עזרה

הי עומר.
אתה נשמע מאוד בודד ומאוד סובל. האם זה תמיד היה כך? או שאולי בתקופות אחרות היית יותר בטוח בעצמך בחברה ויותר פתוח? האם היו אירועים חריגים שקרו?
אני שמחה שבחרת לשתף ולא להישאר בודד בתחושותיך. עם זאת יש מקום לקבל עזרה נפשית יותר משמעותית.
האם פנית אי פעם לטיפול נפשי? דרך בית הספר? באופן פרטי? בתקופתינו ילדים ובני נוער רבים פונים לעזרה נפשית, יותר מבעבר. יש אפשרות דרך יועצת בית הספר או דרך קופת חולים לקבל טיפול בעלות לא גבוהה מאוד (כמובן בידיעת ההורים)- אני רוצה להציע כיוון כזה. זה יכול מאוד להקל עליך ואף לעשות שינוי מהותי פנימי.
שיהיה בהצלחה. קרן

זאת הפעם הראשונה שאני מספר על זה למישהו. אני מניח שמאוד קל לי לכתוב דרך האינטרנט מכיוון שלא יודעים מי אני, וממש קשה לי לספר על זה לבן אדם פנים מול פנים כי אני לא רוצה להיראות פגיע או שירחמו עליי או משהו כזה.. לכן קשה לי לספר להורים כי אני רוצה לחסוך את כל הדבר הזה מהם.. אם היית רואה אותי במציאות לא היית חושבת שמשהו קורה איתי כי אני תמיד מחייך ותמיד אופטימי אבל בתוך תוכי תמיד יש את התחושה של לאן זה הולך? עוד מבחן ועוד בגרות ובשביל מה? עוד יום שעובר בלי תועלת.. הייתי ילד עם ביטחון עצמי מאוד גבוה ואז שעברתי לחטיבה היו ילדים שכל הזמן צחקו עליי בגלל נושא מסוים- אני מניח שזה גרם לירידה של הביטחון עצמי.. ההורים שלי הציעו לי ללכת לייעוץ אבל מסיבה אחרת.. הם לא יודעים על זה כלום.. אני לא רוצה ללכת לטיפול גם כי אז ההורים שלי ידעו מכל העניין (אני לא רוצה לגרום להם לעצב) וגם האחים שלי ידעו ורוב הסיכויים שעוד ילדים בבית ספר ידעו.. שמועות מתפשטות אצלנו מהר. אני תמיד מרגיש מוקף ב״חברים״- חברים מזויפים.. אני יודע שלא משנה מה אם הם יצטרכו לבחור ביני לבין החבר הכי טוב שלהם הם לא יבחרו בי.. כי אין לי שום חבר טוב.. השנה במיוחד ירד לי הביטחון בגלל הילדים משכבה מעליי שכל הזמן צוחקים עליי שאני יוצא מהכיתה- אז אני פשוט לא יוצא מהכיתה.. אני מקווה שזה ישתפר, אני תמיד רואה וקורא על התאבדות ואפילו שקלתי, אבל הבנתי שכדאי קודם לשתף מישהו בזה- גם מישהו שאני לא מכיר, ואז לראות לאן זה הולך.....

הי עומר
אני שומעת את הפחד שלך שיגלו מה יש מאחורי הפנים המחייכות והנחמדות, שמישהו יראה את העצב, הבושה והכאב. ואני מבינה שהצעד של לכתוב באינטרנט הוא משהו גדול ואולי הפעם הראשונה שנתת ביטוי לתחושות האלה בפני מישהו. זוהי ההתחלה.
התאבדות היא פתרון מאוד קיצוני שלא משאיר מקום עוד לשום דבר אחריו. זה סוגר את כל הדלתות. אז בוודאי המשפחה תדע, ותגרום להם בכך צער רב מאוד. אני חושבת שזו תהיה בחירה רעה לך ולכולם.
אני חושבת שאתה בדרך הנכונה ואני בטוחה שאפשר לעזור לך לחוש טוב יותר. אני מבינה שישנם עוד הרבה רבדים, תחושות ומחשבות שלא ניתן לכתוב עליהם ושאולי עוד קשה לך לומר אותם לעצמך. אבל זוהי בדיוק הדרך של טיפול נפשי - שם אפשר להכיר את המטפל, ללמוד לבטוח בו, ללמוד להישען עליו ולהיעזר בו, לדבר, לנסח את הקשיים והכאבים הפנימיים ובתוך כך חווים הקלה ותקווה מחודשת. ההורים לא צריכים להיות מעורבים בתהליך, רק להסכים לו. לכן אני מציעה לך לא לוותר, ישנם הרבה נערים שפונים לטיפול עם בעיות שונות קטנות כגדולות. אתה מוזמן להתקשר לטלפון שלי ואעזור לך לחשוב למי כדאי לפנות לפי איזור מגורייך. קרן 054-5572217

לקח לי כמה ימים לחשוב על מה שהצעת.. אני פשוט לא מסוגל נפשית להתמודד עם ההשלכות בכך שהמשפחה שלי תגלה מה עובר עליי.. הם לא רואים אותי כמישהו כזה, עם נטיות אובדניות ועצוב, אני כל הזמן מחייך ושמח.. אני מאוד מפחד מהרגע שהם יגלו ומנסה להימנע כמה שאפשר מזה. אשמח אם תוכלי לתת לי הצעות אחרות להתמודד עם המצב כי כרגע אני לא בטוח שאוכל נפשית ללכת לטיפול- במיוחד אם זה כרוך בידיעת ההורים..

