אירוע מטלטל וקשה

אני תהיתי אם מותר לי לכתוב כאן בגלל שאני לא כ"כ בן נוער, אבל עובד עם בני נוער, בפנימייה טיפולית.
היום בצהריים כשהגעתי למשמרת, אמרו לי שאחד החניכים חוזר ב 16:00 במקום ראשון בבוקר
ולדאוג מהרגע שהוא מגיע שיהיה בטווח עין של איש צוות, אז כמו שנאמר לי בארבע חיכיתי לו בשער, (יש לי קשר מאוד מיוחד עם החניך הזה) הוא נכנס אמר שלום והמשיך ללכת.
כיוון שקיבלתי הוראה שהוא צריך להיות בטווח עין של איש צוות, והוא חזר מהבית ולארגן את הדברים, ניגשתי אחריו לחדר, הוא התחיל לארגן את הדברים, ובאיזשהו שלב הוציא סכין גדולה מהתיק שלו ואמר לי שהוא לא מתכוון לחיות עוד, ביקשתי ממנו את הסכין, הוא לא נתן לי אותה, ביקשתי מחניך שנכנס לחדר, שיצא מהחדר ויקרא למדריך נוסף. (הכל בעוד הוא מאיים להתאבד)
הגיע עוד מדריך לקחנו ממנו את הסכין, (כיוון שאני לא הצלחתי לבד, וחששתי לפצוע אותו או להיפצע בעצמי) המדריך השני נשאר איתו בחדר, ואני הלכתי להתקשר לפסיכיאטרית לשאול אותה מה לעשות במצב הזה, כי יש עוד חניכים, לא יתכן שאנחנו נהייה איתו כל הזמן.
היא אמרה שהיא רוצה שהוא יתאשפז לאור כל ההתנהגות בזמן האחרון, והמקרה היום.
הזמנו ניידת פסיכיאטרית שתיקח אותו, והלכתי איתו, והוא התחנן שאני אתן לו עוד הזדמנות, אבל אני יכולתי.
א. כי זה הוראה של הפסיכיאטרית ואני לא יכול לעשות ההפך.
ב. כי אני באמת חושב שזה יכול להועיל לו, ולהגן עליו.
הוא אמר לי שאני לא אלך שאני אשאר איתו, ואמרתי לו שאני לא יכול, אבל אני אבוא לבקר אותו, ואני אתקשר אליו. היה לי מאוד קשה לראות אותו במצב שבו הוא היה בפנימייה ובמצב שכשאני הייתי צריך ללכת היו צריכים להחזיק אותו ולהפעיל עליו כוח בכדי שלא יצא, ויתן לי ללכת...
אני חזרתי לפנימייה וכשנגמרה המשמרת שלי חזרתי הביתה מותש, וחסר כוחות, זו פעם ראשונה שאני נוכח בסיטואציה כזו, נוכחתי בכל מיני תקריות זה עוד לא קרה לי, ומאוד קשה לי עם זה.
אני מצטער אם זה לא המקום המתאים.....