לא יודעת כבר מה לעשות

הסיפור שלך ככ ענקי! להגיד את האמת? אני גאה בך שאת עדיין כאן! אני מבינה את הקושי בלחיות עם אדם שיש לו התפרצויות זעם, בעוד שגם לך יש בעיות משל עצמך. אבל להתאבד זה לא הפיתרון! החיים מלאים בקשיים, תמיד יבוא הדבר שנראה לנו הכי עצוב ומדכא שבגללו נראה שצריך לשים להם סוף! אבל יהיו לך עוד המון אכזבות, ובדיוק באותה מידה גם שמחות! יהיו לך המון חברים, יכולה להיות לך משפחה אוהבת שאת בעצמך תרכיבי! יש לך את היכולת לשנות לעצמך את החיים! להביא ילדים, לתת אושר לאדם שיהיה בעלך, זה שווה הכל! לפני שאת עושה צעד פזיז, תשבי ותחשבי על זה. האם זה באמת שווה את כל החיים שעברת עד עכשיו? אולי תנסי להוכיח את עצמך! תנסי להתקומם ולהוכיח לעולם האכזר הזה שאת לא נכנעת ! תילחמי! החיים שווים את זה :)

הי, טוב שיצרת איתנו קשר ונראה שמכתבך מבטא צד בתוכך שמבין שהחיים יכולים להיות מקום טוב יותר עבורך מזה שאת חווה כעת. זאת, מבלי להתעלם מהכאב הבלתי נסבל שאותו את חווה. הייתי רוצה שתשיבי לי על מספר פרטים משמעותיים על מנת שנחשוב יחד כיצד ניתן לסייע לך: 1. מה גילך? 2. כמה זמן את מרגישה את תחושת הבדידות והכאב? 3. ממתי את מרגישה דחף למות? 4. מתי התחלת טיפול פסיכולוגי כמה זמן התמדת בו ומה הביא לסיומו?
אודה לך אם תשיבי לשאלות ונמשיך.שי