מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- משברמורן25/09/2011
אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה ...אני מרגישה שקועה בתוך זה עמוק ולא יודעת איך לצאת מזה :( יש בי מן פחד וחוסר ביטחון מטורף.לא מזמן סיימתי תיכון ואני לפני גיוס...יש לי כמה חודשים עד לגיוס. אני מרגישה שאני לא מוצאת את עצמי,כל עבודה שאני מנסה אני מיד עוזבת,התחלתי ללמוד נהיגה,וישר עזבתי את זה. אני פשוט מרגישה כישלון.
התרחקתי מכל החברות שלי...אני לא מתקשרת לא יוזמת לא נפגשת איתן כמעט... ובפעמים האחדות שכן ניפגשתי איתן פשוט הרגשתי נחותה לידן,כי כל אחת יודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה ,הן עובדות לחלקן יש רישיון או בדרך להוציא,ואני יודעת שלכל אחד יש את החבילה שלו אבל אני פשוט לא מצליחה להתנער מזה ואני מרגישה כל כך רע עם זה.
בפעם האחרונה שנפגשתי איתן שזה היה לפני שבוע,כולן דיברו צחקו ואני ישבתי בצד ולא הוצאתי מילה.וחברה שלי כמה פעמים אמרה לי מורן למה את ככה רחוקה מאיתנו ולא מדברת,הכל בסדר?ואני אומרת שכן הכל בסדר .....
אני יושבת מול הטלוויזיה בבית חסרת מעש... ולפעמים אני מתחילה לבשל ולנקות מרוב שיעמום..וגם כדי לפצות על זה שאולי אני לא כישלון,הנה אני עושה משהו...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר משבר - תגובה
קרן בן הגיא26/09/2011הי מורן,
מהתיאור שלך נשמע שאיבדת את הדרך שלך ופתאום את לא מוצאת לעצמך כיוון שמרגיש לך נכון. לא כתבת.. אבל אני מתארת לעצמי שעד עכשיו היית בתוך מסגרת של בית ספר עם מערכת של זמנים ושל דרישות ומטרות שהיו מאוד ברורים ומסודרים. כשהמערכת בחוץ שמורה ומאורגנת זה הרבה פעמים מייצר שקט וארגון גם במערך הנפשי הפנימי. ופתאום מכזו מסגרת לצאת לחודשים שבהם את צריכה להמציא מתוך עצמך את כל אלו, יכול לייצר פתאום חור או וואקום שנופלים לתוכו, ואני מאמינה שזו תחושת המשבר שאת חשה. לא מעטים חשים כמוך בשלב הזה של החיים..
אני רוצה להציע לך לפנות לאיש מקצוע (אני או שי או פסיכולוג אחר, לפי איזור מגורייך)על מנת לעזור לך להקל על הסבל שאת מתארת, להתארגן מחדש לקראת תקופת הצבא המשמעותית שאת עומדת בפניה ולמצוא מחדש משהו להישען עליו.
את מוזמנת להמשיך לכתוב. קרן* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

