המצב

אני לא מוצאת עבודה
אין כסף
לאמא שלי אין ממה לתת לי ואין לי עוד הורים
לחברה הכי טובה שלי היה יום הולדת וממש לא נעים כי לא נתתי לה מתנה כי לא היה לי ממה כל פעם שאני רואה אותה ישלי רגשות אשם שלא הבאתי לה כלום אני כל פעם אומרת לה אני ייתן לך יותר מאוחר ואני מרגישה ממש רע עם זה ואני לא רוצה להגיד לה את האמת כי אז אני ירגיש כמו עניה מעוררת רחמים ,נמאס לי מהמצב ואין לי מה לעשות לגביו וזה ממש מעצבן אותי
אני באמת מנסה להנות מדברים שלא עולים כסף אבל נגיד כמה פעמים אפשר ללכת לגינה או לים או לקניון בלי כסף בטענה שאני יבוא מחר לקנות או משו כזה
אוף אני רוב היום מנסה להיתאמן אבל אני לא יודעת בישביל מה כי הרי פרשתי מהאימונים שלי כי אין לנו איך לשלם אני מקווה מאוד שהמצב הישתפר אבל לפי אמא שלי אנחנו הולכים לגור ברחוב מינואר וזה ממש לא מנחם וכל פעם שהיא מזכירה לי את זה זה גורם לחוש מוזר כזה כאילו מה אני צריכה לעשות הרי זה לא אשמתי או שאני פשוט גורמת לה עודף של תשלומים אז עדיף לי לברוח מהבית אבל זה במקרה קיצוני כי אז אני סתם ידאיג אותה והיא תכעס עלי על זה שהיא שלמה על משטרה שתחפש אותי טוב... אז קיצר אני בסוג של מבוי סתום שאין לי מושג איך אני יצא ממנו ואין לי על מי להישען חוץ מעל עצמי וזה די מוזר