נערה במצוקה

אז הוא חזר לחיינו לתקופה של כמה שנים ועשה הכל דרכה כדי לפגוע בה ובי, הוא פגע בה פיזית ונפשית ולא היתה לנו (לי ולבעלי) דרך לעצור את זה . התחננו על נפשנו ונפשה בפני הרשויות ללא כל הצלחה.
הוא עשה לה שטיפות מוח רציניות שהיא כלום , לא שווה כלום לא מסוגלת לכלום ועוד הרבה יותר, וגם אמר עלי דברים שרק השטן יכל להמציא , שלילדה בת 6 גורמים לצלקת עמוקה לכל החיים . (דברים כמו שלא רציתי אותה מעולם , שרציתי למסור אותה לאימוץ, שאני מחזיקה אותה רק כדי שיהיה לי עם מה להילחם נגדו... כמובן שהכל שקרים)
זה רק על קצה המזלג . הצלחנו להיפטר ממנו לחלוטין שהיתה כבת 12. מאז מהבחינה הזו יש לה שקט , אבל עם הנזקים שגרם אנחנו והיא מתמודדים על בסיס יומי שנים.

ניסינו פסיכולוגית , אבל אין שיתוף פעולה מצידה , היא חושבת היום, מצד אחד שהוא אידיוט, וברמה של בת 16 היא מבינה שהכל שקרים ולא נכון והיא גם הצליחה להוכיח את זה לעצמה (אנחנו תמיד ידענו ) בהצלחה המדהימה שלה בלימודים למרות כל מה שהוא אמר לה ובכל זאת היא אומרת שהיא לא שולטת בזה , שתמיד התת מודע שלה חושב (וגם מפחד) שהוא צודק. ולכן היא כל הזמן נסערת ותוקפנית, וסגורה ופוגעת בעצמה.
אני עומדת בצד וקצת מיואשת , לא יודעת מה עוד לעשות כדי לעזור לה ,כדי להגיע אליה אשמח לקבל עיצות תודה

אין ספק שהבת שלכם קוראת לעזרה, לחתוך ידיים זה קריאה מידיית לעזרה, קשה לתת מענה דרך הרשת בלי להכיר אותכם את הנערה ואת ההיסטוריה שלה ולשכם. אבל כאשר היא אומרת שהיא לא רוצה להעציב אותכם מה אתם אומרים לה?
או יותר נכון מה המסר הסמוי שאתם מעברים לה בתקשרות שלכם איתה?
היא רוצה לדבר איתכם היא אומרת שהיא רק לא רוצה להכביד ולהעציב אותכם, היא אוהבת אותם.

אנחנו גם מנסים לעשות הכל כדי שיהיה טוב לבנות שלנו ,מנסים לא להחסיר מהן כלום.
זו היתה הפעם הראשונה שהיא אמרה את זה , אני אמרתי לה שלי יהיה טוב רק שלה יהיה טוב , ושאי אפשר לשים מסיכות של טוב איתי, כי אני מרגישה אותה , אולי אני לא יודעת מה בדיוק אבל אני יודעת שלא טוב לה ואז גם לא טוב לי .
אמרתי לה שביחד יותר קל לעבוד ולנסות לפתור את הבעיות , ושהכי חשוב שלה יהיה טוב אז גם לי יהיה.
יש אצלה קצת מיקס של דברים ואני לא בטוחה מה באמת , מה פחות ומה יותר ומה מהדברים שהיא אומרת היא סתם מעצימה כדי שאני יחשוב שזו הבעייה .
אני יודעת שהיא לא סיפרה לי הכל , אני בטוחה כי מה שהיא סיפרה אני כבר יודעת מזמן ודיברנו על זה עשרות פעמים , ולכן אני ממש קונה שזה מה שהיה כל כך צריך לנסות להסתיר ממני ולפגוע בעצמה.
אבל מה אני יודעת .. אני פשוט לא יודעת איך לעזור לה , אני מפחדת שאם אני יקח אותה לפסיכולוג זה יעשה לה יותר נזק מאשר תועלת .
נפגשנו עם כאלה בזמנו בשנים הבעיתיות עם הגרוש , ונפעמנו כל פעם מחדש מחוסר התועלת והדיעות .
לכן אני ממש פוחדת ללכת למישהו כזה עכשיו . שלא יקטלגו אותה , שלא ירצו לאשפז אותה או משהו , שפוט לא יפגעו לה בחיים .
אני ממש אובדת עיצות .

