שלום

שלום אני נערה עוד מעט בת 17
לפני שנתיים התחלתי כיתה ט הייתי מאוד מקובלת בחברה והיתה לי חברה שהכרתי מאוד טובה ואני והיא כול היום היינו יושבות ביחד ומדברות ואז יום אחד המנהלת אמרה לי לא לדבר איתה לחשוב שהיא אוויר כי אני והיא משוגעות ביחד הייתי מאוד עצובה קיבלתי את זה מאוד קשה היא בעצמה גם לא היתיחסה אליי בכלל כאילו אף פעם לא היינו חברות ובאותו זמן היו לי 2 חברות מהכיתה שכול הזמן אמרו לי דיי תפסיקי לחשוב עליה והם היו מוציאות אותי מהבית היינו מטילות המון ואני שמעתי להם ובאמת התחלתי לשכוח את אותו החברה ואז נגמרה השנה והמנהלת העיפה את 2 הבנות האלו מהתיכון מאותו רגע נכנסתי לדיכאון מאוד קשה אבל זה היה בסתר אף אחד לא ראה את זה הייתי עצובה בכיתה לא הייתי נמצאת בכלל הייתי יוצאת לבחוץ לבד היו קוראים לי בכיתה המתבודדת והיתה בת אחת בכיתה ששמה לב וכול הזמן היתה מתקשרת אליי לשמח אותי ואני אמרתי לה אני לא רוצה להיות חברה טובה שלך כי המנהלת תפריד בנינו והיא אמרה שגם אם המנהלת תפריד בנינו נהיה תמיד חברות ואני התחלתי להיקשר אליה והייתי כול יום מתקשרת אליה שולחת לה מכתבים והיא גם לי ואז זה נהיה יותר מידי כי קינאיתי לה לא הסכמתי לה לדבר עם אף אחת והייתי מספרת לה שקרים כדי שתתיחס רק אליי וכך נמשך החברות הזאת עד תחילת שנה בתחילת שנה הזאת המנהלת קראה לי ואמרה לי תתרחקי ממנה תתיחסי אליה כאל אויר והייתי עצובה מאוד רציתי למות הרגשתי כבר שאני ילדה רעה שמבודדים אותי מכולם לא הייתי מסוגלת הייתי בוכה ימים ולילות אבל היתרגלתי ואז הנערה הזאת היתקשרה אליי ורצתה שניהיה חברות בלי שהמנהלת תדע ואני הסכמתי הייתי סתומה והיינו חברות בשקט עד לפני שבוע היתקשרתי אליה כרגיל והיא ניתקה לי ניסיתי לדבר איתה והיא התחמקה הבנתי שכבר היא לא רוצה להיות חברה שלי וזה כול כך קשה אני לא מסוגלת להיכנס לכיתה ולראות אותה מדברת עם כולם ומתיחסת אליי כאל אויר ואני יושבת אחריה כך שגם בשיעור אני מסתכלת עליה כי אני עדיין אוהבת אותה