פורום קרינה סלולרית, סרטן - יש לך שאלה?

אני מניח שכוונת השואל לאנטנת רדיו קולטת ולא משדרת? ומי בימינו עוד משתמש עם אנטנות רדיו???? או אולי השואל מדבר על חובב רדיו, המשדר למרחקים, או אולי תחנת רדיו פירטית??? כי אז יש קרינה חזקה מאוד לכל הכיוונים, או שהניחוש שלי הוא שאת צל ההרים אתה רואה, ולא מדובר באנטנת רדיו.

מספיק בהחלט, אין שום בעיה או סיכון

יש מזגן מיני מרכזי המקשר בין כל החדרים כלומר שלכל חדר יש פתח (כולל הממ"ד) האם יש צורך לסגור את הפתח של הממ"ד אם אינו בשימוש?
המחשב נמצא בממ"ד- האם יש סיכון לילדים להמצא שם כשעה ביום?
כדאי לסגור את הדלת בלילה (של הממ"ד)?

שוב-תודה רבה!!

תודה

יקירתי, עם מהנדס מלומד כזה כבר אין צורך ברופא. תשובתו מסכמת הכול. ובכל זאת, כמה דברי הרגעה נוספים לאימא שנשמעת בחרדה גדולה.
העבודות המדעיות שהיצביעו על נזקים מקרינה אלקטרומגנטית הראו שילדים שחיו תקופות ארוכות מאוד בסביבות 10 שנים ליד קרינה אלקטרומגנטית סבלו מלויקמיה (סרטן הדם) בפי 3-4 יותר מילדים אחרים. ומה זה אומר: א. הסיכון הוא רק לאורך זמן רב, וניתן להניח שבמשך שנה - שנתיים הוא יורד ל- 20% - 30% מהסיכון שנצפה בעבודות. ב. הסיכון לפתח לויקמיה אצל ילדים באוכלוסיה הרגילה הוא כ- 4 ל- 100,000 . והסיכון אצל ילדים שנחשפו נניח תקופה ארוכה, המתקרבת ל- 10 שנים עלול להיות 12 ל- 100,000. מבחינה ציבורית זה מיותר, ובלתי נסבל, ויכול להימנע, אולם מבחינה אישית אין שום צורך להיכנס לפניקה, מה גם שכפי שאמר ידידי המלומד, ספירת דם רגילה פעם בשנה עשויה לגלות את המחלה בראשיתה עם אחוזי החלמה כמעט מושלמים.
מקוה שהרגעתי

המפורטת והמרגיעה

על נזקי טלפון סלולרי לרקמת המוח?

המרחק מקווי המתח: 1.5-2 מטר

זה קו מתח רגיל, אבל עם עובדות, ומדידות לא מתווכחים. 2-3 מיליגאוס בשעות הלילה ו- 7-8 מיליגאוס במשך היום, אני לא הייתי משכן שם את ילדיי - נקודה!!!
לא יעזור לפנות לחברת חשמל, ולא יעזור מיגון, הדבר היחיד שאפשר לעשות (חוץ מלעבור דירה) זה לא לתת לילדים לישון בחדר הזה, או להגדיל את המרחק לקוי המתח בצורה אחרת.

ונחשב ע"י רבים כמזיק לבריאות ובעל פחות רכיבים תזונתיים עקב החימום הלא אורגני.
כפי שרואים זאת כאשר מחממים פיתה או בשר עוף האוכל מאבד צלם.
אני אישית דאגתי להוציא כמה שיותר מיקרוגלים מבתים של מכרים ובני משפחה,
שוב לא בגלל הקרינה שלו אלא בגלל האוכל המקולקל שזה יוצר.

לבריאות

על טעם ועל ריח לא מתווכחים, ואני מסכים איתך, אולם על בריאות האוכל, ועל תכולת מרכיביו אינני מסכים איתך, ההפך, הבישול במיקרו בריא הרבה יותר מאשר הבישול על אש, בתוך שמן, או בכל דרך אחרת

ועישן סיגריות שנים , זה לא עושה את זה יעיל .לדעת רבים זה אסון למזון

כמו-כן, במידה ואין כל שאריות קרינה לאחר כיבוי החימום, האם לגבי חדר ממ"ד זה שונה.
כלומר: א. האם בכלל מומלץ להדליקו בממ"ד סגור + שילוב של ראדון וקרינת החימום גם יחד :)
ב. האם לאחר כיבויו בממ"ד יש שאריות קרינה של החימום.

