שעירה ברמות!!

איריס הי, הקושי שאת מעלה הוא חשוב ואפשר לחשוב כי בנות ובנים יכולים להזדהות איתו. ייתכן שרבים מהם מודים לך על האומץ להעלות שאלה בדרך כנה ורגישה, שכן ההתמודדות שאת מתארת גובה ממך כוחות רבים עד כדי, כפי שכתבת, רצון למות וספק במידת הנשיות שלך.
כשכתכתבי כי רבים מזדהים איתך אני יכול לחשוב על בני נוער רבים (למעשה כולם) שנחשפים כמוך לחוסר המושלמות של הגוף וחשים כי חוסר מושלמות זו (כמו: במשקל, בגובה, בצבע, בשער ובעוד תחומים רבים) היא הרסנית ופוגעת ביכולת לחיות חיים בכלל וחיי חברה בפרט, כפי שיכולים אחרים. נראה כי לתחושתך שעירות היתר ממנה את סובלת היא הדבר הנורא והדוחה ביותר שקיים, יותר מנכות ויותר מכל פגם אחר שעשוי להתקיים. יתרה מכך, על אף שפעמים פעמים את שומעת לעצת חברים או הורים, במקרה זה את אינך משתכנעת כי הם "באמת" חושבים שאת נפלאה ובעלת תכונות ושהשיער על גופך הוא רק חלק קטן ולא משמעותי מהם. בעינייך, עדיין, שיער זה ממלא ומאפיל על כל תכונותייך האחרות ומקשה על חייך.
חשוב לי לומר לך שלמעשה כאבך מגיע מהמקום העצום שהשיער על גופך תופס בנפשך
ולא מהמקום שהוא תופס על גופך.
כפי שציינת יש דרכים להתמודד עם שעירות יתר, דוגמת קוסמטיקאית, ואני מציע לך ללכת לשוחח עם אישה בוגרת ואולי עם קוסמטיקאית שתאמר לך מה ניתן לעשות בנושא. ממש כפי שמי שסובלת מהשמנה תלך לדיאטנית ולחדר כושר. במילים אחרות, תחילה עלייך לפעול ולאסוף מידע ממישהי שמבינה בנושא. כאשר יש מידע מבוסס ואמין פעמים רבות אפשר להרגע. מעבר לכך אולי תגלי שההתמודדות שלך היא למעשה דבר נפוץ ודומה לזו של נשים (וגם גברים) רבים.
בהיבט הנפשי ייתכן שאת יכולה להיעזר במספר שיחות עם איש או אשת מקצוע בתחום הנפש אם אינך מרגישה הקלה בתקופה הקרובה, שכן כפי שאמרתי הקושי שאת מעלה אינו בתחום הגוף (שם ניתן להתגבר על השיער בקלות יחסית) כי אם בפרשנות הנפשית שלך. את מוזמנת להמשיך ולהגיב. שי