פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

אורלי שלום
אני לא ממליצה לספר חתולים בכלל, אלא אם כן הם סובלים מקשרים שלא ניתן לפתוח ע"י סרוק.
הרבה בריאות

מורן שלום
השתן בבית יכול להיות ע"ר התנהגותי, אם זאת יש לשלול בשלב ראשון בעיה רפואית. אני ממליצה לך לגשת לוטרינר לבדיקה רפואית ובדיקת שתן ורק במידה ולא נמצא גורם פיזיולוגי להשתנה המרובה/בבית יש להתאים טיפול התנהגותי.
הרבה בריאות

שלום ליאם,
בת כמה הכלבה ומהם הסימנים הקליניים?מהו האבחון?אלו בדיקות נעשו? באם אין שיפור למרות הטיפול ייתכן וזקוקה לאשפוז מלא- אנא עדכנו את הוטרינר שלכם בהקדם. באשר לשמועה- היא כמובן איננה אמיתית- שתן, שמהווה תוצר סילוק של הגוף, אינו בעל תכונות ריפוי בבעלי חיים!

שלום גלוריה,
ראשית חשוב לברר האם מדובר בבריחת שתן או בהשתנה מרובה (יחד או ללא שתייה מרובה). לצורך כך חשוב להבין האם: 1. קיימת שליטה במתן השתן, למשל- האם בלילה/לאחר קימה משינה, ניתן לראות במקום המרבץ רטיבות?2. האם נראה כי שותה יותר מהרגיל?(חשוב למדוד כמות שתייה מדוייקת)2. האם נראתה ירידה במשקל?
אבחנה של "בריחת שתן" נעשית לאחר שלילת מחלות שעשויות להביא להשתנה מרובה. לצורך כך חשוב לבדוק האם השתן של כלבתך מרוכז דיו (בדיקת שתן פשוטה), האם יש/אין דלקת בדרכי השתן. באם ישנה ירידה בריכוזיות השתן יש לפסול גורמים כמו פגיעה כלייתית, כבדית, מחלה אנדוקרינית. באם השתן מרוכז דיו והחשד הוא בבריחת שתן ניתן לטפל בתרופות ייעודיות, אך כמו שהסברתי חשוב מאד לפנות לוטרינר ולא לפסוח על האבחון הראשוני הואיל וייתכן שמדובר בסימנים ראשונים למחלה קיימת. ודבראחרון אך חשוב : תמיד מומלץ להתייעץ עם וטרינר לפני מתן תרופות (בפרט הומניות) הואיל וחלקן אסורות לשימוש בכלבים.
כל טוב!

תודה רבה על תשובה המפורטת .
אתמול ביקרנו וטרינר שלנו, קיבלתי שטיפת מוח על טיפול אמפירי שלי.
בינתיים מתחילים עם בדיקת שתן (כמו שצריך ברפואה טובה)

אחד מאבני היסוד של רפואה וטרינרית הינו מניעת מחלות- לכן מחסנים בעלי חיים, דואגים לפתח מזונות ותוספים מתאימים על מנת למנוע מחלות וכיוצא באלה. בבעלי חיים מבוגרים יותר דואג וטרינר מודע לערוך בדיקות תקופתיות- דם , שתן ואחרות על מנת לאבחן בעיות בטרם גרמו לתופעות קליניות והפרעות בריאותיות משמעותיות. אם לכך התכוונת ברפואה הוליסטית הרי שקיימים בגוש דן וטרינרים רבים המטפלים באופן זה.
בהצלחה ורק בריאות

