שלום

שלום, שמי דורין אני בת 16, ויש לי אחות בת 13.
שתינו במשפחה אומנת, לא יכולנו להישאר בבית, ולא היינו מוכנות להיפרד בשום מצב אני לא הסכמתי שיפרידו בינינו.

אחותי, לא אוהבת את המשפחה הזו שאנחנו אצלה בכלל לא אוהבת אותם.
כל פעם שאנחנו מדברות היא אומרת לי "מה אני עושה אצל המשוגעים האלה אני שונאת אותם רוצה לאבא ואמא" אני לא מבינה אותה, איך היא רוצה את "אבא ואמא" הם היו מפוצצים אותנו מכות, "אבא" היה פוגע בנו מינית.
לא הכל סיפרנו כששאלו אותנו, אבל את האמת את כל מה שהיה שתינו יודעות טוב מאוד.

היא התחילה לאיים עליי שתתאבד אם אני לא אוציא אותה משם, היא מפחדת מהפסיכולוגית שלה (זה מה שהיא אומרת) היא שונאת את ההורים האומנים.
היא פוגעת בעצמה בלי סוף, היא לא סומכת על אף אחד היא מוכנה לדבר רק איתי.
וקשה לי גם, זה לא שלי זה בא בקלות להיות שם למרות שאנחנו כבר שנה כמעט.

אני בקושי מצליחה להיות שם בשביל עצמי, ועם עצם הדברים שהיא אומרת לי, היא כאילו "דורשת" שאני אהיה שם גם בשבילה.

היא חוזרת ושואלת אותי מלא פעמים ביום אם אני לא אעזוב אותה, אם אני לא כועסת עליה, אם אני אוהבת אותה.

אני לא יכולה לעשות יותר מלהיות איתה ולחבק אותה ולהבטיח לה שלא אעזוב אותה לעולם.
הלוואי והייתי יכולה לעשות בשבילה יותר.

כואב לי לראות את מה שהיא עושה לעצמה, ולראות אותה עצובה כל הזמן..

סליחה אם כתבתי יותר מידי.