התמוטטת נפשית.

אני בקרוב בת 18.היה לי חבר,קרוב לשנתיים. הוא לא החבר הראשון.אבל בהחלט החבר הראשון ששכבתי איתו.שגיליתי איתו דברים.עברנו הרבה קושי מבחינת המשפחה שלי.
לא הרשו לנו ביחד ולמרות הכל למרות המון פרידות שעברנו בגלל הקשיים המשפחתיים,הסביבה,אפילו עין הרע.תמיד חזרנו להיות יחד.אחרי יומיים שלוש או שבוע חזרנו.לא יותר מי זה.
הפעם,נפרדנו בצורה נורא קשה,אני לא רואה דרך חזרה.קשה לי,
הוא פשוט אמר לי שנמאס לו שהוא לא יכול שקשה לו. הוא ניסה לפגוע בי במילים,הוא אמר לי ''אני לא אוהב אותך,עוזר לך לשכוח אותי?'' כמובן לא האמנתי.
הוא אמר לי מילים כמו עופי מפה,או נאי לא רוצה אותך יותר.זה נורא פגע בי.אני פשוט פגועה מהמילים האלה.לא חשבתי שהבחור שאני כל כך אהבתי,הבחור שאמר לי במילים מפרושות 'אני לא רציתי אף אחת אחרת כמו שאותך,אני לא חשבתי על ילדים וחתונה אם אחרות.רק איתך,אני רוצה רק איתך'
הוא ומשפחתו נוסעים לקנדה עוד כמה חודשים. והם עזרו לי להכןי מסמכים בשביל לטוס איתם,לגור שם. הוא תכנן לקחת אותי.כי הוא היה כל כך בטוח שנהיה יחד.והכל נגמר,בגלל הפה שלי.!

קשה לי נפשית.נפרדנו ובצד,הוא צודק.לא מגיע לי מישהו מקסים כמוהו. אני לא שמרתי על הפה שלי.תמיד הבטחתי שאשמור על הפה שלי.שאחשוב לפני שאכעס,אבל לא קימתי את ההבטחה כמה הזדמנויות ועד שנמאס לו
תמיד הייתי מעיפה אותו,אומרת לו שנגמר.הוא תמיד חזר.עד שהכל הסתובב כל המשחקים האלה נגמרו מבחינתי.ופתאום הוא התחיל לזרוק כי נמאס לו
ועכשיו זה סופי.
הוא אמר לי שהוא נשבע בראש שלי,שהוא לא חוזר אלי יותר.

ודווקא עכשיו,במצב הכי קשה,הוא לא שם. אני רבה אם אנשים,ואין מישהו שיתמוך ויגן עלי.
אני לא רותה מחר ללכת לבית הספר.אני פוחדת.ממש שיקרה,כי הוא לא שם יותר.הוא פרש.ואני לבד.ורבתי אם מישהי,שקשה איתה.
דיברתי איתה,וזה לא עוזר.היא פשוט ערסית. היא עירבה 2 בנים.ואני יודעת שאחד מהם ילך נגדי,במעשים. ואין לי את החבר שיהיה שם בשבילי.
אני מוצאת את עצמי בוכה כבר 4 ימים. בגלל שאין לי אותו
אני מתגעגעת אליו
אני רוצה לחבק אותו
איך זה נגמר?
קשה לי נפשית.אני מתמוטטת,אני לפעמים חושבת בימים האלה שזהו נמאס לי.
אני שמה ראש על הברכיים.בוכה.שמה ידים על הראש,ופשוט תופסת חזק,וחושבת, למה אני בכלל בחיים האלה?כדי לבכות כל יום?כדי שיהיה רע?כדי להרגיש שאין אהבה באמת?לדעת שאני לא צריכה להיות כאן.
בשביל מה

נאי מתמוטטת נפשית.אני קשה לי,אני לא יכולה יותר.
אני לא רוצה אחר,אני רוצה אותו,וזה כואב לדעת שהוא אמר לי את אותם הדברים.
כואב לי