בדידות... נמאס

שלום חן.
קראתי בעיון את שכתבת. תיארת את המצב בו אתה מצוי בפירוט והוא עורר אצלי שאלות רבות.. האם יש לך רעיון מה הוא הקושי הזה בלהכיר אנשים חדשים? עם אלו מעצורים אתה נתקל? האם זה משהו שאתה חש שקורה לך בנפש פנימה או שזה קשור בהתנהלות של אחרים ? האם אתה מנסה ליצור קשרים או שזה עוד לא מגיע לכדי ניסיון?
אני חושבת שכדי לעזור לך יש צורך לפרק את המפגשים האלה שלא מצליחים לפרטי פרטים ולהבין מה בדיוק " לא מצליח" שם. ודרך כך ניתן יהיה אולי לגעת בקושי ולנסות לעשות בכך שינוי.
אני סבורה כי שינוי כזה ניתן לעשות בטיפול נפשי.. אך עם זאת אתה מוזמן להמשיך להגיב. בהצלחה. קרן

שלום קרן.
ראשית תודה על התגובה. ביקשת לדעת עוד על המעצורים והבעיה החברתית איתה אני מתמודד. התחושה שלי היא שהוקשי בלהכיר ולפתח קשרים חברתיים עם אנשים חדשים בא לידי ביטוי בעיקר בכושר פיתוח דו שיח אך גם באופן נפשי.
אני אכן מנסה ליצור קשרים עם האנשים הסובבים אותי, למצוא תחומי עניין משותפים.. אך לרוב אני פשוט לא מצליח באופן התקשורתי, בכל פעם שאני מנסה להכיר אדם כלשהו יותר לעומק, לפתח איתו שיחה, היא פשוט נעצרת באיזשהו שלב באופן שיטתי ולא יוצא מכך שום דבר. בנוסף, גם כאשר אני מגיע למצב שאני מוזמן למקומות חדשים ליציאות או לאירועים חדשים וכדומה, אני לרוב נתקל במעצורים רגשיים, מעין פחד מסוים, שמונע ממני להמשיך ולזרום עם הסיטואציה והשינוי. אשמח לתגובה נוספת.

חן.

הי חן.
אתה בעצם מתאר מצב בו גם כאשר אתה יוזם ומנסה לייצר סיטואציות חברתיות חדשות זה נתקל בשלב מסויים במעצור שאתה מזהה בתוכך פנימה וקורא לו "פחד".
אני רואה מתוך התגובה שלך שיש בך סקרנות וגם יכולת פנימית להמשיך ולהעמיק את ההבנה של מה קורה לך בדיוק, מהו הפחד הזה, מתי הוא מתעורר, למה, ממתי וכודמה, ודרך כך גם לשחרר את המעצור הזה. אך את כל זה כפי שכתבתי לך בתגובה הראשונה יהיה הכי מקצועי וראוי לעשות במסגרת של טיפול נפשי ולא על דפי האינטרנט. וזו העצה שלי אליך. במידה והסבל שלך רב כדאי לפנות לטיפול ולהמשיך בבירור הזה עם עצמך. שיהיה בהצלחה. אתה כמובן מוזמן להמשיך להגיב. אשמח לעזור בתיווך לטיפול נפשי. קרן

חן הי, תחילה אני מתנצל על ההמתנה הארוכה לתגובה. כשקראתי את מכתבך חשבתי לעצמי שיש לו מעט ילדים ומבוגרים שהיו שמחים ב-4 חברים קרובים עימם אתה בקשר ארוך שנים, חוויה של קשר רומנטי, מקובלות חברתית, ביטחון ועוד. כשחשבתי על כך יותר הבנתי שאולי דרך ההרגשה שקיבלתי מפנייתך אפשר להבין משהו על הקושי שלך, שייתכן וקשור לרצון שיהיה לך את הדברים שנדמה שיש לאחרים. אנסה לנסח זאת במילים אחרות, ייתכן ואתה חש מידה של אי שביעות רצון מדברים שיש לך, גם אם "עובדתית" אתה מבין שהן טובים, בעוד שאחרים נראים כמי ש"יש" להם חיים טובים ומרגשים יותר. בתוך כך, יש תחושה שהלבד שאתה חווה הוא מכאיב ודורש מגע רציף עם הסביבה כדי להרגיע אותו וייתכן ומכאן עולה הצורך לחוות ככל הפחות את הלבד שאתה מתאר.
אודה לך אם תגיב על שכתבתי ונמשיך משם אם תרצה. שי

שלום שי.
קראתי את שכתבת וניתן להגיד שאתה צודק בדבריך, אני מעריך את החברים הקרובים שלי, ואת החברות ביננו. הרצון שלי לפתח קשרים נוספים נובע מהעובדה שלחברה שסביבי יש חיי חברה מגוונים יותר ופחות מקובעים בעיני, אך גם מהפחד שמאוד ייתכן שארבעתנו לא נישאר חברים לנצח ולבסוף אשאר לבד, היות וארבעת החברים שלי הם פחות או יותר החברים היחדים שיש לי חוץ מהמעגל החברתי הכללי שמסביבי.

חן.

אני מרגיש כאלו אני לא יכול באמת לבטאות את עצמי שנה שעברה הייתי בעמדה חברתית מאוד גבוהה עכשיו אפילו יש ילדים שתופסים ממני ילד כאפות אני מנסה כל הזמן לא להתייחס כי יש לי עדיין חברים טובים אבל אני חייב להיות אני אני גם מרגיש שכדי להצחיק ולהיות אני אני צריך להתאמץ