מיואשת

שלום לך (לא כתבת את שמך..)
אני שומעת את מצוקתך הגדולה ובעיקר את התחושה שאין לך לאן לפנות, הרגשה שכל הדלתות סגורות בפנייך. וזה בהחלט מעורר תחושות של ייאוש וחוסר אונים.
עם זאת, אני מאמינה שיש דרך לעזור לך, אך היא מחייבת פנייה לגורם מקצוע שיתערב. אחת האפשרויות היא לנסות לערוך שיחות של גישור ובירור עם ההורים כדי למצוא לך אפשרויות נוחות יותר ומגדלות. אני מאמינה בדיבור פתוח על הקשיים כקרש לפתרון בעיות או לפחות לריכוך שלהן. ואני בטוחה שמאחורי כל ההאשמות והשנאה שאת חשה מצד הורייך - בתוך תוכם הם מאוד אוהבים אותך. במידה ולא תמצא אף אפשרות כזו ולא תהיה היענות של חברי המשפחה, יש אפשרות של מסגרות מחוץ לבית (תלוי בגילך וברצון שלך).
הכתובת הטובה ביותר היא ליועצת בית הספר או לעובדת סוציאלית לנערות ברווחה. שיהיה בהצלחה. את מוזמנת להמשיך להגיב. קרן