לא יודעת כבר...

שלום אני בת 15 בזמן האחרון אין לי רצון לצאת מהבית כל היום אני אוכלת ולא יכולה להפסיק זה מדכא אותי עוד יותר אבל אם אני מתחילה לאכול דברים כבדים כמו פסטה אני לא יכולה להפסיק ולאחר מכן נשארת כל היום בבית .אין לי רצון לעשות כלום שלא כמו לפני חודשיים נגיד אהבתי להתאים בגדים להתאמן להיפגש עם חברים וכו'. לפני חודשיים אמא שלי קנתה אוטו שמראש ידעה שאין לה כסף אליו אבל היא בכל זאת קנתה ,אני לא מאשימה אותה זה הרי הדבר שהיא כל כך רצתה ...בגלל האוטו שהיא קנתה היא נקלעה לחובות כבדים ואין לה כסף לכלום אפילו לא לשלם על הדירה (אנחנו גרים בשכירות)היא כל הזמן אומרת לי שנגור ברחוב שעוד מעט לא יהיה אוכל ושהיא לא תרשום אותי לאימונים שלי שאני כבר מתאמנת בהם 4 שנים וגם ליפני היתאמנתי כל החיים כי אין לה כסף,היא רוצה לכחת לי את החיית מחמד שלי הארנבת שלי שאני ממש אוהבת,היא כל יום כמעט מזכירה לי שבעתיד לא יהיה לה כסף לשלם על לימודי ההמשך .היא מנסה להכריח אותי לעבוד בעבודות ניקיון משפילות במקום שכל חברי הולכים אליו (אבל לא אכפת לי כי יודעת שחייב את הכסף הזה אם אני רוצה להמשיך להיתאמן)כרגע לא אכפת לי מכלום אני מרגישה שאין לי עתיד כי היא לא יום מזכירה לי את זה אני כבר לא יודעת מה לעשות ולדבר איתה אני כבר דיברתי איתה אולי 5 פעמים והיא לא מקשיבה לי אני לא יודעת מה לעשות מה נישאר לי לחיות אין לי כלום ואף אחד ,אני עצבנית על סבתי שלפעמים זה מפחיד אפילו אותי ,אין לי אבא והיא כל הזמן מביאה את חבר שלה שאני לא כל כך אוהבת שיושן פה כל יום למרות שיש לו בית .
אני לא יודעת אולי יש לי הפרעה נפשית כלשהי שאני מרגישה ככה ....