my life

אז הסיפור שלי הוא ארוך מאוד, אבל אני מרגישה שאני צריכה לשתף או לכתוב אותו.
הכל התחיל בכיתה ה', שמתי לב שאני שונה משאר הבנות, הייתי ילדה יחסית שמנה. במשך השנים עד כיתה ז ניסיתי דיאטות מהאינטרנט עד שאמא שלי בכיתה ז רשמה אותי לשומרי משקל. ירדתי שם 4 קילו ואז אמא שלי ראתה שזה מתחיל להיות מוגזם: המדריכה רצתה שארד עוד ואני התחלתי לאכל פתית ביום או פשוט לא לאכל כלום. יצאתי משם בחודש ינואר. באפריל חליתי באולקוס- חיידק בבטן. היה לי אותו 7 חודשים. האולקוס בעצם זה כמעט כמו הריון: בחילות בוקר, צרבות,בחילות,כאבי בטן חזקים. לא יכולתי לאכל כמאט כלום. במשך הזמן שהייתי חולה זה שינה אותי. הפכתי מילדה שמחה ותמימה שבאמת מאושרת מהחיים ורוצה רק טוב בעולם לילדה מתבודדת שלא יודעת מי היא ועם אופי לא ברור. אחרי האולקוס היה לי מאוד קשה לחזור לבית הספר, הייתי בערך 24 שעות לבד רק דיברתי עם אמא שלי ופתאום לחזור לבית הספר, קשה נפשית. שחכתי לציין שאני בת 15 וחצי כרגע ולא קיבלתי מחזור. אני מתרומת זרע, ואני שונאת את הגוף שלי, חצי מהמשפחה הכי קרובה אליי נפטרו וכרגע אני לבד. זהו. נהפכתי לילדה דיכאונית.נגמרו לי הכוחות. אין לי יותר חברים וחברות והדבר היחיד שאני עושה זה לאכל. אני לא אומרת סתם באמת אין לי כבר אף אחד.
ועד היום ישלי בעיות בריאותיות.
אני יסכם בקצרה:
אני לבד בעולם הזה
לא קיבלתי מחזור
אני שמנה
אופי מגעיל
מראה מכוער

ומחכה לגואל שאני כבר לא יהיה פה