בגידול ולא פתולוגיה אחרת בעצם, וע"מ לדעת באיזה גידול מדובר שכן לכל גידול פרוגנוזה אחרת מבחינת קצב התפשטות, אפשרויות טיפול ומשך חייו של הכלב. גידול העצם הנפוץ ביותר בכלבים הוא אוסטאוסרקומה וב- 90% מהמקרים כבר יש גרורות בריאות בעת האבחון (גם אם הן לא נראו בצילום רנטגן). במידה והגרורות נראות בצילום מטרת הטיפול היא רק להקל על סבלו של הכלב ולכן הטיפול כולל כריתה של הרגל ומשככי כאבים. יחד עם זאת אם כמות הגרורות גדולה מאוד לא תמיד אופציית הניתוח אפשרית.
במידה ולא נראו גרורות בצילום אופציות הטיפול הן כריתה וכימתרפיה שמטרתה למנוע/להאט את התפשטות הגרורות (שכן יש לזכור שב-90% מהמקרים כבר יש גרורות ורק ב-10% מהמקרים נראה אותן בעת האבחון).
הפרוגנוזה במקרים הטובים ביותר (אבחון מוקדם, בו לא נראו גרורות וטיפול מלא הכולל כריתה וכימותרפיה והקרנות) היא זמן חיים ממוצע של עד שנתיים. ברב המקרים האלה מדובר על עד שנה ובמקרה שכבר נראו גרורות בעת האבחון עד 3 חודשים.
במקרה שלכם, אם אכן מדובר בגידול עצם וגרורות שמילאו את כל הריאה, אז טיפול להקלה בסבלו הוא אכן הדבר הנכון לעשות. כריתה של הרגל אכן תקל על הכאב בזמן שנותר לו אך על הוטרינר שלכם להעריך את מצבו הסיסטמי והאם יוכל לעמוד בניתוח.
לגבי שאלתך האחרונה, זוהי אכן שאלה קשה ואין עליה תשובה חד משמעית. עלינו לזכור שלמרות אהבתנו הרבה לבעל החיים שלנו המטרה שלנו בסופו של דבר היא למנוע ממנו לסבול ולשמור על איכות החיים שלו. לכן אחת הדרכים לדעת שהגיע הזמן להפרד היא כאשר איכות חייו של הכלב נפגעת באופן משמעותי. אחת הדרכים האובייקטיביות לדעת מתי זה קורה היא לערוך רשימה של פעולות שבעיניכם מעידות על איכות חיים תקינה, ללא סבל, של כלבכם וכאשר רב הסעיפים ברשימה זו אינם נענים ככל הנראה שאיכות חייו של כלבכם נפגעת ויש לשקול את הפרידה.
מקווה שאינפורמציה זו תהיה לכם לעזר.

הדר שלום,
בן כמה הגור? מה גזעו? מה תדירות האכלה שלו? ואיזה אוכל הוא אוכל?
סימנים של כלב מדוכא/עצוב הם יללות (ולא דמעות של בכי), חוסר תאבון, ירידה בפעילות, שינה רבה וכו'. חשוב לדעת כי יללות בקרב גורים יכולים לנבוע מרעב ( האכלה של גורים צריכה להינתן בתדירות גבוהה יותר מכלב בוגר והיא נקבעת לפי הגיל) , מכאב ולפעמים מעצם היותו לבד. מומלץ לספק לגורים גירויים רבים על מנת להביא להתפתחות תקינה, כגון משחק עם אנשים, כלבים אחרים וטיולים מספקים להוצאת אנרגיה (בהנחה שהוא מעל 3-4 חודשים והוא מחוסן באופן מלא).
הפרשת הדמעות הינו תהליך תקין שמטרתו בסיכוך העין, שטיפת לכלוך, אספקת מקור הזנה והגנה חיסונית. דימוע יתר יכול לנבוע מייצור מוגבר של דמעות עקב גירוי של העין כגון על רקע גוף זר, כיב, גירוד, לקויות בעפעפיים (אנטרופיון הנפוץ בקוקר ספנייל, בולדוג ורוטווילרים), בריסים( דיסטיכיה, טריכיאזיס וריס אקטופי) ובמבנה קפלי עור הלחיים (הנפוץ בפקינזים) וכו' או דימוע יתר הנובע מחסימה בדרכי ניקוז הדמעות.
על מנת לאבחן את הגורם לדימוע יתר מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לאבחון וטיפול בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