שוב תודה וסליחה על השאלות הפאראנואידיות.

בדרך כלל קומה למטה בדיוק מתחת לאנטנה, לא צריכה להוות בעיה, כי שם הקרינה הנמוכה ביותר. צריך רק לבדוק אם אין כל מיני תקלות נדירות ולא היגיוניות כמו זליגה, החזרה מקירות סמוכים וכיו"ב. תוכל לעשות זאת על ידי מדידת קרינה, ואז תוכיח לעצמך ולנו, ולכל קהל הקוראים מה רבה השפעת הפסיכולוגיה על ה"רגישות לקרינה"

מי מודד את זה?
יש חברות שעושות את זה?

מהניסיון מדידה שיש לי (לא מודד מוסמך כי צריך לשקר במבחן אבל מודד לעצמי עם ציוד שלי), בכל מקום שיש אנטנה יש קרינה בקומות מתחת, ביחוד בקומה שהיא ממש מתחת לאנטנה. תמיד יש אונות מישניות (ראו תמונה) ותמיד יש החזרים (ראו תמונה).

כמו כן התסמינים שאתה והשכנים מדווחים אליהם אינם פסיכולוגים ומדווחים בספרות מדעית כבר עשרות שנים. מדובר "במחלות קרינה" עקב חשיפה לקרינה ברמות שמשפיעות על הגוף. ממחלות קרינה יכול להתפתח מצב של רגישות לקרינה לאחר חשיפה ארוכה או חזקה במיוחד. מדובר בתסמינים דומים אך ברגישות לקרינה הם כרונים וחוזרים בכל חשיפה גם ברמות מאוד מאוד נמוכות. גם הסמפטומים של רגישות לקרינה אינם פסיכולים ואני מצר על כך שנרמז לך שכן. אני בעצמי רגיש לקרינה ורם דישון מכיר אותי אישית, אני מקווה שהוא לא חושב שמדובר בתופעות פסיכולוגיות. לצערי כבר יצא לו לראות איך אני מזהה מקורות קרינה בכאב.

מדידת קרינה על ידי מודד מוסמך היא מאוד מוגבלת, הן בגלל שיטות המדידה (מד מצרפי ולא נתח תדרים), הן בגלל ציוד מדידה (מדי קרינה איטיים מידי) והן בגלל תקן המשרד להגנת הסביבה (שהוא גבוה מידי ולא מגן ביולוגית). ניתן להזמין מודד קרינה מוסמך וניתן למדוד גם לבד. אני ממליץ על למדוד לבד. בכל מקרה יש להתרשם מרמות הקרינה על פני כמה מדידות במשך שעות היום, בהתאם לעומס הרשת הסלולית, ולקחת בחשבון את כי כל רמה מעל הרקע היא בעיתית. זאת בהשוואה לרמת קרינה שהציעה מועצת אירופה בשנת 2011 של 0.1 מיקרו למטר רבוע, או לרמה שהציע המהנדס (וידידי) רם דישון (ואשר התקבלה בישיבת וועדת הפנים ואיכות הסביבה) של 1 מיקרו לסנטימטר רבוע. אני כרגיש לקרינה כמובן מחמיר יותר ומנחה לא לעבור רמה של 0.004 מיקרווואט לסנטימטר רבוע בחדרי שינה ולא לעבור רמה של 0.01 בשאר הבית. מנסיון יש שירגישו רע גם ברמות כאלה.

אם כמה שכנים מרגישים רע, אפשר לרכוש מד קרינה ביחד ולבדוק אצל כולם.
במקרים שצריך אפשר למגן.

