בעיה, בעיות, כל מיני..

אני לא יודעת ממש מאיפה להתחיל.. יש לי די הרבה דברים שמטרידים אותי, אבל אני אדבר על הדבר העיקרי.
אבא שלי נפטר לפני שנתיים. הייתי קשורה אליו, זה היה מאוד קשה אבל חזרתי לאיזון דיי מהר. מאז.. מאז איבדתי כל חוש היגיון.
אני לא מפסיקה לחשוב על מוות, לחשוש לחייהם של אנשים שאני מכירה, אני מוצאת את עצמי עכשיו בוכה ללא הפסקה בגלל שהארנבת שלי מתה ואני בטוחה שזה לא סתם כי היא מתה, אני פשוט נחרדת ממוות.
אני מרגישה כאילו החיים פשוט מתנכרים לי ואני בקושי מצליחה להיות מאושרת.
הרגעים היחידים שאני מאושרת הם כשאני עם חבר שלי..
חבר שלי הוא גם כן חווה בעיות במשפחה, גם כן נורא קשה לו בחיים וזו סיבה מאוד עיקרית למה אני והוא נורא קרובים. אנחנו כמו ידידים טובים. מאוהבים מעל כל הראש ובאמת שכמו שהוא הסיבה היחידה לחיי, אני הסיבה היחידה לחייו.
עכשיו, אפשר לנחש ממה אני מפחדת בעיקר.. כןכן, אני מרגישה כאילו כל רגע עומד לקרות לו משהו.
כאילו זה יהיה פשוט הטרגדיה המושלמת שהחיים יקחו אותו ממני. אני מרגישה כאילו זה יקרה, זה מפחיד אותי ולא מפסיק להטריד אותי עד כדי כך שאני חייבת לדעת איפה הוא כל רגע ובלי זה אני מתחרפנת. האהבה שלי אליו היא אובססיה מוחלטת. למזלי אני יכולה להגיד שזה הדדי. לא הכי בריא, אבל אידיאלי מבחינת שנינו.
אני לא יודעת מה לעשות!!! אני לא יכולה לחיות כל חיי בפחד מהמוות ולחשוש כל הזמן לחיי ולחיי אחרים, זה מעיק ומסיח את דעתי כל הזמן.
יש לי דרך להתשחרר מזה? ד"א שכחתי להגיד שאני בת 16.
ומכיוון שאמא שלי היא המפרנסת היחידה, אני מרגישה דיי רע להכביד עליה עם הבעיות שלי ועכשיו הוצאה כלכלית לפסיכולוג או משהו. יש דרך לצאת מזה שלא כרוכה בטיפול? אשמח אם תענו בהקדם כי ממש קשה לי בזמן האחרון.