היי ד"ר :)
הגור בן חודשיים, מגזע רועה גרמני. קיבלנו אותו לפני שבוע. התחלנו לתת לו בונזו (לגורים), הוא לא ממש אהב אותו. לכן כשמתאפשר אנחנו נותנים לו אוכל של בית, בעיקר בשר, עוף, ביצים - הוא אוהב. קנינו לו פחיות שימורים לגורים ונראה שהוא מסתדר יפה גם עם זה. אין ממש תדירות האכלה מסודרת. על מה את ממליצה בעניין? כיצד עלינו לנהוג?
כרגע כמובן הוא עדיין לא מחוסן באופן מלא, הוא עבר בינתיים רק חיסון אחד ולכן אנחנו לא יכולים להוציא אותו לטייל.
בלילות האחרונים נשמעות פחות נביחות ויללות, אולי מעצם ההסתגלות למקום החדש. אך במהלך היום כאשר אנחנו עוברים ליידו (והוא נמצא בכלוב) - הוא מתחיל ליילל. ייתכן שבאמת הסיבה היא מעצם היותו לבד. אנחנו כמובן משתדלים להוציא אותו מס' פעמים ביום, אבל כנראה שאולי זה מספק. כשהוא חופשי הוא משתולל, קופץ, מלקק כל אדם בסביבה. אבל כשמנסי לשחק איתו - הוא נושך. כיצד ניתן לספק לו גירויים תוך כדי משחק? מה לדוגמא אפשר לשחק?

רון שלום,
האם הגירוד עונתי (ואם כן באיזה עונה הוא מופיע?)? האם הגירוד מופיע רק בכפות הרגליים ובפנים? באיזו תדיורת הכלבה מטופלת נגד פרעושים (אמפולה)? האם אתם מקלחים אותה או שהיא רוחצת בים בתדירות גבוהה? מה הכלבה אוכלת? האם ישנם סימנים נוספים לגירוד (כהקאות, שלשולים וכו')? האם כעבור החודש טיפול עם הסירופ (אני מניחה שהטיפול היה עם אייברמקטין) נעשתה בדיקה חוזרת לנוכחות הטפיל (דמודקס)? האם לאחר הטיפול בסטרואידים חל שיפור בלקויות מעבר לשיפור בגירוד? מה הופיע קודם הקרחות או הגירוד (באלגיות הגירוד יופיע קודם ללקויוית העוריות ואילו בנגיעות בטפילים הלקויות יקדימו את הגירוד) ?
אדמומיות וגירוד בכפות הרגליים ובפנים יכולים לנבוע ממספר גורמים החל מנגיעות בטפילים (כדמודקס וסקאביאס), דלקות עוריות על רקע זיהומי (חיידקי או פטרייתי) או אוטואימוני (דלקות סטריליות הנובעות מתגובה נגד העצמי) וכלה באלרגיות (הגורם הנפוץ ביותר והנפוצות הן אלרגיה לפרעושים , לגורמים סביבתיים (אטופי) ולמזון). חשוב לדעת כי גירוד בין אם הוא ראשוני (הנובע מאלרגיה) ובין אם הוא משני לטפילים יכול להוביל לדלקות עורית. הסיבה לכך מתפקיד העור המהווה מחסום מכאני לחדירה של חיידקים ושוכני קבע אחרים של העור (כשמרים) ולכן ברגע שהמחסום נפרץ, מכל סיבה שהיא, החיידקים והשמרים יכולים לשגשג. כיוון שאלו מהויים גורם מגרד בפני עצמו, בעת טיפול בלקויות עוריות חשוב לטפל בגורם הראשוני (אלרגי/טפילים עוריים/דלקות אוטואימוניות) ובסיבוכים הנלווים כדלקות עוריות.
לכן מומלץ לגשת לוטרינר מטפל על מנת לשלול נגיעות בטפילים עוריים וגורמים מזהמים (על ידי מגרדים ומשטחים עוריים) ורק לאחר מכן להתחיל לשלול מעורבות של אלרגיה בהנחיית הוטרינר. במידה וכלבתך אלרגית חשוב לדעת כי הורדת העומס האלרגני יכולה להביא לשיפור במצבה. הדרך הפשוטה ביותר היא שלילת מעורבות של אלרגיה לפרעושים ומזון. במידה וכל אלו לא יביאו לשיפור יש להמשיך אבחון ע"י לקיחת ביופסיות.
בהצלחה ורק בריאות

