חוסר אמון

דבורית שלום, את מביאה חלקים ממערכת היחסים בינך לבין אמך, שצבועים בתחושה של פגיעה בפרטיותך. נדמה שהחיטוט בטלפון מהווה את הדרך של אמך להשקיט את החרדה שלה לאחר שלהרגשתה האמון בינכן נפגע. הטלפון הוא סמל לחלק בעולם שלך שאימך מרגישה שאין לה גישה אליו ו מעורר אצלה חרדה מפניו. כך שאתן נעות בין חרדה של אימך לבין תחושת חדירה לפרטיותך.
רציתי לדעת האם תחושת החדירה לפרטיות היא גם בתחומים אחרים או שרק סביב הטלפון? נדמה שהדרך לשיקום הקשר עובר דרך בניית אמון במינכן ולמול זאת שמירה על פרטיותך. האם תוכלי לשוחח עם אמך על כך ואולי לומר לה המשמעות הכבדה לקשר בינכן לבדיקת הטלפון שלך מבלי הסכמתך? שי

אבל היא לא מודה שהיא מחטטת לי בטלפון...
אז אולי גם היא לא ממש אומרת את האמת.
נכון שאני לא תמיד אומרת את האמת, מה אני חייבת לה ????
אימא אומרת שההורים הם אלו שהכי ידאגו לילד שלהם ושאין להם שום אינטרס ושהדאגה שלהם היא הכי אמתית ולתמיד
אני כבר ילדה גדולה, אני חיילת וזכותי להיות עצמאית.
אימא אומרת שזה חובתה לדאוג לי ואם היא רואה התנהגות שלי שתסכן אותי או תפגע בי היא חייבת לדאוג לי. היא אומרת שזו לא זכותה אלא חובתה.

דבורית הי
נדמה שאולי את ואמך זקוקות למתווכת בשיח בינכן. נדמה שאת מביאה בין היתר את הצורך שלך לקבל הכרה כאדם בוגר מאמך בעוד אמך מתקשה לקבל את נקודת מבטך.
אפשר לפנות לרווחה או לאיש טיפול על מנת לאפשר לכן לשוחח האחת עם השנייה בדרך שתאפשר להקשיב האחת לשנייה. שי