שלום ניר,
ככלל נהוג לסווג את הגלאוקומה, עליה בלחץ התוך עיני, ל-2 סוגים: גלאוקומה ראשונית וגלאוקומה משנית. הגלאוקומה הראשונית מתרחשת בעקבות סיבות הקשורות בפגיעה בניקוז של הנוזל התוך עיני(aqueous humor), ואילו השניונית נגרמת בשל מחלה עינית ראשונית אחרת(כגון טראומה, דלקת-uveitis ועוד..)
לשאלתך: גלאוקומה ראשונית נחשבת לתורשתית במספר גזעים, כאשר האלסקן מלמוט נכלל בתוכם. בחלק מהכלבים מגזעים אלו, המבנה שאחראי לניקוז הנוזל אינו תקין, הדבר גורם לעלייה בלחץ התוך עיני והמחלה לרוב תתבטא בכלב רק בגיל בוגר. האבחון במקרים אלו מתבסס על היסטוריה, סימנים קליניים ומדידת לחץ תוך עיני.
לא ידוע לי על הקשר שבין קולר על הצוואר להגדלת הסיכוי לתופעה, אולם בהחלט חשוב להיות מודעים למחלה ולעקוב בעתיד אחר סימנים שעשויים להיות מחשידים: עין אדומה,מצמוץ של העין, ריבוי הפרשות או עין שפתאום נראית כחולה.
רק בריאות!

1.האם יש בדיקה שבודקת את מצב נוזל עוד לפני שישנה בעיה ?
2.האם ניתן לעשות משהו למניעה ? כמו מזון יעודי וכו'

תודה רבה


ניר

שלום שוב,
קיימת בדיקה לבחינת הלחץ התוך עיני (tonometry), אולם מדידות חד פעמיות אינן משקפות בהכרח סטטוס אמיתי הואיל והנו בעל נטייה להשתנות במהלך היום ואף בין הימים השונים. שימוש בטונומטר לצורך עריכת בדיקות שגרתיות לניבוי גלאוקומה אינו יעיל על פי הספרות וזאת הואיל ובכלבים עם גלאוקומה מסוג 1 השינוי בלחץ התוך עיני מאופיין בעלייה חדה ופתאומית. ניתן להדגים בעזרת מכשיר ייחודי את זוית הניקוז של הנוזל התוך עיני (gonioscopy), ואכן נעשה שימוש בו כאשר מאובחנת גלאוקומה בעין אחת. לגבי טיפול "מניעתי"- ישנה גישה על פיה מקובל שימוש בתרופות בכלבים בסיכון לגלאוקומה ראשונית. תרופות אלו משמשות לדחיית הופעת הקליניקה(ואין בהם בכדי למנוע ממש את הופעתה), כאשר הנפוצות שבהן הנן תרופות המכווצות את האישון או כאלו המיועדות להורדת ייצור הנוזל התוך עיני. חשוב לדעת כי לתרופות אלו תופעות לוואי ולכן כדאי מאד להתייעץ עם אופטמולוג וטרינרי בנושא. אל לך לשכוח כי ייתכן וכלבך כלל לא יפתח את הקליניקה...
כל טוב!

שלום,
כדאי לגשת לוטרינר בהקדם!

שלום חופית.
אכן ההמלצה היא לסרס ומוקדם ככל האפשר! סימום איננו מומלץ הואיל והחתול עשוי לברוח בטרם השפעתו ולהישאר בחוץ בסביבה בה הוא איננו מוגן. כדאי לפיכך להזמין לוכד חתולים מנוסה שיוכל לסייע בכך (ישנם מספר כאלו העובדים עם עמותות- ניתן לבצע חיפוש באינטרנט).
בהצלחה!

שרוני שלום
למיטב ידעתי, יש חוסר בטכנאים מיומנים בשוק. את מוזמנת לפנות למכון מגיד, שם נערכים לימודי טכנאי וטרינר שעורכים כ-3 שנים. אני מניחה שמהם תוכלי לשמוע יותר על מצב השוק, דרישות קבלה ועוד..
בהצלחה.

לימור שלום
לצערי התמונות אינן באיכות מספיקה בכדי לחוות דעה. את מוזמנת לצרף תמונות חדשות..
הרבה בריאות

שי שלום
כמות המזון שניתנת היא עפ"י הנחיות היצרן, ומשתנה בין החברות השונות.
אם את רוצה לקבל הנחיה מדויקת לגבי כמוית המזון שיש לתת, את מוזמנת לצלם ולצרף את הטבלה שמופיעה על השק. ברוב המזונות רשומה כמות יומית שמשתנה בהתאם לגיל בעל החיים ולמשקלו. בגורים, יש לחלק כמות זו ל-3 ארוחות.
בהצלחה

אורית שלום
הגורמים להשתנה באזור המרבץ יכולים להיות תוצאה מבעיה פזיולוגית כגון דלקת שתן או תוצאה של שינויים התנהגותיים. מומלץ לגשת לוטרינר לברור הגורם, ככל שהברור יתבצע מוקדם, כך יהיה אפשר להתאים טיפול אם תרופתי ואם התנהגותי.
הרבה בריאות.