הגירוד לא עונתי. לדעתי הוא איתה כבר חצי שנה ויותר. (עם כל הסימפטומים). כן היא מתגרדת רק במקומות ספציפים. היא מקבלת אמפולה כל שלושה חודשים (זה על פי מה שהוטרינר נותן לה) אחרי אמפולות אין שום שינוי בתדירות הגירודים והוא טוען שזה לא קשור לאמפולות אחרת הסימפטומים היו במקומות אחרים. אין הקאות או שלשולים. אכן הסירופ היה אייברמקטין ובפנים אולי קצת יותר שעיר מבהתחלה אבל היא עדיין מתגרדת וברגליים אין בעצם שום שינוי. במהלך השלושה החודשים האחרונים אנחנו כל שבועיים אצל וטרינר לביקורת. הסטרואידים אכן עזרו קצת אבל לדעתי זה היה קוסמטי כי פשוט היא לא התגרדה או שחקה עם המקומות המגורים אז קצת צמח יותר שיער אבל עכשיו (שבועיים אחרי) חזרנו לאותו מצב. בפנים היא התגרדה קודם וברגליים פתאם קלטנו שהיא אוכלת לעצמה את כל הרגל (טוב נו אני מגזים) והפנים של הרגל שלה ממש אדום וללא שיער.
תודה על ההסבר המפורט - אני ממש מקווה שתמצא כבר הסיבה.

היי,
תקציר הפרקים האחרונים. לקחתי את דונה לבדיקה בבית חולים בבית דגן - הגורם עדיין לא ידוע והיא ממשיכה לפצוע את עצמה המון.
שאלה - קראתי שקולר סקאליבור נגד קרציות לא ממולצות לכלבים הסובלים מבעיות עור נרחבות.
1. האם את מכירה את זה?
2. האם את ממליצה במקרה של דונה להחליף לקולר אחר ובמידה וכן - המלצות ?

תודה ושבת שמשית ונעימה

שלום רון,
אני שמחה שהחלטתם לקחת את הכלבה לאבחון מעמיק יותר.
בנוגע לקולרי סקאליבור - ישנם כלבים שלא מגיבים טוב לקולרים אלה ומפתחים סימנים קליניים, וישנם כלבים שפיתחו אלרגיה ואולי זה מה שמצאת ברשת. לא ידועה לי מניעה חד משמעית לשימוש בקולרים אלה בכלבים הסובלים מבעיות עור אבל אם אינך רוצה לקחת את הסיכון ניתן בהחלט לעבור לקולר קילטיקס שנחשב טוב מאוד ובטוח.
נשמח לשמוע על ההתפתחויות במקרה של דונה.
בהצלחה ורק בריאות!

