פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

ניר שלום
ישנם מתכונים רבים ברשת.
יש לקחת בחשבון שכדי הכין דיאטה מלאה ומאוזנת יש צורך בהשקעה רבה ובחקר מעמיק של הנושא. במידה ואתה מעוניין להשקיע בכך, התיעץ עם הוטרינר המטפל לבנית דיאטה מתאימה לכלבך.
רק בריאות

קרן שלום
מומלץ לא לפני גיל שנה וחצי-שנתיים.
הרבה בריאות

אמיר שלום
לא ציינת מה גילו של כלבך, וכיצד התבצע האבחון/כיצד אתה יודע שמדובר בפטריה?הגורמים לקרחת/פצע באזור יכולים להיות אימונים/אלרגים/זיהומיים ועוד. במידה והכלב לא נבדק ע"י וטרינר (במיוחד לאור העובדה שהמצב רק מחמיר), גש לוטרינר לבירור הגורם לפצע וקבלת טיפול מתאים.

שלום
במידה והפצע לא עובר, יש צורך לגשת לוטרינר לבירור הגורם והתאמת טיפול.
הרבה בריאות

שלום לך,
אכן נשמע כי קיימת בעייה התנהגותית משמעותית. אינני יודעת באילו שיטות נקטתם לנסיון לחינוך לצרכים או חינוך ככלל, אולם אין ספק כי בשלב זה טיפול התנהגותי יוכל לתת את הפתרון לבעייה. ישנם מטפלים התנהגותיים רבים-מומלץ לערוך חיפוש באינטרנט ולבחור לאחר המלצות. אני שומעת מדברייך על הקושי בהתמודדות היום-יומית לא רק עם הכלבה, אלא גם עם הסובבים (בעיקר הבעל) וחשוב לי להדגיש כי מקרים רבים הדומים לשלך קיבלו תפנית מדהימה לאחר טיפול מתאים, כך שאל לך להתייאש!
כל טוב ובהצלחה!!

על הריצפה ובהדרגה העברנו אותם לכיוון הדלת. כל פעם שהיא עושה בחוץ מקבלת שבחים, ליטפים וצ'ופר. בעלי התנגד מלכתחילה שנקח כלב. יש לי כרגע בעייה רפואית לכן התנגדותו. היא, לי, מביאה הרבה שמחה. אני מאוד אוהבת בעלי חיים. כולם. היה לנו חתול סיאמי שגידל את כלבתנו. הקודמת, הוא מת בגיל 17 והיא בגיל 13. אז המצב היה שונה.

בשביל מי זה טוב כל ההריונות האלה??בשביל הגורים?בשביל האמא?בשבילך?! בכנות,אני מציעה לך ללכת לבקר בכלביות שונות ולראות בעצמך את מצב הכלבים בארץ.אני וחברותיי מתאמצות כל כך כדי למצוא לכלבים האלה בתים ובגלל אנשים כמוך העבודה שלנו אף פעם לא נגמרת! תפסיק לאמלל את הכלבה שלך ותשמור עליה.הריונות בלתי פוסקים גורמים סבל לכלבה,אין שום סיכוי שתוכל לעקוב אחרי כל הגורים שאתם מוסרים,בגלל זה המון גזעיים מגיעים לכלביות.פשוט עצוב!

השאלה היתה אם הזיווג הלא רצוי שאירע יומיים לאחר תום הייחום אכן יכול לגרום להתעברות או שאני חייב לנקוט באמצעים נוספים על מנת להפסיקו.

אם היית רוצה למנוע הריון מיותר של הכלבה היית צריך לשמור עליה בשתיים עשרה עיניים ולא לתת לה לחבור לכלב אחר,אפילו שהיא סיימה את הייחום,קרה כבר שכלבות נכנסו להריון אחרי הייחום..בכל מקרה הפתרון הכי פשוט זה לעקר אותה.והתכוונתי לשני ההריונות הקודמים-זה שניים יותר מדי. תפיק לקחים..

