מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- סתם..נועה27/11/2011
היי, קוראים לי קרן, אני בת 12 וחצי. בזמן האחרון מרגישה ממש רע עם עצמי... אני מרגישה שאם אני ימות מחר אז זה לא ישנה כלום, כי אני סתם עוד רובוט של החיים. הולכת כל יום לבית ספר, מנסה להרשים את כולם, עושה מה שכולם מצפים שאעשה. אבל אני פשוט לא מבינה למה. למה אני צריכה כל יום לקום בבוקר להתארגן וללכת ללמוד. בשביל מה. מה הציונים האלה יעזרו לי. בשביל מי אני עושה את כל זה, את מי אני מנסה להרשים? בשביל מי אני משקיעה? בכל מקרה, אני יודעת שלא בשבילי. אני כלום יחסית לעולם... אני יודעת שאני רק ילדה קטנה שלא מבינה מהחיים שלה, אבל אני לא מצליחה למצוא משמעות בשום דבר. אני לא מסוגלת לדבר על זה עם אף אחד.. אני מכסה את הכל בערמות של ציניות ולא מצליחה לצאת מזה ולדבר ברצינות...אני פשוט מרגישה אבודה בתוך עצמי.
אני ממש יעריך את זה אם תגיבו לי..תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר סתם.. - תגובה
שי ציון29/11/2011קרן הי, מהמכתב שלך עולה הרגשה של ריקנות ותחושה עמוקה של מחסור במשמעות אמיתית עבורך. ומנגד, עולה הרגשה של חוסר ביטחון אצלך, עד כמה את בעלת משמעות עבור אנשים סביבך, עד כדי אמירה שלך כי לא ברור אם יבחינו בך אם תיעלמי. נדמה כי מלבד ההרגשה הכואבת של חוסר המשמעות את צריכה להתמודד עם הצורך להסתיר את הרגשתך מפני הסביבה.
על מנת שהתגובה שלי תהיה משמעותית עבורך, אודה לך אם תספרי מתי החלה תחושה זו עבורך וגם מעט על חייך היום (חברים, משפחה האם דבר השתנה אצלך או בסביבך) ואתייחס בהקדם. שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלא כל כך יודעת..
נועה06/12/2011אני ממש לא יודעת... אף פעם לא הרגשתי מרוצה ממה שאני עושה, אבל לפני כמה זמן פשוט הסתכלתי על מה שאני עושה ואמרתי לעצמי שאין מצב שככה אני מפיקה את המקסימום שלי. חסר לי משהו להשיג או "להיתלות עליו"... כל דבר שרוצים רק נעלם אחרי שמשיגים אותו, ופשוט כבר אין למה לצפות....
ובקשר למצב החברתי שלי וזה, אז יש לי חברות וידידים, והרבה, וגם המשפחה שלי מאוד תומכת ופתוחה, אבל אני לא מסוגלת לספר כלום לאף אחד. לא משנה באיזה מסגרת או למי, אני פשוט לא מסוגלת לספר מה אני מרגישה וככה אני תקועה עם הדיכאון של עצמי.... וגם שום פסיכולוג לא יעזור, הייתי כמה פעמים שהייתי יותר קטנה אצל פסיכולוגית, וגם אמא שלי פסיכולוגית, אז היא מזהה אצלי תמיד קשיים.. אבל אני פשוט לא מסוגלת עוד להישאר עם זה...........
נ.ב. סליחה על החפירה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלא כל כך יודעת.. - תגובה
שי ציון07/12/2011קרן הי, נדמה כי שני דברים מכבידים על חייך הראשון הוא תחושת חוסר התכלית שאותה את מרגישה ואולי גם חוויה של חוסר שביעות רצון מעצמך - כאילו שום דבר לא באמת מספק אותך. השני, הוא הרגשה כי אין פתרון למצב ובמילים אחרות אין אדם בעולם שיש בכוחו לשנות זאת. יחד עם זאת, את פונה לפורום לעצה כך שיש בך חלק שלא ויתר על התקווה כי ניתן לחולל שינוי בתחושת הריק ואולי אפילו אי שם יש מישהו שיכול לסייע לך.
בחיפוש שלך אחר משמעות יש הזדמנות לברר מה הם הדברים המשמעותיים עבורך, כאלו שאינם חולפים ללא רישום בתוכך. אולי בטיפול או בשיחה עם הורייך יתאפשר להבין ,לכל הפחות, מה עשוי למלא אותך במשמעות ובנוסף היכן את יכולה להרגיש עצמך משמעותית עבור מישהו אחר.
יש לי הצעה מעט חריגה, אולי כדאי לך לבחון את הדברים באופן מעשי ולא רק במילים. כלומר, במידה ואת אוהבת חיות גשי לעמותה ובקשי להתנסות בהתנדבות ולראות כיצד תרגישי (וכך גם בכל נושא ובכל עמותה). אני מייעץ לך זאת כיוון שייתכן והחוויה שתעברי בהתנסות זו תמלא אותך במידע ובמשמעות חדשים ובעלי ערך, שכן הדיון הפנימי שמתקיים בתוכך יפגוש אנשים (או חיות) שיעוררו רגשות שניתן לחוות רק במפגש ישיר. ייתכן ואז יתאפשר לך לחוות תחושת תכלית ולא פחות חשוב עד כמה את יכולה להיות משמעותית וחשובה עבור מישהו או משהו. את מוזמנת להמשיך לפנות לפורום, שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

