it's my life...

תמודדי עם זה בסתר נגיד תגידי לה שאת תלכי לפגישה הזאת ואז תלכי לבת דודה שלך ותסתירי ממנה את זה שאת לא ממש קשורה לאמונה שלהם .. לגבי אחותך תנסי להביא לה מתנות או להביא לך מחמאות וככה תהיו יותר בקשר .. ועל הבעיות בעבודות בית תנסי לשנע את אחותך לעזור לך :) מקווה שעזרתי

אני לא מומחית ובטח שלא בל הסיבוכים האלה אבל שקרים אף פעם לא עובדים וכשמגלים אותם הכל נהיה רק רע יותר-דווקא בזה יש לי ניסיון.לפעמיםצריך התמודד עם הדברים פנים אל פנים.את חייבת לנסות(באופן הכי עדין שאפשר)להסביר את מה שאת מרגישה ואת האמונה שלך למשפחה שלך.אחרת המצב ישאר כמו שהוא ולפי מה שאת מספרת לא נראה לי שאת מאושרת כל כך.יש גם אפשרות שנייה שזה לנסות להבין גם את הצד של המשפחה שלך ולהסתתר עם האנשים שבסביבה.אולי בכל זאת תמצאיתי חברים מהקהילה.אי אפשר לדעת - תמיד צריך להיות אופטימים
הבחירה שלך

עדן הממש לא מומחים אז לא כדאי לסמוך על מה שאני אומרת ב100 אחוז
אבל מקווה שאולי עזרתי לך:)

הי שיר.
גם בפנייך אני מתנצלת על ההמתנה לתשובה. אך שמחתי שחלק מקוראי הפורום הגיבו ונראה שקיבלת תשובות מגוונות.
אני חושבת שאת מתארת מצב של מצוקה מתמשכת שהתוצאה שלה היא ההתרחקות מהבית, מההורים ומהדת. נשמע ששני ההורים שלך עסוקים בהישרדות גם כלכלית כדי להצליח לקיים אותכם, וגם כנראה נפשית עם הקשיים של החיים. ואני מניחה שיש משהו מאוד לא פשוט בלראות את ההורים במצב כזה. אני שומעת שקיבלת אחריות מאוד גדולה (לא ציינת את גילך) ושמרגישה לך כבדה על הכתפיים וגם ממנה היית רוצה להתנער ולברוח.
כנראה שכדי להתפתח בצורה אידיאלית היית זקוקה למרחב משלך, להתנסות ולממש את המאוואים הפנימיים שלך. וכל זה אינו מתאפשר במציאות שתיארת. אך יתכן שיוכל להתאפשר לך בהמשך. אני מסכימה עם אחת המגיבות שכתבה שכדאי לשתף את הורייך בלחץ הזה שבו את מצויה, בעדינות ולא כדי להתריס בה, ואולי תופתעי מתגובתה. יכול להיות שתצליחי אז לשלב בין המשימות אליהן את נדרשת לבין הרצונות האמיתיים שלך (הרי אילו החיים בסופו של דבר..)
אני מניחה שיש לכם עזרה מגורמים חיצוניים כמו רווחה למשל. במידה ולא, אני ממליצה לפנות, ניתן לקבל סיוע באופנים שונים ללא עלות.
שיהיה בהצלחה. את מוזמנת להמשיך להגיב. קרן

דבר ראשון תודה לכל מי שהגיבה...נוי-זה שאני לא בקשר טוב עם אחותי לא מפריע לי זה רק מוסיף לי אחריות וזה מציק...בסוף הסתדר עם הפגישה =] ואני כן מאמינה פשוט אני פחות מקפידה מההורים שלי בכמה דברים.עדן-אני מכירה את כל מי שבקהילה...הייתי איתם שנים ביסודי ובתנועת הנוער(לפני שעזבתי אותה...)אני משתדלת לא להסתיר מההורים שלי דברים שקשורים בדת אבל אני גם לא הכי גלויה איתם...קרן- תודה שענית...אני בת 16 ועולה לכיתה י"א אני מנסה להתמקד בדברים שמעניינים אותי ובד"כ כלל זה בא על חשבון הלימודים אבל אני מרגישה שזה נכון לי וכל פעם שהקשבתי לאחרים לא טעיתי ניסיתי לשתף את ההורים שלי הרבה פעמים אבל הם פשוט לא מקשיבים (לפחות אמא שלי...אבא שלי יותר פתוח לדברים האלה) אני לא יודעת מה בקשר לעזרה מגורמים חיצוניים אבל אני גם לא מתעסקת בזה... הכל מקרה תודה שעניתן =]