לגבי עזרה קשה לומר ולייעץ ככה, אני לא חושב באופן אישי שטיפול זה דבר מתייג ואפשר ללכת לפסיכולוג וזה לא צריך להוות נזק. אני מבין את הפחד שלך מאישפוז ורוצה רק להזכיר לך שהיום במדינת ישראל לא מאשפזים כל כך מהר, לא בגלל שהיא חתכה פעם אחת ידיים יאשפזו אותה. אני חושב שהיא קוראת לעזרה שלכם וחשוב שתעשו מאמץ משפחתי לראות כיצד לעזור לה, לראות אותה.

יעלה הי, לאחר שכתבתי לך הבחנתי כי הוספת תגובה נוספת ואתייחס אליה עכשיו. נדמה שכמו בהרבה מצבים בחיים גם עם מטפל/ת יש צורך ליצור קשר טוב ולהרגיש שמקבלים דבר בעל משמעות. יש אוריינטציות שונות של טיפול ואולי את יכולה לספר מה הציפיות שלך ממטפל ואנסה לסייע לך. בתוך כך, ברור שברגע שיהיה לה בטחון רב יותר ביכולת של טיפול לסייע כך גם ביתך תהיה מוכנה להיעזר בטיפול.
נדמה לי שהדבר החשוב ביותר הוא שלביתך וכמובן גם לך יהיו חיים טובים יותר, ובהקשר זה אני מרגיש צורך להסתכל יותר על ההווה ופחות על העתיד. שכם אם יהיה לך טוב יותר עכשיו כך גם העתיד שלה יהיה מבטיח יותר עבורה לעומת זאת אם היא לא תקבל את הטיפול שהיה צריכה כעת בשל החשש, שהטיפול ימנע ממנה בעתיד לממש את עצמה, ייתכן והיא תמשיך לחיות בסבל. את מוזמנת להמשיך ולהגיב. שי

יעלה הי, מתנצל על האיחור בתגובה. כפי שראית הפניה שלך עוררה תגובה מחברי הפורום שנראה שהדברים שהבאת נוגעים בלבם של רבים: ילדים והורים כאחד.
נדמה לי כי עיקר הקושי הוא כיצד למצוא את הדרך לסייע לביתך, שכן המצוקה שלה גלויה עבורכם ועבורה.
קראתי כי בעבר ביתך לא שיתפה פעולה עם טיפול פסיכולוגי. פעמים רבות דווקא כאשר הכאב גדול עולה חשש מלגעת בו, גם עם פסיכולוג טיפול נעצר. יחד עם זאת, לא הייתי מתייאש מלמצוא דרך טיפולית שתתאים לביתך. דרך זו יכולה להיות גם באמצעות תרפיה במוזיקה, פסיכודרמה או טיפול באומנות. כמובן אצל מטפלים מוכרים ומוסמכים. מלבד זאת, אפשר להציע לה שוב ללכת לטיפול פסיכולוגי תוך מתן אפשרות בחירה שתתאים לרצונותיה (גבר או אישה, טיפול בדיבור או במשחק, מבוגרת יותר או צעירה יותר).
בעיני המסר שלך כי את זמינה עבורה כאשר תרצה אותך הוא מסר חשוב ומאפשר לה לדעת שכאבה לא נשאר רק בתוכה. גם אם אין היא מספרת הכל. אני רוצה לתרום לך שתי דרכים שייתכן ויהיה ניתן להקל על ביתך: הראשון, לספר על עצמך ועל ההתמודדויות שאת עברת אולי כשהיית בגילה ועל מצבים בהם נעזרת בדמות בוגרת. ייתכן והחשיפה שלך תאפשר לה לדבר על עצמה וזו דרך נוספת להעביר לה את המסר כי היא לא לבד. השני, קשור לפניה לטיפול - חשוב שביתך (וגם את ובן זוגך) תדע שהטיפול הוא בכולם שכן כולכם עברתם חוויות כואבות וגם לך ולבן זוגך יש צורך לטפל בעצמכם ודרך זה לעזור לה ולכם. בהתאם לכך בטיפול תקבלו הדרכה הורית וייתכן כי ניתן גם לטפל באוריינציה משפחתית בה תשבו יחד בחדר ותשוחחו ביניכם. את מוזמנת להמשיך ולהגיב.שי