מיכה שלום,
האם החתולה חיה בבית בלבד? מה החתולה אוכלת? האם יש צמחים בבית שהיא נוטה לאכול? האם החתולה עולה/יורדת במשקל? איך צואתה ( מבחינת מרקם, צבע ותדירות מתן)? האם היא קיבלה שני טיפולים נגד תולעים (בהפרש של 10 ימים) ובאיזה חומר היא טופלה? האם החתולה מטופלת נגד פרעושים (שכן פרעושים מעבירים תולעים שטוחות)?
הקאות יכולות להופיע עקב גורמים רבים החל מגורמים בתוך מערכת העיכול כגון תגובה לאוכל מסויים (אלרגיה למזון או אכילת צמחים שגורמים לגירוי של מערכת העיכול), דלקת מעיים זיהומית ( על רקע טפילים כג'יארדיה/חיידקים/תולעים/וירוסים) או בלתי זיהומית (IBD שיכולה להגיב למתן מזון היפואלרגני ואנטיביטיקה) וגופים זרים כחוט וכלה במחלות מחוץ למערכת העיכול כמחלות כליה,כבד ולבלב ( אלו לרוב יופיעו בגיל מבוגר יותר ועם עוד סימנים כחוסר תאבון וירידה במשקל). בשל גילה הצעיר, תדירות נמוכה של הקאות וחוסר סימנים נוספים (תאבון ומצב רוח תקינים) ישנה סבירות גבוהה כי מדובר בגורם בתוך מערכת העיכול ולכן לאחר שלילת אכילה של גורם מגרה (כצמח בבית) וחוסר טיפול הולם נגד תולעים ובמיוחד אם צואתה אינה תקינה אני ממליצה לגשת לוטרינר מטפל להמשך אבחון שיכלול בדיקת צואה.
בהצלחה
ורק בריאות

דליה שלום רב,
האם הכלבה מקבלת או קיבלה לאחרונה תרופות כלשהן? האם קיבלה חיסון ב-3 חודשים האחרונים? האם היא מגרדת את האזניים עם הרגל? האם באה במגע עם חומר כלשהו?
האם התופעה מתרחשת בשתי האזניים או באוזן את בלבד? האם מלבד קצוות האזניים הכלבה מרגישה טוב?
יכולות להיות מספר סיבות לתופעה שאת מתארת, החל מדלקת אוזניים שגורמת לגירוד האוזן ויתכן שע"י כך לפציעה שלה ועד טפילים (כגון סקאביאס), תגובה אלרגית לחומר כלשהו, עקיצת חרק, מחלות אוטואימוניות כגון פמפיגוס, וסקוליטיס (דלקת של כלי דם), תגובה לתרופות וחיסונים ועוד.
המלצתי היא שתפנו לוטרינר ע"מ שיבדוק את כלבתך ויטפל בהתאם. חשוב לציין כי לעיתים במצבים אלה, ניתן להגיע לאבחנה סופית רק לאחר ביצוע ביופסיה.
בהצלחה ורק בריאות!

היי ד"ר סמדר,

תודה רבה על תשובתך.
הכלבה לא קיבלה חיסון, תרופה, או באה במגע עם חומר כלשהו בתקופה האחרונה.
מדובר בתקופה של כחודש בה חלק מבני הבית היו בחו"ל, והכלבה בילתה במשך כל היום בחצר, עד שאב המשפחה חזר הביתה מהעבודה בערב.
התופעה מתרחשת בשתי האוזניים, ומלבד זה נראה שהכלבה מרגישה טוב. היא אוכלת ומטיילת כרגיל. לעתים, היא מגרדת את האוזניים עם הרגל מידי פעם, מנערת את הראש ובוכה.
האם יכול להיות שטפיל ממש אוכל לכלבה את האוזן?
עכשיו אנחנו נזכרים שבמשך כשבוע הכלבה אכלה גרגירים שנקנו בחנות בע"ח עם עובש עליהם, ורק בדיעבד, כאשר חזרנו מחו"ל גילינו שהיה עליהם עובש. האם יכול להיות שזה מקור הבעיה?

לגבי טיפול החיטוי באמבטיית פולידין-הוא אכן יכול לעזור?

תודה רבה לך!

