כתבתי פה כבר פעם ....

הי, אפשר להבין את חוסר הרצון שלך לטפל בחלקים המכאיבים שאת חווה בחייך כאשר את יודעת שאותם מקומות שגם יוצרים כאב הם גם נותנים לך סיפוק. אם תוותרי עליהם יחד עם כאב שאולי יעבור יש סיכוי שתרגישי ריקנות מבפנים וחוסר ייחודיות ואולי אפילו תרגישי שאת יכולה לאבד את הדבר המיוחד הזה שמבדיל אותך מכל יתר האנשים בעולם. לכן, אבקש ממך לחשוב ומה הן הסיבות מצד אחד שבגללן עלייך להקטין את הסבל ומצד שני מהם הדברים המכאיבים שעשויים להתרחש אם יעלם הסבל. אודה לך עם תשתפי במחשבותייך את הפורום ונמשיך לשוחח. לאחר מכן שי

אמממ , אני חייבת שזה יפסיק , כי זה עושה לי רע , ויש לי התפרצויות , ובכללי זה כבר 4 וחצי שנים ככה ובאמת שכבר נמאס לי , פלוס שאני מרגישה מוזרה כי כאילו איזה בן אדם שפוי , יתחיל לבכות ואז יישב חצי שעה וישבור לעצמו את היד ? ואני לא יודעת מה יקרה אם זה יעלם . אבל אני מרגישה שבטח יהיה לי חסר משו אחרי שנים שזה ככה וזה כבר נהיה הרגל פשוט , וככשום דבר רע לא קורה ואן לי סיבה להרגיש רע , אז אני מדמיינת סיטואציות מכאיבות , כמו מוות של אלה שקרובים אליי . ובסופו של דבר אני מרגישה רע אם זה אבל מסופקת . ולא מסופקת כאילו טוב לי אלא מסופקת , "יופי הצלחתי להכאיב לעצמי סתומה " .

הי, אתחיל מהסוף, למרות התנגדותך להיכנס לטיפול אני יכול לחשוב שעבורך זאת המסגרת המתאימה, ולא רק בגלל קשייך אלא אולי יותר בשל היכולת הגבוהה שלך לבטא את עצמך ולהיות בשיחה פנימית עם צדדים שונים בתוכך. להבנתי, זאת יכול ייחודית ויכולה להביא אותך לשינוי משמעותי באמצעות טיפול. שכן, בתוך טיפול למעשה את מדברת עם עצמך באמצעות אדם אחר שמקשיב ומנסה יחד איתך לראות את שעובר עלייך ולהיות איתך גם בכאב ובסבל וגם בשמחה. למרות שהייתה לך התנסות עם אשת מקצוע ממנה לא היית מרוצה, אני מציע לך לחשוב על כך שכפי שלא עם כל אדם תתחברי אך אין בכך להראות שאין ביכולתך למצוא חברים כך זה עם אנשי מקצוע בתחום הנפש - בסוף את יכולה למצוא אדם-מטפל עימו יווצר קשר שיהיה לך טוב בו.
ואם אשוב להתחלה, ניכר כיום החלק בתוכך שסובל מהמצב מרים את ראשו ואומר שחייב לבוא שינוי ואילו החלק ש"נהנה" מהכאב ולעיתים אף יוצר אותו מתנגד לכך. אפשר להרגיש את הרצון שלך להיות מסופקת בדרכים אחרות ואת מספרת כי לא תמיד היה כך בחייך. אולי דרך טיפול תוכלי להרגיש מעט יותר מלאה בתוכך בדברים נעימים יותר ותלמדי להנות מהם ומעצמך ואז יקל עלייך לותר על הסיפוק המכאיב בו את מצוייה. שי