הי עומר
הפער בין מה שקורה לך בפנים לבין מה שאתה מבטא החוצה בוודאי דורש ולוקח ממך הרבה כוחות ומעייף מאוד
אני מבינה שפנייה לטיפול כשלעצמה היא צעד גדול ולא פשוט ואתה מוסיף ואומר שלומר להורים מקשה על כך עוד יותר. אני מאוד מאמינה בכוח של לדבר את הכאבים הנפשיים בפני מישהו, ולכן אני יכולה להמליץ לך על עוד פתרונות כמו לכתוב במחברת את תחושותיך, או לצייר אותן. אך אני מאמינה כי מה שיכול להקל עליך בצורה המשמעותית ביותר זה לדבר. ישנם מרכזי נוער בערים השונות בארץ שניתן לפנות בצורה לא מחייבת - מרכזים של על"ם (עמותה לנוער), בתי קפה שנקראים "הפוך על הפוך" - יכול להיות שאפשר לפנות חד פעמי כדי קצת לשחרר מהמועקה שאתה נושא.
במידה ואתה זקוק להפנייה יותר מדוייקת או לייעוץ נוסף אתה מוזמן לפנות. בהצלחה. קרן

היי עומר אני יכולה להבין את התחושות שעוברות עליך אבל קודם כל בקשר להורים שלך תאמין לי שאין בו אדם שלא חווה משבר או חולשה נפשית אפילו עם אתה לא רואה את זה מההורים שלך תהיה בטוח שגם הם חווים את זה הם פשוט לא רוצים בתור הורים להפגין את זה כלפי ילדיהם עכשיו אני מבינה שהשהות שלך בבית הספר היא לא הכי כיפית אבל תמיד תזכור שהיום לימודים נגמר בסופו של דבר ואתה תסיים את הלימודים אל תחשוב אפילו שבגלל שאין לך כל כך חברים שם או שבגלל שמקניטים אותך אתה צריך לשקול בכלל התאבדות מי שיפסיק לחיות זה יהיה רק אתה והם ימשיכו את החיים שלהם אז באמת שעדיף לוותר על המחשבה הזו ובקשר לזה שאתה לא מוצא שום עניין בחיים אתה חייב למצוא נגיד מוזיקה אתה יכול להתחיל ללמוד לנגן על גיטרה או קלידים להתחיל לצייר למצוא את התחומים והכישורים ששיכם רק לך עומר ומייחדים רק את עומר ותאמין לי שכל מה שאני אומרת לך גם אני חוויתי ופשוט כל מה שאני חוויתי ואני גדולה ממך רק בשנתיים אז באמת עדיף שתבחר בדרך החיים ופשוט תבנה לך את מודל עומר המחודש והאמיתי כי לחייך לאנשים כשבפנים אתה מרגיש זוועה זה עוד יותר מתסכל אתה כאילו רוצה לצעוק "היייי לא טוב לי בפנים ונמאס לי לחייך כשככה אני מרגיש"זה רק נותן לך הרגשת זיוף אז קודם כל אני אשמח לשמוע ממך עוד ואפילו שאני לא מכירה אותך ניראלי שיש לך עוד הרבה דברים להעניק לעולם הזה את תפקידך עוד לא סיימת פה חחחח בקיצור שיהיה לך יום מקסים ומחכה לשמוע יעל:)

היי דבר ראשון כמו שכתבו להתאבד סוגר לך את כל האפשרויות
אני גדולה ממך בכמה שנים וממה שעברתי ועוברת שגם
לי היו פעמים שחשבתי להתאבד וכשהיו
את הדברים הטוביפ שקרו שמחתי שזכיתי לחוות אותם
לקח לי שניפ עד שהגעתי לטיפול כעת כשאני
באמצע שנות ה20 אבל מה שעשיתי כל
השנים כתבתי יומן בלוג. וניסיתי ומנסה
כמו שכתבו כאן להמציא לי מקומות טובים
בחיים שלא תלויים באם יש או אין לי חברים
כמו לדוגמא קריאה של דברים שקשורים
סיכולוגיה. תנסה דברים חדשים תחפש
באינטרנט נושאים. אם אתה לא יודע מה מדבר אלייך
בקיצר שיהיה לך טוב לבד
ולדבר פנים מול פנים זה מפחיד לפעמים
אולי תנסה עלם סהר אלו צטים באינטרנט
עם אנשים שעברו הכשרה ואתה כותב להם מה עובר עליך
עוד דבר אחרון בגלל שכתבת שאחיך מאוד אהובים
עליך אולי תתרכז בהם. אולי תעשה לאחד מהם
איזו פעילות פעם בשבוע זמן איכות.
בכל מקרה תתחיל לפעול זה הצעד הראשון :)

אתה פשוט מאוד היית תלוי בילדה הזאת, ועכשיו אין לך על מי להתלות חברתית. אתה פשוט צריך להתחיל להפגין נוכחות, ותגיד מה אכפת לי אם אתה מרגיש מבוייש. אם מקניטים אותך תחזיר מלחמה- תמצא בדיוק תדברים שהם הכי שונאים בעצמם ותהרוס אותם דרך זה. זה ייתן ךף תחושת ניצחון וחשיבות. אולי זה נשמע נורא אכזרי אבל הם עשו לך את זה. הרסתי את חברה הכי טובה שלי ומאז אני רק פורח. אני כבר סוג של מנהיג חבורה שיצרת סביבי. לכל אחד יש תדרכים שלו- אני יותר סודי. פשוט כך שליטה מלאה על החיים שלך, ותתחיל לשתף פעולה עם אחותך ולא נגדה. תתחיל לרקוד באמצע החדר בתור התחלה- פשוט שמע מוסיקה ותתחיל לרקוד לא משנה איך אתה רוקד, אפילו אם אתה חושב שאתה נראה מטומטם לגמרי. תתעלם מהמטומטם לגמרי ופשוט תתחיל להרגיש חיי