מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- לבדאריאל04/10/2014
אני בת 17 ואני כבר כל כך עייפה נפשית מהחיים.
עברתי המון דברים שאנשים בדרכ לא עוברים בין אם זה בעיות חברתיות, במשפחה,הרצון להיות רזה (אני לא ממש שמנה אבל אני ממש רוצה להיות רזה כדי להיות שלמה עם עצמי.)
נפשית אני באמת קרסתי. אני זקוקה לחופש , לשקט להרבה מאוד זמן בכדי לאגור כוחות חדשים בכדי להתמודד עם העולם האכזר הזה הבעיה היא שאני בכיתה יב, עליי לסיים בגרויות ואין לי זמן לקחת מנוחה מהחיים המגעילים שלי.
אני כל היום סביב אנשים מגעילים שלא באמת אכפת להם ממני וגורמים בכל פעם מחדש ללב שלי לכאוב. במיוחד אמא שלי שממש לא סובלת אותי!
אני לוקחת את הדברים שקורים לי כעונש על זה שאני משקרת ועושה דברים שאולי אסור לעשות אבל באמת שאין ברירה ולפעמים אי אפשר ללכת בדרך הישר מתוך טוב לב כי אז אנשים יפגעו ואני מעדיפה להיפגע בעצמי.
אני בנאדם חזק שעבר הרבה דברים והצלחתי להתמודד ולהתגבר על הכל בעצמי ללא עזרה של איש.
אני מרגישה שאם אני לא אקח הפסקה אני בסוף אהרוס לעצמי את החיים יותר ממה שהם הרוסים עכשיו.
הגעתי לשלב בו אני זקוקה לייעוץ, לא מסוגלת עוד! הכתפיים שלי כבר לא יכולות להחזיק את המשקל הכל כך כבד הזה. מה עליי לעשות? אני יודעת שבוודאי תגידו טיפול פסיכיאטארי אבל זה לא כך! אין לי בעיות עם עצמי , פשוט אני לבד ועברתי דברים ואני ממשיכה לעבור. טיפול כאן לא יעזור כי זה לא שהאנשים סביבי עושים דברים אסורים פשוט לא כזה אכפת להם ממני, לא אכפת להם מה יהיה איתי. לחברות שלי לא כל כך אכפת, ההורים שלי כל כך מעורבים ועסוקים בחיים של אחים ואחיות שלי שלא מעניין אותם שהם פוגעים בי כדי לתת להם הכל וכן הם יודעים את זה אבל לא אכפת להם ממני אז הם ממשיכים לדרוך עליי. יש לי אחות שמתנפלת עליי כל הזמן סתם, על כלום! יורדת נמוך ואמא שלי לא יכולה להצדיק אותה בגלל שהיא אומרת לי שהלוואי שאני אמות,היא אומרת לאמא שלי שאם היא לא תעיף אותי מהבית היא תעזוב ואמא שלי מחכה לריב איתי באותו הזמן כדי להיות לטובתה זה פשוט לא אנושי. איך לאמא יש לב לשמוע את הדברים שאחותי מאחלת לי? איך?!?!? אבא שלי אותו סיפור, לא סובל אותי ומתנהג אליי כאילו אני נטל.
אני מרגישה שאני מתמוטטת* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לאריאל
כאן בשבילך!05/10/2014היי אריאל :) אני מבינה אותך לגמרי! הלבד הזה שנועץ בך ציפורניים ולא מעז להרפות! הרגשת המועקה הקבועה הזו, התחושה שלאף אחד לא באמת אכפת אם תהי בעולם הזה או לא .. אני ככ מבינה אותך ושמחה שאת מספרת! אני גם בערך בגילך, ויש לי כמעט את אותה בעיה! הצביעות, המסיכה שאת שמה על הפנים כל הזמן כדי לכסות את מי שאת באמת, כי אם תחשפי מעט, תרגישי שלא אוהבים אותך, שאת משעממת. אבל זה ההיפך הגמור. דעי לך, שלא משנה מה יקרה, תמיד יהיה לפחות אדם אחד שאוהב אותך, שמבין לליבך. בטוחה שיש מישהו כזה שאת מכירה, אבל גם אני התווספתי כרגע לרשימה :) את גיבורה בעיני:) מבינה אותך שממש קשה, המועקה מתגברת ועוטפת אותך חזק ולא נותנת דקה מנוחה של הקלה, אבל את צריכה לצאת מהכל. אני מציעה שתרדי לשורש שעניין. תביני מה באמת מפריע לך. מה באמת מציק לך ורע לך. מאיפה הלבד הזה בעצם הגיע?? אני מבינה שמבחינה משפחתית נורא קשה לך להשיג תמיכה.. אבל תמיד להסתכל קדימה! תחשבי על העתיד. אולי לא טוב לך בבית, תחשבי שבעוד פחות משנה את מתגייסת לצבא. תוכלי לא להיות בבית שבועות! להשיג חברים אמיתיים לחיים! את תחיי עם אנשים שונים,שיקבלו אותך איך שאת כחברה וכמשפחה. תצאי מהצבא, תתחילי ללמוד או שתשיגי עבודה, תנהלי חיים יפים ופורחים כי את יכולה! את בעצמך כתבת שאת חזקה! את מודעת לכוח שלך ! תנצלי אותו! אל תפלי לדכאו ות עמוקים חסרי משמעות! אל תשבי ותחשבי כל הזמן! תהי פעילה, תשדרי אהבה! אם את רוצה לדבר, תכתבי פה בתגובה ואביא לך פרטים שלי, את ממש מזכירה לי אותי! אולי נוכל לחלץ אחת את השניה מתוך הבוץ ביחד :) רק אל תוותרי, !
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלבד - תגובה
שי ציון06/10/2014אריאל שלום, מקריאת מכתבך אפשר להבין עד כמה הפניה לפורום היא צעד משמעותי עבורך. נדמה כי בחייך חסרה חוויה של דמות שמעוניינת בטוב עבורך ושאת מרגישה את רצונה לסייע לך, לראות אותך ולהיות אתך בהתמודדות עם קשייך. מחסור בדמות זאת, מעמיס קושי על המחשבה לפנות למישהו לסיוע נפשי ולהאמין שיש בכך על מנת ליצור שינוי, שכן אין לך ניסיון רב בחוויה מיטיבה עם דמות בחייך אז מדוע שתאמיני כי שיש כזו. וכן אפשר להבין את העייפות שאת מתארת בחייך שכן את נושאת מעמסה נפשית כבדה.
הרצון הראשוני שלי הוא לומר לך לפנות לפסיכולוג/ית על מנת לברר כיצד ניתן לסייע לך ( ואני מאמין שניתן) ושטיפול פסיכולוגי אינו כרוך במתן טיפול תרופתי (פסיכולוג אינו רופא). לתחושתי, אולי עצה זו לא תהווה סיוע משמעותי עבורך, ולכן הייתי רוצה לשאול אותך כיצד היית רוצה שהפורום יסייע לך? ואולי נמשיך משם.שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם חולי ניקיון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

