בני הוא ילד חכם ומקסים עם בעית...

הי, לפני שאשיב. האם בנך היה לאורך השנים בטיפול נפשי בצד הטיפול התרופתי? כמו כן, האם הייתם אתם בהדרכת הורים שתסייע לכם להתמודד עם המצב המורכב בו אתם מצויים? שי

כן הוא היה בטיפול נפשי לכלח אורך הדרך.
וגם היינו לא פעם בהדרכת הורים שהרבה לא יצא ממנה כי אנחנו כהורים עשינו את מה שנדרש בטיפול והוא סירב.

הי, תחילה חשוב לי להדגיש כי בשל המצב המורכב כעת, רצוי שיהיה לכם ליווי של מטפל הן בהבט של סיוע לכם ההורים, הן בהבט של סיוע לבינכם והן בהבט של סיוע לביתכם שנתונה בחרדה. אני כותב זאת, אם כעת אין ליווי שכזה.
יש בעיני צורך להבחין בין האבחנה של בנך כמצוי על הספקטרום האוטיסטי לבין התוקפנות שעולה כלפי אחותו. אין באבחנה זו משום עדות לתוקפנות השונה מזו של נערים רגילים, ובהתייחסות לחלק התוקפני יש צורך להבין אותו בהקשר הנפשי כשם שמבינים כל קושי נפשי אצל נער או בוגר. זה נושא שחשוב להבין אותו לעומק עם קשר וללא קשר לאבחנה. בהקשר זה,ייתכן והמאמצים שבנך משקיע בהסתרה של קשייו ובצורך להראות "נורמליות" כלפי חוץ במסגרת הישיבה, מתבטאים בבית בדרך של פורקן רגשי ותוקפנות כלפי אחותו. בהמשך לכך, ייתכן ויש לחשוב מחדש על המסגרת בה הוא מצוי, שכן גם אם הוא מצליח להתמודד בהבט הלימודי ייתכן שבהבטים חברתיים (ששם קשייו בולטים יותר) הוא אינו מתאים למסגרת. בהקשר זה, חשוב כי המקום בו הוא שוהה חלק ניכר מהשבוע יהיה כזה שער לקשייו וישתף פעולה עם הטיפול שכן אחרת הטיפול אינו אפקטיבי, כפי שציינת.
אולי כעת הדבר החשוב מכל הוא לספק תחושת ביטחון לביתכם שמצויה מזה תקופה ארוכה תחת איום פיזי ונפשי מתמיד.
אתם מצויים בהתמודדות מורכבת שדורשת ככל הנראה מענה שונה מזה שניתן עד כה. אשמח להמשיך לחשוב יחד איתך. שי

יש כמה אספקטים עליהם צריך להסתכל בו זמנית:

מבחינת הבחור עצמו, צריך לחפש את האדם המתאים שיכול לעבור איתו תהליך ולסייע לו להבין מדוע עליו לקבל את הלקות ואת העובדה שהוא צריך לקחת כדורים
חשוב למצוא את האדם הנכון, עפ"י ההכרות שלו איתכם - גבר / אישה, צעיר / מבוגר, ואולי לבקש מהמטפל להתחיל את הטיפול בבית / בישיבה - במקום בו הבחור מרגיש בטוח, ולסייע לו לא למצוא תירותים ללמה לא להגיע אל המטפל. לאחר שייוצרו יחסי אמון ביניהם, ניתן יהיה להעביר את הסטינג אל הקליניקה.

אני חושבנ גם שיש להבין שההבנה וההכרה, הינם תהליך, ארוך ולא פשוט, ואולי מאדם חיצוני יהיה קל יותר לקבל את ה"דין" מאשר מההורים, בכל זאת מדובר גם על אספרגר, עם הקשיים האופייניים לו, וגם עם גיל ההתבגרות וקשייו, מה שעושה את הסיפור ליותר מורכב.

מבחינת אחותו הקטנה, אין ספק כי אתם חייבים להגן עליה, בלי שום קשר למידת האהבה שלכם כלפי בנכם, וכאן יש לומר את הדברים בצורה אסרטיבית, שאינה משתמעת ל - 2 פנים. מותר לך להרגיש מה שאתה מרגיש, אבל אסור לך בשום פנים ואופן לגעת בה. ולתת לו סנקציה חריפה מיודעת מראש, על מה יקרה אם חלילה יגע בה. משום שהכל תהליכי, תאלצו להיות על המשמר ביתר שאת
בהצלחה
ניגם חפר