ניר שלום
סביר שהיחום לא נגמר וההזדוגות הנ"ל עלולה להוביל להריון. הריון בגיל 10 אינו מומלץ, ניתן לסיימו בעיקור (לטעמי, בהנחה שכלבתך בסה"כ בריאה, הדרך המומלצת במקרה של כלבתך) או באמצעות זריקות הפלה. ניתן לבדוק האם באמת כלבתך הרה ע"י באמצעות בדיקת אולטראסאונד המבוצעת 28 ימים מההזדווגות. הבדיקה מבוצעת ע"י וטרינר
בהצלחה

שלום איריס,
הכלב, בהיותו בן למשפחת הכלביים, "יודע" להפגין מנהגים חברתיים מפותחים מאד הכולללים קביע וקיום של היררכיה כחלק ממבנה של להקה. קיימת תקשורת אפקטיבית בין פרטים שונים שנעשית על ידי שפת גוף כמו גם תקשורת באמצעות ריח וקול. המבנה החברתי בכלבים דומה לזה המתקיים בזאבים, (כשהכלב חי במחצית האדם הוא יוצר פעמים רבות קשרים הדומים ללהקה עם בעליהם ולפיכך קשריו עם כלבים אחרים חלשים יותר). כלבים נוהגים "לברך" כל אחד את בני מינם, תוך התקרבות והרחה הדדית באזורים שונים בגוף. ההתנהגויות אותן את מתארת הנן חלק מרפרטואר נורמלי של כלבים, כאשר כלבך עשוי להיות כנוע או דומיננטי ולהפגין התנהגויות שונות בהתאם לאופיו ולסיטואציה בו הוא נמצא. לדוגמא: כלבים כנועים נוהגים לגשת לפרטים דומיננטים ולברכם בצורה משולהבת תוך השארת גופם נמוך ביחס לאדמה, או תוך גלגול על הגב וחשיפת אזור המפשעה. טיפוס על פרט אחר מהווה סימן לדומיננטיות של הפרט האקטיבי (כאשר אינו חלק מהתנהגות מינית בין זכר לנקבה).
כפי שציינתי, התנהגויות אלו הנן חלק מיצירת הקשר התקני בין הפרטים ואין סיבה לחשוש מכך..
כל טוב!

תודה על התשובה המפורטת.הבעיה של הכלב שלי שהוא לא כנוע בכלל וכל המפגש הופך לפעמים לממש קרב כלבים ומה שמדהים אותי שהכלבים ממש לא עוזבים אותו לרגע למרות שיש בקבוצה כלבות שחלק מיוחמות אני פשוט מרחמת על הכלב ולא רוצה למנוע ממנו את המפגש .נאמר לי שיש לכלב אולי בלוטות ריח שוטרינר יכול לטפל בהם ..האם זו שטות או יש בזה משהוא.
תודה מראש וסליחה על השאלות החוזרות
חג שמח איריס

שלום שוב,
התקשורת האולפקטורית אכן מפותחת בקרב כלבים והפרשת הפרומונים (הורמונים המשמשים בין השאר לתקשורת המופרשים אל מחוץ לגוף) אכן משמשת חלק חשוב בהעברת המסרים, קביעת היררכיה וכו', אולם התערבות מלאכותית בכך איננה אפשרית. באם את מרגישה כי כלבך מצוי באי נוחות באינטראקציות קבוצתיות גדולות (לא תמיד אגב אנו מפרשים נכונה את מצבם בתוך האינטאקציה וייתכן אף כי הוא נהנה מכך והמראה מטעה) עצתי לך היא להביא לאינטראקציות קטנות יותר (עם כלב נוסף אחד למשל ולא עם קבוצה).
בהצלחה!

