מבולבלת

שלום, ההרגשה שעולה מהמכתב שלך היא שלאט לאט משקל הגוף שלך הולך ותופס את מקום כל התכונות האחרות שמייחדות אותך כאדם. כך, מצב רוחך, תחושת שביעות הרצון, הדימוי העצמי נקבעים כמעט בלעדית ביחס לדברים שאכלת או לאופן בו את רואה את עצמך במראה. זו חוויה מעציבה שחלקים כל כך משמעותיים בעצמך נעלמים. ובתוך כך אני שומע את הרצון לשלוט "באוייב" הזה שמכונה משקל הגוף שאם רק תצליחי יתאפשר לך להרגיש בנוח עם עצמך ועם הסביבה.
להרגשתי, המכתב מבטא חלק מתוכך שמתקומם נגד השלטון של משקל הגוף ומחפש סיוע להחזירו לממדיו המותאמים יותר. אז כך, תחילה אני מציע לך (אם מתאפשר) לשוחח על כך עם אדם קרוב ורגיש אלייך שיאמר לך את דעתו על הנושא (עדיף אדם בוגר). כמובן אם יש באפשרותך את יכולה להיעזר בטיפול נפשי (יש מטפלים שמתמחים בכל תחום דימוי הגוף) ונדמה לי שהדבר יסייע לך בהתמודדות. את מוזמנת להמשיך ולהגיב, שי.