אשמח לתת עוד מידע ואינפורמציה.
ראו פרטים נוספים באתרי
norad4u

תודה לעמיר על התשובה הנפלאה והאמיתית. ברצוני רק להבהיר כמה דברים:
א. בשאלה המקורית נכתב לאחרונה התקינו אנטנה ....... כך שלפי התשובה שלך ולפי ניסיונך העצוב והאמיתי לחלוטין ללא שום צל של ספק, כרגע עדיין לא מדובר ברגישות של קרינה, ותתקן אותי אם אני טועה.
ב. אני חושב בדיוק כמוך שקודם כל כדאי למדוד וללמוד מהמקרה הזה, וכמובן למדוד על ידי מודדים רציניים (לאו דווקא מוסמכים).
ג. אם אמנם מדובר בקרינה נמוכה מאוד (ורק אז!!) הרי שאנחנו מדברים על רגישות לקרינה (ורק אז!!!), ולא על מחלת הקרינה, קרי התופעות שקורות ברמות קרינה בוא נגיד מעל 1 מיקרוואט לס"מ2. או.... ועל זה אני מדבר! אז להדגיש, אם מדובר על קרינה נמוכה, ומדובר על רגישות לקרינה, הרי כיצד נסביר שמתוך בוא נגיד 20-30 שכנים ל- 5-6 יש תופעות של רגישות לקרינה!! וכיצד נסביר שתוך זמן קצר כל כך (לפי השאלה המקורית) התפתחה הרגישות לקרינה, ומי בכלל אמר שממחלת קרינה מתפתחת רגישות לקרינה.
ד. וכאן אני מגיע לעיקר!!! לעולם לא טענתי שאין רגישות לקרינה!!! יש רגישות לקרינה באבו-אבוה!!! ואותם אנשים מסכנים מאוד וחייבים להתחשב בהם ולהכיר בהם ולעזור להם!!!! אולם לתחושת הבטן שלי, על כל מי שרגיש באמת לקרינה - כמוך, ישנם עשרות כאלו שאצלם התופעה פסיכולוגית! לא חלילה שהם "עושים הצגות" או "מתחזים", ולא שהם לא סובלים מכך אולי אפילו יותר מאשר אלו שרגישים לקרינה באופן פיסי. ההפך, אלו עלולים לסבול מכך אף יותר, ולכן אני לא בעד הפצת המחלה הזאת ברבים.
להבדיל, FIBROMYALGIA גם היא מחלה מוכרת, שאף מזכה בנכות ביטוח לאומי, וכולנו יודעים שעל כל מי שלוקה באופן פיסיולוגי במחלה, יש רבים שלוקים במחלה בצורה לא פחות קשה, אולי אפילו יותר, בלי עדות פיסיולוגית.
העיקר הבריאות, והנפש שייכת לגוף.

שלום ד"ר וולף. אני מכיר דווקא במציאות אחרת בה על כל נפגע קרינה או רגיש לקרינה שמכיר בהיותו כזה יש עשרות שנפגעו, שסובלים ממחלות קרינה או מרגישות לקרינה ולא יודעים על כך. הם מרגישים רע, הולכים לרופא שאומר להם "הכל בראש" ו"אתם בלחץ מהעבודה והחיים בכלל", נותן להם כדורים לדיכוי מערכת העצבים ושולח אותם לדרכם. אנשים אלה ממשיכים להחשף, ללא ידיע והנזק מעמיק.

לכן לדעתי אין להחביא את המחלה, אין להתיחס בספקנות, יש תמיד להציע למתלוננים צעדים להבנת רמות הקרינה, צעדים לצמצום חשיפה, ואז לאפשר למתלונן להבין בעצמו האם מה שהוא חש הם תסמינים של רגישות לקרינה או מחלת קרינה. בכל מקרה יש לדבר על החלה באופן גלוי ולקדם את המודעות לה בציבור.

אני עושה חוגי בית והרצאות בנושא, כאשר אני שואל מי מרגיש כאבי ראש, או לחץ פנים גולגלתי אחרי שימוש, של כמה דקות, בסלולרי כ 20% ויותר מרימים את היד. מי שמרגיש זאת הוא רגיש לקרינה ברמה קלה. רובם אינם יודעים על כך ואינם יודעים כי ההדרדרות לרמות בינונית או קשה היא ממש מעבר לפינה. אנשים לא רוצים להיות רגישים לקרינה, זו לא מחלה סקסית, ההשפעה שלה על חיי היום יום קשה ויש בצידי נידוי מהחברה. על כן חייבים להתיחס ברצינות לאנשים שמתלוננים, לתלונותיהם, לאפשר להם לבצע אבחון עצמי (באין הכרה של מוסדות הרפואה בארץ) ולאפשר ולהם לעזור לעצמם.

שוב מהניסיון שלי, על כל 1 שמתלונן יש 10 ששומרים את זה לעצמצם.
הגישה שלנו, הפעילים בתחום, חייבת להיותר אחרת מהגישה של מכחישי הנזקים.

בברכה

עמיר