הכלב ובעליו מבלה אחת לכמה זמן בצפון אצל ההורים שלה, שם המודעות לחיסונים נמוכה בהרבה מאזר במרכז.

נוי שלום
מתאורך עולה כי הסיכוי להדבקה בכלבת הוא אכן אפסי. בכל מקרה, במידה והכלב יחיה 10 ימים מרגע התקרית, אין סיכוי להדבקה בכלבת. במידה וחס חלילה יאבדו עקבותיו/לא יחיה בתאריך הנ"ל צרי קשר עם רופא המשפחה.
הרבה בריאות

שלום לוטם,
האם מדובר בחתולה שחיה בבית בלבד? האם יש עוד חתולים בבית? האם מחוסנת?האם קיבלה תרופות מסוימות(לאחרונה למעט הדוקסילין) או ייתכן ובלעה אותן בטעות?
ככלל, סימניו השכיחים של המוברטונלה בחתולים הנם אנמיה (אקוטית עד כרונית), אובדן משקל, חיוורון ריריות, חולשה, דכאון ולעיתים הגדלת טחול וצהבת (כתלות בהתקדמות המחלה). לא ציינת האם נערכו בדיקות שתן וכימיה בנוסף לצילומי הרנטגן(ומהן התוצאות). מהם תוצאות בדיקות הדם?(מעבר למציאת המוברטונלה). האם נראה שיפור בעקבות הטיפול? כדאי לוודא כי איננה סובלת ממחלה/הסתבכות נוספת,
כל טוב!

היא גרה בבית ויוצאת החוצה מתי שבא, אין בעלי חיים אחרים בבית - אבל כן יש בסביבה.
היא מחוסנת ומקבלת טיפולים באופן סדיר (תולעים, פרעושים..), היא לא קיבלה שום תרופה אחרת בזמן האחרון ולא נראה לי שהיא אכלה משהו..

את הבדיקות עשינו רק אתמול, אז אני לא מצפה לראות שיפור בהמוברטנלה כל כך מהר. עשינו פאנל כימיה מלא שיצא תקין לחלוטין, בספירת הדם ראו שהיא אנמית (אבל ממש על גבול התקין), המטוקריט קצת נמוך וספירת כדוריות דם לבנות קצת נמוכה.
הריריות שלה לא חיוורות, הטחול שלה לא מוגדל (קשרי לימפה ברגליים האחוריות כן) ואין לה צהבת. במשטח דם ראו את הטפילים, אבל בכמות מועטה. היא לא איבדה משקל.
מבחינת סימנים התנהגותיים - חולשה ודיכאון, לפעמים היא נראית לי חלשה ולפעמים היא מתרוצצת מלאת מרץ. ואני לא יודעת אם אפשר לקרוא ללחץ שלה דיכאון, אבל היא לא נראית בסדר.

בגלל כל זה אני שואלת אם בכלל יכול להיות שההתנהגות שלה נובעת מההמברטונלה, כי זה פשוט נשמע לי מוזר שבגלל טפיל דם היא מתנהגת בצורה היסטרית לחלוטין.

שלום לוטם,
ככלל כל מחלה עשויה להביא לשינוי התנהגותי כזה או אחר. לגבי הטפיל- אין להקל בו ראש כלל וכלל (קשה לכמת את כמותו בדם ולהסיק על חומרת המחלה מכך), הוא עשוי להביא כפי שציינתי לבעיות ססטמיות קשות. מאחר ואין ברשותי את תוצאות בדיקות הדם/ביוכימיה אינני יכולה להביע חוות דעת באשר לאפשרויות אבחון/דיאגנוסטיקה נוספות. כדאי לבחון האם התגובה לטיפול אכן מספקת.
בהצלחה!

זה היה אמור להיות תגובה לנטע בנושא הציסטה ברגל הבולדוג שלי.