שנאה

שלום לך,

נשמע שאת מוטרדת מאמירותיה של אחותך, והיית רוצה למצוא דרך לעזור לה.
לא פירטת מה מצבה, אך מדבריך נראה שאת קולטת שהיא במצוקה כלשהי. אכן דבריה, אותם שמעת שלא במתכוון, נשמעים תקיפים וקיצוניים. יחד עם זאת, יש לקחת עוד כמה גורמים בחשבון. בגיל ההתבגרות חווים התפתחויות ושינויים במספר מוקדים - פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, קוגניטיביים - ושינויים אלה יכולים להיות מלווים בסערות ובמשברים כחלק מגיבוש הזהות והמעבר מילדות לבגרות. כמו כן, לעיתים לבני נוער יש נטייה להקצנה ולראייה של "שחור או לבן", דבר היכול להתבטא באמירות או במעשים קיצוניים. ייתכן שאת מזהה חלק מנטיות אלה אצל אחותך, ואולי את גם יכולה להזדהות איתה במקום הזה מתוך החוויות שלך כנערה מתבגרת. אין ספק שיש משמעות לאמירותיה, ואולי דרכן היא מבטאת תחושות קשות איתן היא מסתובבת. אני חושבת שמה שחשוב זה שתוכלי להיות שם עבורה - להקשיב לה, לתת לה תמיכה, להיות זמינה עבורה עד כמה שתוכלי. את אומרת שהיחסים ביניכן טובים, אז את יכולה להתעניין בשלומה ולבסס אמון ביניכן כדי שתוכל להיעזר בך. חשוב שתהיה לה דמות עליה היא יכולה לסמוך. אם את מרגישה שאת לא מצליחה לתמוך בה, או שהיא זקוקה למענה נוסף, הייתי ממליצה לך להציע לה לפנות לטיפול רגשי בכדי שתוכל לבסס לעצמה מקום שבו תהיה מוכלת ומובנת וכך תוכל להבין את עצמה. את מוזמנת להמשיך ולהתייעץ כאן בפורום.
בברכה,