שלום גילה,
לצערי אין באפשרותי לתת לך אבחנה בצורה זו, עליך לגשת לוטרינר ע"מ שיבדוק את הכלב וימשש את הגושים עליהם את מדברת, ויתכן אף שיהיה צורך בבדיקות כלליות נוספות (כגון בדיקות דם) כיוון שאלו יכולים להיות קשרי לימפה מוגדלים, מסות עוריות או תת עוריות, אבסס ועוד.
רק בריאות

שלום סופי,
באופן נורמלי השקים האנאליים אמורים להתרוקן לבד בעת מתן צואה וכיווץ של הסוגר האנאלי, יחד עם זאת ישנם כלבים אצלם הדבר אינו קורה בשל בעיות שונות (כגון היצרות של התעלות דרכן משתחרר תוכן השקים, פציעה והצטלקות באזור פי הטבעת, ייצור של תוכן סמיך מדי ועוד). מלבד זאת ישנם גזעים המועדים לבעיות של ריקון השקים האנאליים והם בעיקר הגזעים הקטנים (כגון צ'יוואווה, פודל ננסי, קוקר-ספניאל, לאסה-אפסו, ביגל ועוד). ע"מ לדעת האם יש צורך לרוקן את השקים האנאליים הוטרינר מבצע בדיקה אנאלית וממשש את השקים וגודלם ובמידת הצורך מרוקן אותם. במקרה כזה בד"כ יתבצע מעקב שבועי או פעם בשבועיים ע"י הוטרינר ע"מ לוודא שהשקים האנאליים מרוקנים.
אחד הסימנים לכך שיש בעיה בריקון השקים האנאליים או לחילופין פתולוגיה אחרת בהם (כגון דלקת או אבסס) הוא כאשר הכלב מושך את הישבן על הרצפה.
כלבים עם בעיית ריקון של השקים האנאליים מבקרים אצל הוטרינר לצורך ריקון ידני שלהם בתכיפות שתקבע עפ"י קצב הייצור של תוכן השקים וחומרת הבעיה. בד"כ אחת לשבועיים.
מקווה שהמידע הנ"ל ענה לשאלתך.
רק בריאות

שלום מורן,
דמודקס הינו טפיל עורי השוכן באופן קבוע בזקיקי השיער. המחלה מתרחשת כאשר הטפיל מתרבה וזה קורה בחיות צעירות - שמערכת החיסון שלהם אינה מפותחת מספיק או בבע"ח בוגרים בשל כשל חיסוני, תרופות מסויימות (בעיקר סטרואידים) או פגם גנטי במערכת החיסון. האבחון של המחלה נעשה ע"י לקיחת מגרד עמוק והסתכלות מיקרוסקופית. הטיפול בו הוא אכן ע"י תרופה ממשפחת האיברמקטינים (אכן אותה תרופה כמו זו המשתמשים כטיפול מונע לתולעתהפארק). אותה יש לתת באופן יומי ועד כחודש לאחר 2 מגרדים שליליים (כלומר להמשיך טיפול תרופתי חודש לאחר ששני מגרדים בהפרש של שבוע יצאו נקיים מהטפיל). בנוסף וכתלות בחמרת המחלה ניתן לבצע חפיפות בחומרים אנטיבקטריאליים (ובעיקר בחומר הנקרא benzoyl peroxide הגורם לשטיפה של זקיקי השיער וכך עזר בסילוק הטפיל).
בהצלחה ורק בריאות

שלום סיון,
ראשית צר לי על האבחון הקשה.
לשאלתך, ומבלי להכנס לפרטי האבחון ומיקום הגידול, אפשרות אחת היא לגשת בתכיפות גבוהה יותר לוטרינר ע"מ שינקה ויחטא את הכיב, בנוסף ניתן לנסות תכשירים לחיטוי חלל הפה בבית. ישנם תכשירים ייעודיים לכלבים המגיעים בצורות שונות (תרסיס, תוספת למים וכד') וישנם גם תכשירים לבני אדם בהם ניתן להשתמש (לדעתי תכשירים אלו יתאימו יותר לצורכיכם), התייעצו עם הוטרינר שלכם ע"מ שימליץ לכם באילו תכשירים ניתן להשתמש, באיזה אופן יש להשתמש בהם ובאיזו תכיפות.
מקווה שהמלצות אלו יהיו לכם לעזר.