שלום יעל,
שינויי סביבת חיים אכן יכול להוות מצב של עקה אצל הכלב, אשר עלול להביא לשינויים התנהגותיים כפי שהנך מתארת. עם זאת, חשוב לציין כי לרוב קיימת הסתגלות טובה למצב החדש. כדאי במצבים כאלו לנסות ו"להסיט" את תשומת הלב מהמצב החדש ולהימנע מחיזוקים חיוביים להתנהגויות לא רצויות. ניתן לצאת למשל עם הכלב לטיולים בסביבה, ולנסות וליצור עבורו גירויים מעניינים בבית החדש (כמו משחקים אם אוהב או צעצועים בהם מוסתר מזון). חשוב גם להרגילו בהדרגתיות להישאר לבד בבית - להתחיל בפרקי זמן קצרים ואט אט להאריכם-מומלץ להתחיל כבר מעכשיו.
בכל מקרה, באם המצב לא משתנה ואת דואגת למצבו של כלבך ניתן לפנות לייעוץ אצל מומחה להתנהגות..
בהצלחה!

שלום רון,
את השרקנים, כחיה חברותית החיה בסביבתה הטבעית בצורה של חבורות, אכן חשוב לגדל כזוג פרטים. ההמלצה היא לא לגדל שני זכרים יחדיו הואיל ויש סיכוי גדול כי בהמשך יריבו בינהם (ניתן לגדל זכר ונקבה כפי שהמליצו לך או 2 נקבות) ולפיכך כדאי מאד להפריד בין הזוגות. עוד חשוב לי לציין כי השרקנים זקוקים גם לזמן מחוץ לכלוב, ולפחות אחת ליום מומלץ להוציאם להסתובבות חופשית בבית להתאווררות...
כל טוב!

אחד השרקנים מתגרד כל הזמן ולעיתים קרובות עושה מין קפיצה וגירוד בו זמנית..
האם יש דבר כזה פיפשים/קרציות לשרקנים? אם כן מה ניתן לעשות בנוגע לזה?
בנוסף עוד שאלה, האם אפשר לגדל 2 זכרים ושתי נקובות באותו כלוב?
תודה

שלום שוב,
טפילים חיצוניים אינם נפוצים בשרקנים, למעט סקביאס שהנה מחלה מגרדת ומדבקת מאד (גם עבור אנשים)הנגרמת על ידי טפיל עור. יתר הטפילים, שכאמור אינם נפוצים עשויים לעבור באמצעות מצע נגוע ובאם הגירוד ממשיך חשוב לההביא את השרקן לבדיקה אצל וטרינר. כפי שציינתי בתשובתי הקודמת זכרים נוטים להפגין התנהגות תוקפנית כלפי בני מינם, לכן מומלץ כי יגדלו עם נקבות. סירוס זכרים במקרים אלו מומלץ גם בכדי למנוע התרבות וילודה שאינה מבוקרת וגם על מנת להקטין את ההתנהגות התוקפנית.
כל טוב!

ב.ז שלום
אי ספיקה כליתית היא מחלה יחסית שכיחה בבעלי-חיים מבוגרים.
יש להבדיל בין מחלה חריפה/חדשה לבין מחלה שהיא כרונית. השינויים הכרוניים חלים בהדרגה ולא תמיד שמים לב אליהם, בד"כ בע"ח יורד במשקל, אוכל מעט פחות, שותה ומשתין יותר. הרבה פעמים חל "משבר אקוטי" ואז אנו רואים החמרה של הסימנים כגון הרגשה רעה, הקאות, אי תאבון וכו'. הטיפול הוא לרוב סימפטומטי - נוזלים לתיקון ההתייבשות, מגיני מעיים, נוגדי בחילה, מעוריי תאבון ועוד.. בחלק גדול מהמקרים הטיפול מצריך אשפוז.
אני חוששת שרוב מכונות הדם לא יוכלו לחשב תוצאה של ערכי כליה גבוהים פי-70 מהערכים הנורמלים ומכאן כנראה שנתון זה אינו מדויק.
יש לציין שבבית החולים הוטרינרי בבית דגן - מבוצעת דיאליזה - טיפול שמתאים לחלק מבעה"ח הסובלים מכשל כליה. התייעץ עם הרופא המטפל האם יש מקום להפניה.
הרבה בריאות

