נימאס לי

הי, בפניה שלך לפורום בולט הכאב שלך וחוסר האונים לאן להפנות אותו ומה לעשות אתו עד כדי מוצא אחרון של פגיעה בעצמך. נראה שאת שואלת גם כיצד להימנע ממצבים של הצפה בכאב וכעס עד כדי קושי לשלוט בעצמך ואולי גם ממה מורכב הכאב שאת חווה ומהיכן מגיעות העוצמות. כדי לסייע לי לסייע לך, אודה לך אם תצייני מה הוא גילך, מעט על המשפחה ואם את יכולה להרחיב מעט על המצב שתיארת במריבה עם אמא: על מה רבתן, איך את מבינה את הפעולה בה פגעת בעצמך, האם זה קרה בעבר. שי

אני בת 16.5 אנחנו רבות כל בוקר על זה שאני מאחרת לבית ספר . וכל ערב אנחנו רבות בגלל שאני לא עוזרת לה כמו : להכין אוכל , לנקות .. לפעמים אין לי כוח ואני פשוט לא עוזרת לה .. ואז אנחנו מתחילות לריב להתווכח לצעוק אחת על השנייה ,אבל בבית הכל בסדר המצב הכלכלי בסדר גמור , יש לנו הכל בבית , אבל הבעיה היא שמכל דבר קטן שאמא שלי אומרת לי משהו שאני לא אוהבת ולא באלי לשמוע .. אני מתחילה לצעוק עלייה , ' יאללה אל תשגעי אותי ' .. מתחילה לצרוח עלייה ....

הי, מהתיאור שלך נדמה שיש פער, לכאורה, בין הדברים עליהם את ואמך מתווכחים לבין
עוצמת התגובה שלך והכאב שמתעורר אצלך בעקבות המריבה. במילים אחרות, נראה שהמריבות שאת מתארת הן רק קצה קרחון של דבר מה עמוק ומכאיב יותר שנמצא בקשר בינך לבין אימך (ואולי בסיפור המשפחתי), וכאשר אתן רבות הדבר הזה מתעורר ומכאיב לך. השאלה היא ממה מורכב הכאב הזה שמתעורר ובהמשך מה ניתן לעשות איתו כדי שיגרום לך פחות סבל. כיוון שאת מתארת עוצמות רגשיות בלתי נשלטות עד כדי פגיעה עצמית, עצתי לך היא לפנות לדמות טיפולית. זו יכולה להיות יועצת בית הספר ואולי לעובדת סוציאלית או פסיכולוג/ית שיסייעו לך. שכן למול עוצמות כפי שאת חווה אותן, חשוב שתהיה דמות מקצועית שתעזור לך להבין את עצמך ואת שקורה בבית ולטפל בכך. זאת, כדי שתוכלי לחוות חיים שמחים יותר. שי