שלום תמר,
האם מלבד הצפצופים הציפור מרגישה טוב? האם אוכלת ושותה? האם יש הפרשות מהנחיריים? מערכת הנשימה של ציפורים רגישה מאוד ומחלה יכולה לגרום להתדרדרות מהירה וסיבוכים קשים לכן המלצתי היא לפנות לוטרינר לחיות אקזוטיות ע"מ שיבדוק אותה ויטפל בהתאם.
יש לזכור שחלק מהמחלות הן מדבקות ועל כן כדאי לעקוב אחר מצב הציפור השניה ואם ניתן להפריד בינהן עד אשר יהיה אבחון.
בהצלחה ורק בריאות

ד"א הבהרה כי זה נשמע קצת כאילו אני מזניחה, קיבלתי את הכלבה אליי רק לפני מספר ימים (ולא ישר אחרי העיקור)

דנה שלום,
ראשית, כל הכבוד על היותך משפחה אומנת לכלבה, אני בטוחה שזה משדרג את רמת החיים שלה בהשוואה מכלאה.
שנית, איך נראה אזור החתך? האם ישנה החלמה מלאה של שפתי העור? האם התפר הוא חיצוני ( את רואה קשר ) או מוחבא בעור (intradermal)?
קצב ספיגה של חוטי תפירה משתנה בין סוג החוט ונע בין חודשיים ( ב-chromic gut) ועד לחצי שנה (ב-PDS). לכן קשה לקבוע את סוג החוט לפי התיאור שלך.
מומלץ לשאול לסוג החוט (סוגי חוט נפוצים : בלתי נספגים- ננילון ונספגים- PDS, chromic gut ו-מקסון) ולזמן ספיגה מלאה משוער. במידה ואת מודאגת ניתן לקחת את הכלבה לוטרינר להערכת סוג החוט והמשך טיפול בהתאם.
בהצלחה
ורק בריאות

מילי שלום,
היכן הכלבה ננשכה? איזה גזע היא ומה גזע הכלב הנושך (כלב מגדול/קטן)? האם הכלב הנושך מחוסן?
חשוב לדעת כי למראית עין פצעי נשיכה עלולים להותיר שפשוף שטחי אך בפועל הם עלולים לחדור עמוק ולהוביל לנזק רב. הסיבה לכך נובעת ממבנה שן הניב שלרוב מעורבת בנשיכה וברמת זיהום גבוהה שיש בפה. לכן אין מנוס (במיוחד לאור העובדה שאת מתארת כי הכלבה בכאבים) מלקיחת הכלבה לוטרינר להערכת מצב הפצע, שטיפתו והמשך טיפול לפי הממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום אן!
מאוד יתכן כי החתולה אכן בלעה משהו שנתקע באזור שאת לא מצליחה לראות (מתחת ללשון, בבסיס הלשון וכד') במקרה כזה יש גם סכנה שמדובר בגוף זר ארוך (כגון חוט) שעלול לגרום לסיבוך במעי ועל כן המלצתי היא לגשת לוטרינר בדחיפות ע"מ לבדוק את העניין.
רק בריאות

קראתי על דלקות בחניכיים .. יכול להיות שזה זה? מה התסמינים של דלקת בחניכיים?

אן שלום
עפ"י תאורך אכן משהו בפה מפריע לחתולה, בכדי לדעת האם מדובר בגוף זר, עקיצה, דלקת חניכיים או משהו אחר יש צורך בבדיקת וטרינר! בהקדם.
בהצלחה

אהלן,
שאלה -
סוסה שלא מזיעה כמו שצריך, בעבר שמעתי שיש טיפול תרופתי שיחזיר את הסוסה להזיע, האם הטיפול מוכר לוטרינרים בפורום?
מהו הטיפול ובערך באיזה סכומים מדובר?

תודה מראש!

ש