היה לוקחת את מעדדי תעבון והיה לא אוכלות וגם תרופה לדיכען והיה שותה הרבה הרופה המר שדיאליזה לא תעזור ומצבה לא טוב יש משו שבחולזות יעדד לה את התעבון או איזה משו שיחזיר את המצב לקדמות (לא משהיה אבל ויתר טוב מהיום) היה לה גם מקודם בעיות עם הכליות ולצינתי שהיה לה מקרה לפני 7 שנים שהיה הייתה משפזת 10 יום קי היה איזה סוג של ערלה ומאז הכליות שלה ניבגה ... וגם לפני שבוע היה אושפזה בגלל הכליות עד פעם אני חוזר על עצמי יש משו שיארך לה את החיים ושוב תודה ב.ז

דור שלום
כמויות האכלה רשומות בד"כ על השק והן משתנות בין המזונות השונים. באופן כללי ניתן לומר שכמות המזון הנדרשת/נאכלת היא קטנה יותר ככל שהמזון יותר איכותי.
יש לחלק את הכמות ל-3 ארוחות ביום עד גיל חצי שנה.
בהצלחה.

סאם שלום
מהתמונה אי אפשר לבחון את העיניים.. קטרקט הם שינויים שחלים בעדשה ולרוב אינם נראים כערפל..נסה לברר עם הוטרינר מה הגורם לשינויים ואולי להתיעץ עם מומחה לרפואת עיניים. לגבי התוקפנות שציינת, היא אכן יכולה להיות תוצאה של ירידה בראיה (שלעיתים עם ההתבגרות מלווה בירידה של חושים נוספים כגון שמיעה וריח) והיא גורמת לו לבהלה
ולגובה תוקפנית כאשר נכנסים לו למרחב. יש לציין שתתכן עם ההזדקנות,החמרה של התנהגויות, כגון חרדות, ולעיתים יש צורך בטיפול תרופתי כדי להפחית התנהגויות לא רצויות.
לגבי האכילה - יש לברר את הגורם לירידה באכילה, הגורם יכול להיות על-רקע בעיות שיניים אך יכול גם תוצאה של גורמים רבים אחרים, בדיקה פיזקלית ובדיקות דם ושתן יוכלו לשלול רבים מהם.
הרבה בריאות וחג שמח

מוריה שלום
ניתן להוריד את הקרציות באמצעות פינצטה, במידה ואת לא מצליחה גשי לוטרינר שיעזור לך וינחה אותך למקרה שיהיה צורך בעתיד להוציא קרצית.
לטעמי, הטיפול היעיל ביותר נגד קרציות הוא קולרים יעודים,ניתן לשלב עם אמפולות כגון אדונטיקס שגם להם פעילות כנגד קרציות.
לרוב אין צורך במתן תרופה (חומר נגד קרציות לפה) ורק בטיפול חיצוני.
במידה וביצעת את הנ"ל ועדין ישנן קרציות. התיעצי עם מדביר לגבי ריסוס הסביבה/בית כנגד קרציות.
בהצלחה

נורית שלום ,

תודה רבה !
ניסיתי להוציא את הקרציה כביכול ..
אבל לא ראיתי את הרגליים שלה , יכול להיות שלא ניתן לראות את הרגליים של הקרציה ?!
זה היה מוזר ...

תודה
מוריה

סהר שלום
כפי שכבר צויין כאן בעבר, הגורמים להקאות יכולים להיות כתוצאה מגורמים שקשורים למערכת העיכול (זיהומים, דלקתיים, חסימה, IBD ועוד) ולאלו שאינם ממערכת העיכול. מהעובדה שבדיקות הדם יצאו תקינות, כנראה שניתן לשלול בעיות כבד וכליות כגורמים להקאות, האם בוצעה בדיקת אולטראסאונד מקיפה? האם נצפה הלבלב? האם נשללה חסימה? האם נשלל גידול? הבנתי מתשובתך שהכל נמצא תקין, אך התשובה אינה מספיק מפורטת בכדי להעריך את הגורם במקרה של חתולך...
סביר שהשינויים שאתה מתאר בחתולך הם כתוצאה מהמלחה ופחות מהאנטיביוטיקה.
הרבה בריאות